איך עושים את זה לבד?

3ברבי

New member
איך עושים את זה לבד?

שלום לכולם, אני בת 36 ולפני כשלושה חודשים נפרדתי ממשהו שחשבתי שהוא יהיה בעלי. לצערי נפרדנו קצת בטונים צורמים אך לאחרונה שבנו להתראות הרוב כיוון שאני יוזמת את הקשר ברגעי הלבד ורגעי המשבר שבטח מוכרים לכולנו. כשאנחנו מתראים אז אנחנו גם מקיימים יחסים לפני יומיים עשיתי בדיקת הריון בייתית וגיליתי שיתכן מאד שאני בהריון הכוונה מופיע פס לא חזק בחלון המרובע עלי לציין שרק ביום א, הקרוב אני אמורה לקבל. אני די מיואשת אני לא רוצה לעשות הפלה אך איך מתמודדים עם זה לבד??? איך מספרים לו אם בכלל??? תודה .
 
../images/Emo4.gif בדיקה בייתית.....

אמינה רק לאחר התאריך של המחזור....במקרה ולא קבלת.... אז תני לעצמך עוד יומיים שלוש של שקט, ואז תעשי את הבדיקה... אם את בהריון... אז את לא הראשונה, כפי ששמת לב... וכאן יש הרבה שייעצו לך בכייף, ואז גם הפורום ירוויח עוד משפחה לחיכה, ונוכל ללוות אותך את כל התהליך עד הלידה והלאה...(זה צריך להיות מעניין דווקא
) ומי יודע...אולי זה גם יאחד אותכם... אז כל מה שלא יהיה קחי את זה באופן חיובי... ותוציאי ותחבקי רק את הטוב... שתהיה לך שבת שלום לבנתיים ותעדכני ביי
 
מצחיק אחד ../images/Emo6.gif

וכמובן שאני מצטרפת לכל מילה. ולברבי - שלב שלב . השאלות עדיין רבות , אז השתדלי לעבור אותן כסדרן ולא לרתום את העגלה לפני הסוסים. ובהצלחה בבחירות שתבחרי בעתיד הקרוב או הרחוק
ובמקרה הצורך אנחנו כאן נשארים להמשיך וללוות אותך .
 
קודם כל ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

מציעה לך לחכות ולוודא שבאמת יש הריון. לא תמיד הבדיקות הביתיות אמינות. במידה ותשובה חיובית, את צריכה להבין עם עצמך למה את לא רוצה לעשות הפלה (האם את רוצה עכשיו ילד? מפחדת לעבור הפלה? בעייה מוסרית?). האם את בטוחה שהאבא הביולוגי לא ירצה להיות אבא (גם בלי קשר לזוגיות איתך). חסרים הרבה פרטים כמו: איפה הקשר עומד כרגע, מה היתה סיבת הפרידה (אולי את רצית התחייבות ומשפחה והוא לא, אז כבר אפשר לשער מה תהיה תגובתו). האם את רואה את עצמך מגדלת ילד לבד?. ממליצה לך מאוד לחכות יום-יומיים (לפעמים מחזור מאחר מלחץ) ולחזור אלינו עם עדכונים לגבי הריון וודאי. משם יהיה קצת יותר קל להמשיך הלאה.
 
כל מיני מחשבות

שלום לך ברבי, אז קודם כל מזל טוב! פס, חלש ככל שיהיה, בבדיקות ביתיות מסמל כמעט במאה אחוז על הריון. שנית, כאחת שעברה את מה שאת עוברת ממש לא מזמן (חודשיים) אני יכולה לספר לך מה עבר עליי. אצלי כמובן בכלל לא עלתה השאלה האם לספר לו. היתה אהבה גדולה שחשבתי שתימשך לנצח, הוא רצה ועשה את הילד הזה בדיוק כמוני, אבל נכונה לי הפתעה. מהרגע שסיפרתי המצב רק הלך והידרדר ובקיצור... הוא הפנה את הגב ונעלם וכל השאר כבר לא חשוב יותר. אצלי לא עלתה בכלל האופציה לעשות הפלה, לא בגלל גיל, אלא בגלל משהו פנימי בתוכי. שנים שרציתי ילדים ושנים שזה לא הלך. הייתי כבר כמעט בטוחה שאני לא אוכל להרות לעולם. אחד הדברים שבדקתי עם עצמי היה מה היתה התגובה הראשונית שלי כשראיתי את הפס בחלון של הבדיקה הביתית... והאמת היא ש... שמחתי! אפילו קפצתי משמחה. מאז עברתי תהפוכות רגשיות לא קלות - אבל לאט לאט אני מתייצבת, מסתדרת עם הרעיון, מתחברת להריון, זה תהליך. אני בטוחה שאת עוסקת בהרבה חשיבה לאחרונה - אני מקווה שתוכלי להיעזר בנו כאן בפורום. אין לי הרבה עצות, רק את הסיפור האישי שלי. המון בהצלחה! אני
 
למעלה