זמרת בארים
New member
איך נפלו גיבורים ומותו של דונלד דאק
בבוקר כשאמא העירה אותי,היו לה פנים עצובות.. ואני דאגתי קצת,טוב לא כל כך קצת,כי כל פעם שיש לה פנים עצובות אז קרה משהו רע. ``אל תשאלי`` היא אמרה.ואני ניסיתי לא לשאול למרות שבמוחי רצו רעיונות מ-ז-ע-ז-ע-י-ם! פרצה מלחמת עולם שלישית,ביבי עלה לשלטון,או שחס וחלילה לאמא נשברה כוס<כמובן גורר יום אבל לאומי>,אבל אמא ,לא עניין אותה אם אני שואלת או לא <למה אומרים ``אל תשאל`` אם מתכוונים לספר לך בכל מקרה?>. היא סיפרה לי,כשדמעה פוטוגנית על לחיה,שדונלד דאק,אביר ילדותי,אהובי צהוב המקור...מת!!! חטף התקף לב אתמול בלילה ועדיין לא יודעים מה הרקע למעשה... בראייה אחורה זה הדבר הכי אבסורדי בעולם,לא ידעתי אם לצחוק או לבכות,אז בסוף בכיתי.שיהיה.זה נראה יותר מכובד. בעיתון הבוקר הכותרת זעקה:``דונלד דאק מת``,ואני כבר ראיתי במוחי את עשרות דודניו הברוזיים<כמה שהוא שנא אותם> מספידים אותו...אומרים איזה ברווז נפלא הוא היה,וכמה שהוא תרם למדינה..הוא היה כל כך נחמד.... אומרים ומתעלמים מכך שהנ``ל<ותסלח לי אהובי> היה ברווז אגואיסט למדי,שמנמן ומטופש.. אבל ככה זה תמיד בהלוויות,אומרים רק דברים טובים.אז סלחתי. למחרת התברר מה קרה..דונלד דאק יצא למועדון בערב,שתה כמה בירות,מזמז כמה בחורות,ואז,בדיכאון מתמשך<היה לו נורא קשה עם ההערצה> לקח מנת יתר. כמובן שזה לא הרג אותו כי כידוע cartoons לא מתים מדברים חסרי ערך כמנת יתר. הוא דידה עצמו הביתה ובדרך ראה גרפיטי של איזו ילדה אהבלה עם חלומות גדולים שחושבת שהיא פילוסופית ורוחנית שכתבה <וככה הבני זונות כתבו בעיתון!> ``לאן הברוזים עפים כשהאגם קפוא?`` זעק הגרפיטי בכחול מרוח,היא כתבה ביד ימין שלא יזהו את הכתב שלה<טוב...מודה זו הייתי אני> בכל מקרה,הוא כל כך נבהל מהמחשבה שאין לו לאן לברוח,שהחיים הם סתם מבוי סתום,שחטף התקף לב במכונית,ודרס בו במקום שלוש ציפורים מסוממות שהלכו להן בשלווה על הכביש. כשגמרתי לקרוא את העיתון,קרעתי אותו,הדלקתי סיגריה ושאפתי עמוק עמוק....פנימה קצת קשה להתרגל לעובדה שרצחת את גיבור ילדותך,גיבור ילדותם העשוקה של עשרות ילדים מכוערים ויפים אבל אני מניחה שהדברים מסתדרים... עם השאלה האיומה הזאת שחשבתי בלי לחשוב פעמיים אני מתחבטת עד היום,שנים לאחר מותו. ``לאן הברוזים עפים כשהאגם קפוא?`` לאן הולכים כשאין לאן ללכת?
בבוקר כשאמא העירה אותי,היו לה פנים עצובות.. ואני דאגתי קצת,טוב לא כל כך קצת,כי כל פעם שיש לה פנים עצובות אז קרה משהו רע. ``אל תשאלי`` היא אמרה.ואני ניסיתי לא לשאול למרות שבמוחי רצו רעיונות מ-ז-ע-ז-ע-י-ם! פרצה מלחמת עולם שלישית,ביבי עלה לשלטון,או שחס וחלילה לאמא נשברה כוס<כמובן גורר יום אבל לאומי>,אבל אמא ,לא עניין אותה אם אני שואלת או לא <למה אומרים ``אל תשאל`` אם מתכוונים לספר לך בכל מקרה?>. היא סיפרה לי,כשדמעה פוטוגנית על לחיה,שדונלד דאק,אביר ילדותי,אהובי צהוב המקור...מת!!! חטף התקף לב אתמול בלילה ועדיין לא יודעים מה הרקע למעשה... בראייה אחורה זה הדבר הכי אבסורדי בעולם,לא ידעתי אם לצחוק או לבכות,אז בסוף בכיתי.שיהיה.זה נראה יותר מכובד. בעיתון הבוקר הכותרת זעקה:``דונלד דאק מת``,ואני כבר ראיתי במוחי את עשרות דודניו הברוזיים<כמה שהוא שנא אותם> מספידים אותו...אומרים איזה ברווז נפלא הוא היה,וכמה שהוא תרם למדינה..הוא היה כל כך נחמד.... אומרים ומתעלמים מכך שהנ``ל<ותסלח לי אהובי> היה ברווז אגואיסט למדי,שמנמן ומטופש.. אבל ככה זה תמיד בהלוויות,אומרים רק דברים טובים.אז סלחתי. למחרת התברר מה קרה..דונלד דאק יצא למועדון בערב,שתה כמה בירות,מזמז כמה בחורות,ואז,בדיכאון מתמשך<היה לו נורא קשה עם ההערצה> לקח מנת יתר. כמובן שזה לא הרג אותו כי כידוע cartoons לא מתים מדברים חסרי ערך כמנת יתר. הוא דידה עצמו הביתה ובדרך ראה גרפיטי של איזו ילדה אהבלה עם חלומות גדולים שחושבת שהיא פילוסופית ורוחנית שכתבה <וככה הבני זונות כתבו בעיתון!> ``לאן הברוזים עפים כשהאגם קפוא?`` זעק הגרפיטי בכחול מרוח,היא כתבה ביד ימין שלא יזהו את הכתב שלה<טוב...מודה זו הייתי אני> בכל מקרה,הוא כל כך נבהל מהמחשבה שאין לו לאן לברוח,שהחיים הם סתם מבוי סתום,שחטף התקף לב במכונית,ודרס בו במקום שלוש ציפורים מסוממות שהלכו להן בשלווה על הכביש. כשגמרתי לקרוא את העיתון,קרעתי אותו,הדלקתי סיגריה ושאפתי עמוק עמוק....פנימה קצת קשה להתרגל לעובדה שרצחת את גיבור ילדותך,גיבור ילדותם העשוקה של עשרות ילדים מכוערים ויפים אבל אני מניחה שהדברים מסתדרים... עם השאלה האיומה הזאת שחשבתי בלי לחשוב פעמיים אני מתחבטת עד היום,שנים לאחר מותו. ``לאן הברוזים עפים כשהאגם קפוא?`` לאן הולכים כשאין לאן ללכת?