איך נראה היום שלי!
היי חברי לפורום
ברצוני לשתף קצת על איך עבר אחד מימי האחרונים.מה שכתבתי הוא עידון של מה שבאמת היה. אשמח לתגובות
האוסידי שלי מתבטא בכך שהמחשבות הכפייתיות נעשות חלק מהאישיות שלי. המחשבות דורשות שאחשוב אותן עכשיו ברגע זה או אעשה משהו, בעיקר בדיקות, אחרת הסגר ואחוש חרדה. החרדה מאי עשיית התנהגות כפייתית ולפעמים בעקבותן, גדולה בתקופות מסויימות ומושכות אותי לתחושות דכאוניות.
אתן לכם דוגמה מהיום, בעבודה תוך כדי שיחה, חששתי שהתנור יחמם את הקיר (דבר שלא אפשרי) כל פעם המחשבה חזרה והפחידה אותי, ואיימה לסגור בפניי את היכולת הוורבלית להמשיך בשיחה כשורה, שוב ושוב ונעלצתי לדמיין תמונה של גל חולף, שיעזור לי להבין שזה זמני וזאת רק מחשבה. מהר, נעשתי תלוי בתמונת הגל והשתמשתי בה באופן כפייתי. לפני כן, שמתי את המעיל על השולחן, שכביכול היה עליו שמן, הסתכלתי על השולחן ובחנתי היטב, עמוק בפנים ידעתי שזה בסדר אבל חשתי צורך קומפולסיבי לבדוק כמה פעמים, עם זאת לא בדקתי חלק מהפעמים אך המחשבה הגיעה והטרידה.
באותו היום הכלתי חומוס עם חבר, הוא סיפר לי משהו ותך כדי המוח שלי חשב על משהוא בנושא האוסידי שמאד רציתי לרשום או לחשוב עליו, חשתי צורך כפייתי לחשוב אותו עכשיו אחרת אחווה חרדה או אפספס משהו חשוב מאד שאשכח אם לא אכתוב או אחשוב.
אתמול במסיבת סילבסטר, בזמן שאני רוקד, מחשבה על השיער שלי, על כך שהוא לא נראה טוב, זז מהתסרוקת ונראה מגוחח. חשתי צורך להעברי בו יד כמה פעמים, ידעתי שזאת כפייה כיוון שלא באמת רציתי לעשון כך, גם הלכתי לשירותים והסתכלתי על השיער, העברתי יד כמה פעמים בדקתי אם יש לי משהו באף כמה פעמים ובעיטיות בכדי לא לפספס. לקראת סוף המסיבה קיבלתי סיבוב על כל זה והצהרתי "לא חושב ולא אעשה שום בדיקה, גם אם זה אומר שלא יהיה לי ביטחון לכלום, אהיה חרד, לא ארקוד עם בנות ותהרס המסיבה.. ההחלטה הנחושה הפיחה בי כוח שבעזרתו הצלחתי לנפנף מחשבות טורדניות ואז היה לי שקט ויכולתי סוףסוף להרגיש ממקום כנה ואוטנטי את החוויה!. לפני שיצאתי מהבית, חשבתי שהכלב החדש שלי יקבל מכה מהשפיץ של השולחן סכוכית, לא חושב שבאמת רציתי לצפות את הפינות אלא ביסודו של עניין היה זה צורך כפייתי, אחרת אסגר ואסבול מחרדה כל הערב. לאחר ששמתי ציפוי, שוב מחשבה טורדנית שהכלב יוכל את זה ויחנק. לא באמת חשבתי כך, אך חלק בי האמין ואז נתקעתי בדילמה האם להוריד או להשאיר. לפני כן, הכלתי סרט רציני עם חרדה קשה על "איך לקרוא לכלב", נקרעתי בין אפשרויות, חשבתי על מלא שמות והתבלבלתי עד אין סוף. מזל שחבר בא וסדר לי את הראש.
תופעות נוספות מהלך היום: חוסר אנרגיה משוועה, תחושה של קוצר נשימה באמצע, תחושה שהעולם גדול עליי ושאני בודד ולא מסוגל לייצר קשרים חברתיים כפי שאני רוצה. עם זאת, כיוון שאני מכיר את עצמי, יצאתי מהבית, נפגשתי עם חבר והשתחררתי יותר. באותו הזמן תרגלתי מיינדפולנס וזה שיפר את הרגשתי והפיח בי משהו חדש, תקווה, רוגע עמוק יותר לכמה דקות. בלילות עם עצמי זהו הזמן הרגוע ביותר שלי. אך לא תמיד כמו ברגע זה. אפילו בכתיבת שורות אילו, היו כמה מילים שהפריעו לי שכתבתי אותן ורציתי לתקן, אך לא עשיתי זאת (מיתוך עקרות CBTייני) וזה עבר
תודה לכם על הקריאה!
