איך מתקדמים?
לצערי הגעתי למצב תקיעות, ובפעם הראשונה בחיי אני לא מצליחה להמשיך הלאה. בעבר נתקלתי במכשולים שונים וידעתי איך להתגבר, עבדתי על הקושי ולמדתי למצוא את הדרך הטובה ביותר בשבילי להמשיך. תמיד הייתי אופטימית, והחוזק הפנימי הגיע מאמונה חזקה בבורא עולם וביכולות האישיות שלי. היום הדברים הם אחרת. שילוב של ארועים גרם לי לאבד כל רצון לעבוד על הבעיה שלי, והקושי הגדול יותר הוא לזהות את מקורה. אבי נפטר לפני פחות משנה, ומאז קשה לי לתפקד. העבודה שעבדתי בה הייתה עבודה שצרכה ממני שעות רבות ושלא ממש אהבתי, אבל עד לאותו ארוע, הרגשתי שהיא סבילה, ושהיא רק עוד שלב בהתפתחות המקצועית שלי. כח האדם בעבודה השתנה וכבר לא הרגשתי נעים בסביבת העבודה שלי. השעות היו רבות והרגשתי חנוקה. בסוף התפטרתי. הייתי אמורה להתחיל עבודה במקום אחר, שחשבתי שאני מתאימה אליו, ואז - גם בפעם הראשונה בחיי - הודעתי ברגע האחרון שאיני מסוגלת לקחת את העבודה החדשה. כל מה שרציתי זה לנשום, לקחת הפסקה ארוכה מהכל. עכשיו איני עובדת. כבר לא עובדת כחודשיים. כל פעם שאני נכנסת לדרושים רק כדי לבדוק ולחפש אני נרתעת. אני לא רואה את עצמי מפתחת שגרה חדשה או בכלל עובדת במקום עבודה חדש. אני מחפשת מטרה, משהו להאחז בו שיתן לי טעם ורצון, משהו שיחזק אותי, ואני לא מצליחה. אני יודעת שטיפול מקצועי יכול לעזור לי ושאפילו מומלץ, אבל קשה לי להיפתח לייעוץ פסיכולוגי אישי. חשבתי להתחיל דווקא ממקום אחר, של חשיבה ומודעות עצמית, שיפתח אותי ויעזור לי להסתכל על דברים אחרת, אבל חשוב לי למצוא את הדבר הנכון. האם מישהו יכול להמליץ לי על סדנה מיוחדת? או אולי ספר פסיכולוגי/פילוסופי שפותח אופקים ועוזר לאדם שמחפש שינוי? אמנם זה דבר אינדיבידואלי, אבל אם מישהו הרגיש כמוני אשמח לשמוע הצעות. תודה.
לצערי הגעתי למצב תקיעות, ובפעם הראשונה בחיי אני לא מצליחה להמשיך הלאה. בעבר נתקלתי במכשולים שונים וידעתי איך להתגבר, עבדתי על הקושי ולמדתי למצוא את הדרך הטובה ביותר בשבילי להמשיך. תמיד הייתי אופטימית, והחוזק הפנימי הגיע מאמונה חזקה בבורא עולם וביכולות האישיות שלי. היום הדברים הם אחרת. שילוב של ארועים גרם לי לאבד כל רצון לעבוד על הבעיה שלי, והקושי הגדול יותר הוא לזהות את מקורה. אבי נפטר לפני פחות משנה, ומאז קשה לי לתפקד. העבודה שעבדתי בה הייתה עבודה שצרכה ממני שעות רבות ושלא ממש אהבתי, אבל עד לאותו ארוע, הרגשתי שהיא סבילה, ושהיא רק עוד שלב בהתפתחות המקצועית שלי. כח האדם בעבודה השתנה וכבר לא הרגשתי נעים בסביבת העבודה שלי. השעות היו רבות והרגשתי חנוקה. בסוף התפטרתי. הייתי אמורה להתחיל עבודה במקום אחר, שחשבתי שאני מתאימה אליו, ואז - גם בפעם הראשונה בחיי - הודעתי ברגע האחרון שאיני מסוגלת לקחת את העבודה החדשה. כל מה שרציתי זה לנשום, לקחת הפסקה ארוכה מהכל. עכשיו איני עובדת. כבר לא עובדת כחודשיים. כל פעם שאני נכנסת לדרושים רק כדי לבדוק ולחפש אני נרתעת. אני לא רואה את עצמי מפתחת שגרה חדשה או בכלל עובדת במקום עבודה חדש. אני מחפשת מטרה, משהו להאחז בו שיתן לי טעם ורצון, משהו שיחזק אותי, ואני לא מצליחה. אני יודעת שטיפול מקצועי יכול לעזור לי ושאפילו מומלץ, אבל קשה לי להיפתח לייעוץ פסיכולוגי אישי. חשבתי להתחיל דווקא ממקום אחר, של חשיבה ומודעות עצמית, שיפתח אותי ויעזור לי להסתכל על דברים אחרת, אבל חשוב לי למצוא את הדבר הנכון. האם מישהו יכול להמליץ לי על סדנה מיוחדת? או אולי ספר פסיכולוגי/פילוסופי שפותח אופקים ועוזר לאדם שמחפש שינוי? אמנם זה דבר אינדיבידואלי, אבל אם מישהו הרגיש כמוני אשמח לשמוע הצעות. תודה.