איך עוברים את זה?

[הכי מוכנה]

איך עוברים את זה?

עשינו החזרה של שני עוברים טובים ב31.8 בפעם הראשונה.
היו לי כל תופעות הלוואי המוכרות מהתמיכה כולל החזה הנפוח.. הכאבים המוזרים וכו (שיש מי שיגיד "השתרשות")
היום עשיתי בדיקה ביתית יצא שלילי בדיקת בטא ביום ראשון בינתיים כאבי מחזור ממש חזקים כאילו עוד רגע אני מקבלת מחזור עוד רגע מתפוצצת.. וכל זה לא כולל את האכזבה של הבנזוג שממש רצה שנצליח (גם אני כמובן אבל הכנתי את עצמי לכל תוצאה)

איך עוברים את זה בלי להשתגע ומה הסיכוי שהבדיקה הביתית לא היתה טובה...
אנחנו אחרי שנתיים וחצי של מלחמה ב fsh 120 ומעלה שסירב לרדת (דיקור סיני סטרואידים תרופות לגיל המעבר וכל דבר שיכול היה לעזור ושום דבר לא הזיז לfsh העקשן הזה) ובסה"כ מה רציתי? ביצית אחת קטנה.
וזה כשכולן מסביבי (בטוחה שגם סביב רבות מהכותבות/קוראות בפורום) בהיריון.
אני יודעת שיש כאן בנות שחוו דברים קשים יותר ומעיקים יותר ליבי עם כולן ומאחלת לכולן פוריות ואושר שמרגישים רק כשמחזיקים את הילד שלו חיכינו כל כך הרבה...
לסיכום
אאאוווףףףףף רוצה כבר להיות אמא
(סליחה שאני מקטרת ככהה... לא כולם מודעים למה שקורה אז לא תמיד יש למי לפרוק)

 

[R13678]

שיהיה המון בהצלחה

מניסיון של חברה שעשתה בדיקה ביתית וקיבלה שלילי, יומיים אחר כך בטא חיובית ולפני שבועיים ילדה בן בריא, תחכי... אתם עוד תנצחו את הFSH העקשן !

בהצלחה מכל הלב.

 

[איילת ר]

עם הרבה הרבה סבלנות....
ה סיכוי שבדיקה ביתית תראה תשובה חיובית ודאית 9 ימים אחרי החזרה היא ממש ממש מזערית....עשית היום וזה ממש ממש מוקדם וגם...לא תמיד הבדיקה הביתית מהיימנה לכן מומלץ להמתין בסבלנות לתוצאות הבטא.
מקווה שיהיו תוצאות טובות ביום ראשון
איילת

 

[הכי מוכנה]

תודה רבה לכן

זה באמת מעודד מאוד אפילו הקראתי לבנזוג את התגובות וגם הוא התעודד נותן כוח להמשיך

 

[עוגי555]

זה המקום לשפוך את הלב

קודם כל... ביצעת את הבדיקה מוקדם קצת, וכלי תקווה שהיא שיקרה ואת תתבדי על הצד הטוב ביותר

מישהי אמרה לי לפני כל הנסיעה וכו - תזכרי שזה תהליך ולא טיפול אחד ובום. תהליך. אם עכשיו לא, אז פעם הבאה. תהליך.
זה עזר לי מעט ואכן היו לי אכזבות.
צריך המון דבקות במטרה וכל פעם מהתשוקה הזו להיות אמא , זו שבוערת בך, למצוא את הכח לקום שוב ולהתחיל שוב.

האם זו החזרה ראשונה? טריים? מוקפאים? נותרו מוקפאים?

הכי הכי מבינה את השבר והחרדות והקנאה והכאב.
התהליך לא קל אבל הוא מלא הבטחה.
הציפייה לבטא פשוט מורטת עצבים, מורידה מהפסים. לא חלמתי שזה יהיה כל כך קשה. כולנו עוברות את זה

דקה אחרי דקה שעה אחרי שעה והזמן יעבור.
את מכירה את ההמלצות - להיות עסוקה עסוקה , לקנות נעלי טיפוס טובות ויאללה לקירות.
באמת, זה קשה. מקווה לבשורות טובות בראשון ואם לא זכרי - זה תהליך, שטבעי מאוד להצליח בנסיונות הנשנים ולאו דווקא מייד כמו שחלמנו.
תחזיקי מעמד ובהצלחה!!!

 

[הכי מוכנה]

עוגי את מקסימה

תודה רבה את בהחלט צודקת..

 

[הכי מוכנה]

תיקון טעות

פניתי לנקבה אך נראה שטעיתי. תודה בכל מקרה בהחלט עןזר ומועיל.

 

[עוגי555]

ברור שאני נקבה!

למרות שעוגיפלצת הוא זכר

))

 

[הכי מוכנה]

אה חחחחח

בטעות לחצתי על השם "עוגי" וזה פתח את הפרטים עם השם וכתוב זכר ולא נקבה