איך עושים את זה?

raanan18

New member
איך עושים את זה?

הי, אני אמא לבן בן שבעה חודשים וחצי. עדיין קם בלילות לפחות פעם אחת. אני עובדת מזה חודשיים במשרה מלאה (שמונה עד ארבע) ולא ממש מצליחה למצוא כוחות וזמן לטפל ולסדר את הבית. בעלי - סטודנט. אני מרגישה שמתחילים המרמורים לגבי צורת החיים שלנו. לבעלי לא קל לראות את הבלאגן הכמעט תמידי בבית, את הדברים (כמו גיהוץ למשל) שמגיעים אליהם לעיתים נדירות בלבד, האם יש שיטה כל שהי להיות אשה, אמא עובדת? גם לעבוד וגם שהבית יהיה מסודר? לא פשוט לי, אני בכלל לא מדברת עוד על זמן לעצמי שאני כמעט ולא מוצאת, ועל זמן עם בעלי. אני כמעט ולא מבשלת, חמותי מבשלת לנו כמעט כל יום (אנחנו גרים מתחתיה ועולים אליה לאכול...) אני מרגישה תסכול. מה עלי לעשות? למישהי יש עצה טובה?
 

אביבקיץ

New member
אם לבעלך לא קל לראות בלאגן, שיסדר

זה ברור שאת מותשת. את ובעלך צריכים להבין שזו תקופה קשה, וזה לא הזמן להתלונן. זה הזמן ללמוד ביחד איך להסתדר. יש פעולות שאפשר לעשות עם הילד (למשל - הרבה ילדים נהנים לקפל כביסה). יש פעולות שאפשר לוותר או לדלל (ממש הכרחי לגהץ? ) ולנוח כשאפשר. לא להתבייש ללכת לישון בתשע בערב. אפשר גם לנסות לבלגן פחות. כלומר - לא להזמין אורחים אם זה יוצר הרבה עבודה, לא לאפשר לילד לשחק בסלון אם הוא מבלגן, דברים כאלה. תראי, זו באמת תקופה קשה. אבל זמנית. זה לא שמהיום והלאה לא יהיה לך כוח ולא יהיו בילויים. עוד כמה חודשים הילד יישן רצוף. את תהיי חזקה יותר - את בעצם עדיין לא החזרת את כל כוחותיך, לא חזרת לעצמך של לפני הלידה. אז עכשו תורידי הילוך, זה זמני, וזה הכרחי.
 

אימם

New member
מצטרפת לדעה שבעלך יסדר את הבלגן!

אפשר להבין מדוע קשה לך אחרי יום עבודה וטיפול בקטנטן לטפל גם בבית. לדעתי בכל פעם שהוא מתלונן על הבלגאן תעני לו שאת עמוסה ושבמקום לבוא בטענות שיסדר הוא! תתחילי לחנך אותו מעכשיו לעשות מטלות בבית אחרת תגדלי בנוסף לתינוק גם בעל קוּטר...או שהוא ישלים עם הבלגן או שיסדר אותו...
 

raanan18

New member
אני לא חושבת שלריב עם הבעל זה פיתרון

הוא עושה בבית הרבה מאוד, אין לי תלונות, אבא שלי לא הי עטשה ועדיין לא עושה אפילו חצי ממש שבעלי עושה. הן בעזרה עם הקטן הן בסדר בונקיון הבית. יכול להיות שאני צריכה להגיד לו בעדינות משהו... היום למשל הוא קיפל כביסה, הפעיל 2 מכונות וגיהץ מה שהיה צריך... כל הכבוד לו, אבל אני מוטשת!!
 

אימם

New member
את זו שכותבת שהוא מתלונן כל הזמן

ומצד שני לך אין תלונות אליו....זו צריכה להיות התחשבות הדדית לא?! אז או שתקחי עוזרת או שתפסיקי לדרוש מעצמך יותר מידי ותשלימי עם המצב. מי שמפריע לו הבלאגן שיסדר....עם עבודה שמשרה מלאה ועם תינוק קטנטן וראשון זה לא קל...ולוקח זמן עד שלומדים להתארגן ולנווט.
 
לא צריך לריב

אפשר לשבת ולדבר, לדון, לראות את הבעיות מנקודת המבט שלו ושלך ולקבל החלטות שטובות ומתאימות לשניכם. זה שאבא שלך לא היה עושה חצי ממה שבעלך עושה, עדיין לא אומר שבעלך עושה מספיק. כנראה שבמצב שלכם כיום, הוא צריך לעשות יותר. זה לא בושה. נהדר שהוא עושה. הוא צריך להבין שאמא לילד קטן שמתעורר בלילה, שעובדת משרה מלאה, לא יכולה לתפקד גם על תקן עקרת בית. זה נורא פשוט.
 

אביבקיץ

New member
נכון, לא לריב. לדבר

מה שחשוב להגיד לו זה לא לריב מי ינקה, אלא קודם כל לוודא שהוא מבין כמה קשה לך. מי שלא היה במצבך לא יכול להבין את התשישות שאת נמצאת בה. תנסו יחד לחשוב על פתרון. מה שלי היה עוזר זה כמה שעות בבית בלי הילד, ולילה או שניים בשבוע שאני ישנה ומישהו אחר קם. זה היה יכול לעזור לך? מה עם איזה סופשבוע שאת לבד - או שאת במלון או אצל חברה (נטולת ילדים) או שבעלך עם הילד אצל הסבתא? לילה של שינה רצופה, ארוחות רצופות בלי תינוק לטפל בו, האפשרות ליפול מול הטלויזיה בלי לזוז - כל אלה יכולים יופי לחדש את המצברים.
 

raanan18

New member
תודה רבה לכולכם!

סליחה על התגובה המאוחרת... מה שקרה בינתיים זה שישבנו, דיברנו, עשינו חלוקת מטלות ועשיתי בדיקת דם... לא, אני לא בהריון אבל ללא ספק הברזל הראה את אותותיו... אני מרגישה שאני משתפרת עם הזמן ועכשיו, כשבעלי גם עובד וגם לומד - החיים לא יותר פשוטים אמנם, אבל אנחנו עדיין מצליחים לשמור על בית מסודר יחסית. אלפי תודות לכל המתייחסים ושומרי השלום-בית גם ברגעים אלו.
 
מצטרפת לדעה הכללית

בעלך הוא לא קישוט או דייר בבית. מטלות הבית מוטלות עליו בדיוק כפי שהן מוטלות עלייך. אם המצב לא מוצא חן בעיניו - שיעשה משהו! הוא רוצה סדר? שיסדר. הוא רוצה אוכל אחר? שיבשל. עם כל הכבוד, את זו שעכשיו מכניסה כסף הביתה, אז שהוא יתכבד ויעשה את כל השאר, בדיוק כמו שהיה קורה אם את היית סטודנטית והוא היה עובד במשרה מלאה.
 
למעלה