יהיה טוב בעזרת כוח רצון, ואהבה! כל סוג של אהבה
לילה טוב
היי חברי לפורום
ברצוני לשתף קצת על איך עבר אחד מימי האחרונים.מה שכתבתי הוא עידון של מה שבאמת היה. אשמח לתגובות
האוסידי שלי מתבטא בכך שהמחשבות הכפייתיות נעשות חלק מהאישיות שלי. המחשבות דורשות שאחשוב אותן עכשיו ברגע זה או אעשה משהו, בעיקר בדיקות, אחרת הסגר ואחוש חרדה. החרדה מאי עשיית התנהגות כפייתית ולפעמים בעקבותן, גדולה בתקופות מסויימות ומושכות אותי לתחושות דכאוניות.
אתן לכם דוגמה מהיום, בעבודה תוך כדי שיחה, חששתי שהתנור יחמם את הקיר (דבר שלא אפשרי) כל פעם המחשבה חזרה והפחידה אותי, ואיימה לסגור בפניי את היכולת הוורבלית להמשיך בשיחה כשורה, שוב ושוב ונעלצתי לדמיין תמונה של גל חולף, שיעזור לי להבין שזה זמני וזאת רק מחשבה. מהר, נעשתי תלוי בתמונת הגל והשתמשתי בה באופן כפייתי. לפני כן, שמתי את המעיל על השולחן, שכביכול היה עליו שמן, הסתכלתי על השולחן ובחנתי היטב, עמוק בפנים ידעתי שזה בסדר אבל חשתי צורך קומפולסיבי לבדוק כמה פעמים, עם זאת לא בדקתי חלק מהפעמים אך המחשבה הגיעה והטרידה.
באותו היום הכלתי חומוס עם חבר, הוא סיפר לי משהו ותך כדי המוח שלי חשב על משהוא בנושא האוסידי שמאד רציתי לרשום או לחשוב עליו, חשתי צורך כפייתי לחשוב אותו עכשיו אחרת אחווה חרדה או אפספס משהו חשוב מאד שאשכח אם לא אכתוב או אחשוב.
אתמול במסיבת סילבסטר, בזמן שאני רוקד, מחשבה על השיער שלי, על כך שהוא לא נראה טוב, זז מהתסרוקת ונראה מגוחח. חשתי צורך להעברי בו יד כמה פעמים, ידעתי שזאת כפייה כיוון שלא באמת רציתי לעשון כך, גם הלכתי לשירותים והסתכלתי על השיער, העברתי יד כמה פעמים בדקתי אם יש לי משהו באף כמה פעמים ובעיטיות בכדי לא לפספס. לקראת סוף המסיבה קיבלתי סיבוב על כל זה והצהרתי "לא חושב ולא אעשה שום בדיקה, גם אם זה אומר שלא יהיה לי ביטחון לכלום, אהיה חרד, לא ארקוד עם בנות ותהרס המסיבה.. ההחלטה הנחושה הפיחה בי כוח שבעזרתו הצלחתי לנפנף מחשבות טורדניות ואז היה לי שקט ויכולתי סוףסוף להרגיש ממקום כנה ואוטנטי את החוויה!. לפני שיצאתי מהבית, חשבתי שהכלב החדש שלי יקבל מכה מהשפיץ של השולחן סכוכית, לא חושב שבאמת רציתי לצפות את הפינות אלא ביסודו של עניין היה זה צורך כפייתי, אחרת אסגר ואסבול מחרדה כל הערב. לאחר ששמתי ציפוי, שוב מחשבה טורדנית שהכלב יוכל את זה ויחנק. לא באמת חשבתי כך, אך חלק בי האמין ואז נתקעתי בדילמה האם להוריד או להשאיר. לפני כן, הכלתי סרט רציני עם חרדה קשה על "איך לקרוא לכלב", נקרעתי בין אפשרויות, חשבתי על מלא שמות והתבלבלתי עד אין סוף. מזל שחבר בא וסדר לי את הראש.
תופעות נוספות מהלך היום: חוסר אנרגיה משוועה, תחושה של קוצר נשימה באמצע, תחושה שהעולם גדול עליי ושאני בודד ולא מסוגל לייצר קשרים חברתיים כפי שאני רוצה. עם זאת, כיוון שאני מכיר את עצמי, יצאתי מהבית, נפגשתי עם חבר והשתחררתי יותר. באותו הזמן תרגלתי מיינדפולנס וזה שיפר את הרגשתי והפיח בי משהו חדש, תקווה, רוגע עמוק יותר לכמה דקות. בלילות עם עצמי זהו הזמן הרגוע ביותר שלי. אך לא תמיד כמו ברגע זה. אפילו בכתיבת שורות אילו, היו כמה מילים שהפריעו לי שכתבתי אותן ורציתי לתקן, אך לא עשיתי זאת (מיתוך עקרות CBTייני) וזה עבר
תודה לכם על הקריאה!
יהיה טוב בעזרת כוח רצון, ואהבה! כל סוג של אהבה
לילה טוב