איך עבר עליכם החג?

[על שביל ארוך]

איך עבר עליכם החג?

מוזמנים לשתף

 

[קטנית בפסח]

ובכן

היו מלא אנשים
שזה לא טוב לאספרגר שלי
&nbsp
והאחיין המתוק והPDD אמר שאני הכי יפה בעולם 3>
&nbsp
ואז נסענו לים והיה הרבה מתח בנסיעה
שזה לא טוב לאספרגר שלי וגם לא לBPD שלי
&nbsp
ואז היינו אצל אנשים ובעיקר הייתי על המחשב שלי וזה היה נחמד.
&nbsp
ואז היינו חולים יום שלם.
&nbsp
ואז נסענו הביתה וראיתי שוב את החתולה שלי 3>

 

[על שביל ארוך]

כל הכבוד שבחרת להתמודד למרות שזה לא פשוט

ונשמע שזה בהחלט היה שווה את זה

לגבי האחיין - מרגש

 

[על שביל ארוך]

החג שלי...

הלכתי להורים שלי שהם מאוד דתיים, אז שמרתי את רוב החג חוץ מגלישה בסתר מהאייפון מידי פעם...

ביום רביעי הייתי מאוד לא רגועה והתחלתי לצעוק בבית של ההורים שלי שאין לי כוח לחג הזה... ודיברתי שטויות...
אמרתי לאימא שלי שאני חוזרת ברגל לדירה (בכוונה לקחת מונית, רק בלי שהיא תדע), אימא שלי אמרה שהם אוהבים את החג והיא לא רוצה שאני אהרוס להם עם זה שאני שונאת את החג, אז אני יכולה לחזור ברגל לדירה (מדובר על הליכה של כ- 5 שעות ברגל) אם אני מתנהגת ככה...

בסוף נשארתי בגלל שחששתי שהם יגלו שלקחתי מונית וגם בגלל שהם היו צריכים להחזיר לי כסף, אז חישבתי שעדיף לי לקבל כסף במקום להפסיד (על מונית)

ישנתי הרבה בחג...

קצת טיילתי עם אחותי הקטנה שגם לה יש בעיות נפשיות, האמת שהיא רצתה ללכת מהבית אבל בגלל שהיה לילה ההורים שלי ביקשו ממני ללכת איתה, והיא אמרה שחבל שאין לה כלב שהיא יכולה לטייל איתו לבד = די מעליב... אבל בכל זאת טיילתי איתה... (היחסים בינינו מורכבים, השקעתי בה הרבה בעבר וגם כיום אני נורא משתדלת, אבל תמיד היא כועסת עלי ולא מרוצה ורוצה עוד ועוד....

)
בטיול סיפרתי לה משהו שדי עשה לה רע (למה חברה שלה לא מדברת איתה כמה שנים) ואחרי זה היא בכלל כעסה עלי...
חשבתי שמגיע לה לדעת, כי כל הזמן היא שואלת מתי היא תחזור לדבר איתה ולא מבינה מה היא עשתה...

שיחקתי קצת עם אחים שלי...

אני נוטה "להתחרפן" כשאני אצל ההורים שלי... לדבר שטויות ולצחוק הרבה, ואז אחותי קוראת לי חולת נפש...

אז יצא לי למשל לדקלם קטעים מסרט כלשהו עם חיקוי של הקולות, זה היה די דרמתי ורועש, ואחותי אמרה שאני חולת נפש ולא עושה את זה טוב, אח שלי אמר שאני כן עושה את זה טוב ובטח שיותר טוב ממנה... ואז היא התחילה לשיר ולצרוח...

חוצמזה חברה טובה של אמא שלי פגעה בי מאוד - העירה לי על צניעות בצורה ממש דוחה, אז מאוד נפגעתי אבל גם עשיתי מזה וממנה צחוק, כל החג הרצתי על זה בדיחות, כמו שאני אלך לבקר אותה עם ביקיני וכדו'... ואיחלתי לה שהנכדים שלה יחזרו בשאלה ויתלבשו "לא צנוע", וכל מי שעיצבן אותי אמרתי לו שאני אשלח אותו אליה...
גם הרצתי צחוקים על המשפחה הזו שהתרחקה ממנו בגלל אחותי... כשאחותי הציעה שנישן ברחוב הצעתי לה שנישן בדשא שלהם עם שקי שינה... והיא נפגעה ועשתה מזה סרט...

אני לא יודעת מה לעשות עם אחותי, לא יודעת למה היא כל-כך כועסת עלי ואני מרגישה קצת ילדת כאפות... קונה לה דברים, מנסה להיות נחמדה אליה ולהתעניין, עשיתי למענה המון בילדות... והיא מגעילה אלי... יורדת עלי ולא נחמדה אלי... אולי הגיע הזמן שאני אפסיק עם זה...

לסיכום עבר יחסית בסדר... (חוץ מ"מחמאות" שחטפתי לאורך החג כמו - שמנה, חולת נפש, מטומטמת) אחותי הייתה יחסית ממש רגועה למזלנו... דרמות, רעש ובלאגן תמיד יש אצל ההורים שלי...

 

[קטנית בפסח]

וואו...

אני שמחה שיצאת מזה בשלום

זה כל כך עצוב שדווקא הסביבה שאמורה להיות הכי תומכת ובטוחה עבורנו היא כל כך רעילה...
אני מקווה שהתקופה הקרובה תהיה רגועה ומבריאה

 

[על שביל ארוך]

דווקא היה חג סביר מאוד

יחסית למשפחה שלי...
ואני לומדת להעריך את ההורים שלי לאט לאט...

ודווקא נהניתי, כי הייתי בהיי ויצאתי משם בהיי...

הבית של ההורים שלי מכניס אותי להיי וגורם לי להתנהג בצורה דרמתית, ילדותית... לעשות הרבה רעש ולהתנהג בצורה מופרעת קצת... לדבר שטויות, להציק וכו'...

למה? שאלה טובה...
והמשפחה שלי נראה לי חושבת שתמיד אני מתנהגת ככה וכזאת פסיכית