איך עוזרים לאלמן מוכה אבל קשה?

[yoav האחד]

איך עוזרים לאלמן מוכה אבל קשה?

שלום,
אמי נפטרה בחודש שעבר ממחלה והשאירה אחריה את אבי, ו- 2 ילדים.
אבי אינו מצליח לצאת ממצב נפשי קשה, מתאבל בייסורים, חסר חדוות חיים לחלוטין, בוכה, דואב מעבר לנסבל פשוט, כשלא עוזר טיפול תרופתי ולא טיפול פסיכולוגי (הוא טוען שהטיפול הפסיכולוגי שהתחיל רק מציף בו תחושות קשות, זכרונות מהעבר איתה ועוד).
אני ואחותי פשוט חסרי אונים לנוכח המצב שלו, גם חוששים לשלומו ובריאותו, הוא שקוע ברחמים עצמיים ופשוט לא מצליח להתרומם (למרות ששב לעבודתו).
נשמח לעצות/תובנות/רעיונות וכל מה שיכול לעזור לנו לעזור לו
תודה.

 

[אופירA]

רק לפני חודש? תנו לו זמן להתאבל, לעבור את הכאב

אבל לוקח זמן. עכשיו לא צריך טיפול פסיכולוגי, יגיע הזמן שלו.
טיפול פסיכולוגי לא מתאים כשהבן אדם עדיין לא אסף את עצמו.
טיפול תרופתי מתאים, אבל במשך חודש בלבד אי אפשר לדעת אם הוא עוזר או לא! יש לו פסיכיאטר, צריך לעבוד איתו במשותף ולמצוא עזרה נגד הדיכאון.
אבל הדיכאון הזה סביר והגיוני, וחודש זה לא הרבה זמן כדי להבריא ממנו.

הוא שב לעבודתו - כל הכבוד. מסתבר שהוא כן מצליח להתרומם. לאט.
אולי הציפיות שלכן ממנו גבוהות מדי, בגלל שזה פוגע בחוסן שלכן? האם אתן לא בעצם מחפשות להפוך אותו לחסון ויציב, כדי שתוכלו להישען עליו?
אני לא יודעת מה גילכן, אבל אם אתן בוגרות, ומה שאני אומרת נראה לכן נכון, בקשו עזרה שיחתית עבורכן, כדי לעכל את החששות שלכן, וללמוד להכיל אותו לאט ובסבלנות.
אולי שיחה משפחתית, לעזור למשפחה לאסוף את כאבה ולקום ביחד?

 

[נעמי טאובר]

אלמן מוכה אבל

שלום יואב האחד
אני מצטרפת בהסכמה לדבריה של אופירה. חודש זה לא הרבה זמן במושגי אבל על בת זוג קרובה. יש הרבה על מה להתאבל, וגם אולי חששות וחרדות (להיות לפתע לבד בבית, אחרי שחיים שלמים לא הורגל לכך, לחשוש מהזדקנות לבד, ועוד
ייתכן בהחלט שזה מוקדם מדי להתחיל טיפול, (יכול היה להיות טוב לעבד זאת בטיפול אילו הקשר הטיפולי היה מתחיל קודם וכבר מוכר ובטוח)
לא סיפרת הרבה, מה אופיו של האב קודם למות האם, מה היה טיב הקשר ביניהם, מה היה מהלך המחלה והליווי מצידו (עלולים להיות רגשות אשמה, גם אם היה טיפול מסור) ומה טיב יחסיכם איתו. תוכלו להיות שם בשבילו למשל בלהזמין אותו לצאת, לבילוי כזה או אחר שמתאים לכם ולו, לטייל, להפעיל את הגוף, ולראות דברים אחרים שיוציאו אותו ולו לרגעים מערוץ האבל, כדי לאגור כוח, ויחד עם זאת- לשדר קבלה של הצורך שלו להתאבל. תוכלו לדבר איתו על אמכם, להשתתף בזכרונות. זה בוודאי לא פשוט גם בשבילכם, אף כי אולי מנגנוני ההתמודדות הם שונים. משפחה יכולה להיות מקור של כוח אם מצליחים להתחבר סביב משבר כמו מוות אדם יקר כל כך. אני שומעת שמצבו מעורר בך חרדה, וזה עלול לגרום להתרחקות נפשית ממנו באופן לא מודע, להתבונן בו כ"פציינט", כדי להגן על עצמך. אז טוב שאתה פונה ומחפש סיוע, תוכל כמובן להיעזר בכל מי ומה שזמין לך כדי להתאזן ולהרגע מהדאגה לו, ולחפש דרך להתקרב אליו, להשתתף בצער. זה הסיוע הכי גדול ויקר בעיני.
אשמח אם תמשיך לשתף- האם זה עוזר? אולי יש לך מחשבות אחרות?
אנחנו כאן

 

[המתחילה מחדש]

עזרה לאלמן

קבוצת תמיכה לאלמנים-אלמנות יכולה להיות מקום בו יוכל אט אט לאסוף עצמו ולקבל פרופורציות ואישור למצבו והרגשותיו,כמו גם רעיונות לדרכי התמודדות.שיחה תומכת עם דמות מקצועית מכילה,בעלת ידע בנושא אבלות.
אבל זו תקופה שאורכת זמן וטבעי שיעלו מיגוון רגשות.אין טעם בהשתקתם ע"י תרופות.החזרה לעבודה אומנם טובה בעצם היותה מסגרת המוציאה אותו מביתו,אבל בזה זה מסתכם.אביכם זקוק לתמיכה רגשית והרבה ממנה.גם אתם .מאחלת לכם שתמצאו כזו.