איך עוזבים מטפל/ת

איך עוזבים מטפל/ת

שלום לכולם, אחרי שנתיים בטיפול שאני מרגיש שהוא לא מקדם אותי בחיים, מצאתי מטפל עם המלצות ממש טובות באינטרנט ואני רוצה לקבוע עימו פגישה (ד"ר אורינג ריצ'רד). הבעיה היא שאין לי לב לעזוב את המטפלת הנוכחית שלי כי נוצר ביננו חיבור ואני ממש לא רוצה להעליב אותה כי היא דואגת ושולחת מיילים לשלומי. לבנתיים התחמקתי מהפגישות כי אם אני מרגיש חוסר התקדמות חבל לשלם 400 שקל לפגישה. למישהו/י יש רעיון איך עושים את זה בעדינות בלי לפגוע בה (אולי אני עוד אחזור אליה אם גם המטפל החדש לא יעזור ולכן חבל לשרוף את הקשר הזה) תודה
 
שלום לך,

מטרת הטיפול היא לא קשר קרוב וחיבור עם מטפל/ת, הקשר הטוב עם המטפל/ת הוא אמצעי להטבת מצבך. אם הטיפול לא מטיב את מצבך יש לברר מדוע ובשעת הצורך להחליף טיפול. אפשר בכל שלב להגיד 'החלטתי כרגע לקחת הפסקה מהטיפול הנוכחי', לעשות 'שיחת סיכום' של מה שהיה עד כה, ולבדוק אופציה טיפולית אחרת. בעתיד אני מציעה לא לחכות שנתים לפני שבודקים עד כמה טיפול כן או לא מקדם בחיים, אלא לקבוע מטרות לטיפול ולבדוק אותן אחת לתקופה.אם אתה מרגיש שמפריע לך שאתה משמר קשרים עם אנשי מקצוע גם כשאתה מרגיש שהם לא מועילים לך כי 'לא נעים' - אפשר להפוך זאת לאחת ממטרות הטיפול.
 
נמר יקר, זה לא תפקידך לדאוג לרגשות של המטפלת.

בשביל זה היא אשת מקצוע, ואמורה להיות מסוגלת להתמודד עם דברים כאלה, וגם עם דברים קשים יותר. אם היא לא מסוגלת, אז היא בבעיה קשה, וזה לא קשור אליך. אפשר פשוט להגיד "אני לא מרגיש שהטיפול עוזר לי", או "אני מרגיש חוסר התקדמות, וחבל לי לשלם 400 שקל לפגישה", או כל דבר אחר. זה לא יהיה נעים לה, אבל זה הגון ולא אמור לפגוע, ובפרט - זו זכותך. אתה לא שם, כדי לדאוג לנוחות שלה. כל עוד אתה לא מעליב, ולא תוקף, ממש לגיטימי, להגיד מה שאתה מרגיש, רוצה וחושב. מה זה לגיטימי? זה מה שעושים בטיפול! בשביל זה הוא קיים. אם אתה לא יכול להגיד, מה שאתה חושב, מרגיש או רוצה, אז אין ממש טיפול. זה נכון, לא רק בסיטואציה של פרידה. גם לגיטימי להרהר בדבר, ובעתיד לחזור אליה.
 
למעלה