ואצלנו היו ארנבים מסכנים, שמתו מחום
אני ממש לא מבינה את העניין הזה, מודה. נכון שנחמד לילדים לטפל בבעלי חיים, אבל זאת הרי התעללות לשמה. בגן של נועם היה לפני כמה חודשים ארנב. אחד. מסכן ואומלל, כלוא בכלובון קטן. נועם נקשר אליו מאוד והיה מביא לו גזר ועלים מדי בוקר. אני לא יכולתי להתאפק ובכל פעם שראיתי אותו, אמרתי לנועם כמה הארנב הזה מסכן, שהוא כלוא כך בכלוב, בלי חברים ובלי יכולת לזוז כמעט. בטיפשותי, לא הערתי לגננות. כעבור כמה שבועות הוא מת מהתייבשות, או מבדידות, או מדיכאון - לכו תדעו. נועם נותר עם הגזר ביד ועם כאב גדול בעיניים. הגננות אמנם פיברקו לו סיפור, על כך שהעבירו אותו לגן אחר, אבל לי הן סיפרו שזה כבר הארנב השני שמתייבש להן שם. ראבאק! לא כדאי להסיק את המסקנות? לא צער בעלי חיים? לא מסכן הארנב שסובל שם כל הסופשבוע בחום הנורא, בלי יכולת לזוז?