איך מתמודדים?

[chapling]

איך מתמודדים?

כאן הבעלול-תעלול, איך עוזרים לה להתמודד עם הלידה הצפויה של אחותה?(בכל רגע מאתמול?) מחכה לעזרתכן\ם ולא רק אייקונים של חיבוקים....

 

[פּוֹנְג]

מתרגלים נשימות? ../images/Emo3.gif

וברצינות... היו לה בערך 9 חודשים להתרגל לרעיון שאחותה הולכת ללדת, כל מה שאתה יכול לעשות כרגע זה לעודד אותה שבקרוב גם היא תהיה בהריון ולעשות איתה ביחד כל מה שצריך על מנת שזה יקרה. אם זו לא הייתה אחותה הייתי אפילו מציעה לה להתרחק ממנה אם זה עד כדי כך קשה, אך מכיוון שזו אחותה - התרחקות היא לא אופציה. רק אתה צריך להיות שם בשבילה (בשבילה, לא בשביל אחותה

) ולהבין את הקשיים והקנאות והכאבים שאולי יבואו. ואולי גם לא. אני מאמינה שברגע שנותנים מקום ל'רעות החולות הללו' (הקשיים והקנאות והכאבים) ומקשיבים להם, אז גם הרבה יתר קל אחר כך לחיות לצידן. מותר לה בהחלט לומר לאחותה, ת'שמעי אוחתי, גם אני כבר הייתי רוצה להיות אחרי הלידה, תארי לעצמך איזה כייף זה היה יכול להיות לנו. וגם קצת

ים.

 

[גורוטושי]

מבינה מאוד

גם לי יש אחות שכבר יש לה ילדה אחת ועכשיו אנחנו מנסות להכנס ביחד להריון,יענו באותו זמן וכל הזמן יש את ההשוואה, ומה אם היא תכנס להריון ישר ולי זה יקח הרבה זמן, מה אם הילדים שלה יהיו מחונכים ומדהימים ושלי יצאו פרא אדם ועוד ועוד ועוד... לא צריך להתבייש ולהסתיר את הרגשות שעולים - זה בסדר. כעס,פחד,כאב בעיקר פחד נראה לי. בכל אופן כשאנחנו לא מסוגלים בעצמינו לראות דברים מסויימים כי פשוט משהו מפריע לנו לראות את זה אז תמיד טוב שיש חבר טוב לידינו שיראה לנו את הדברים האלה.אמונה,קבלה ואהבה זה כל מה שאנחנו זקוקים לו ברגעים כאילו. תמסור לה חיבוקים מאתנו.

 

[קובולט]

תופעה מוכרת אומנם אין לי אחות....

אבל יש לי את הנשים של בני דודי שהייתי צריכה ללדת איתן... ועוד כמה חברות כאלה. אז ככה: מחבקים ונותנים לכעס להתפרק לדמעות לצאת, ולשקט של ההשלמה עם המצב להתחיל לחלחל, זה לא יקרה בדקה... זה לוקח זמן ואני שמחה לשמוע שאתה דואג ותומך בה, קח אותה למסעדה שהיא אוהבת בכל זאת שבת בלי לחץ של עבודה להעביר את הזמן בכיף ביחד עם מילות עידוד והרבה אהבה. גם אתם תהיו בהריון וכמובן לא לשכוח לעשות את מה שצריך על מנת שההריון יגיע בדיקות, מעקבים והרבה הרבה אהבה... ולשמחתך גם אנחנו פה כדי לתת תמיכה ואהבה בשעות האלה ואתה יכול למסור גם מאיתנו שאנחנו פה בשבילה.

 

[סנונית 1]

לעודד לתמוך ולעודד

תראה כולנו כאן באותה הסירה כשאנחנו רואות מישהי בהריון נצבט לנו הלב, אני מאמינה שכשמדובר באחותה של אישתך זה כואב כפליים. אין הרבה מה לעשות מאחר ולא נבקש מכל ההריוניות להכניס את הבטן כשאנחנו עוברות ברחוב ולא נבקש מחברים/ משפחה לא ללדת כשעדיין אנחנו נמצאות בשלב הלקראת. אז מה שנותר הוא לתת לה להוציא את כל העצב התיסכולים העצבים ואפילו הרחמים העצמיים, כמה זמן שהיא זקוקה לזה ואתה תחבק ותכיל ותראה לה שאתה מבין את מה שעובר עליה. בהצלחה.

 

[ofik]

היה לי קשה להתקרב בכלל לתנוקות

במיוחד הקטנים, ולנשים בסוף הריון. עד שמישהי סיפרה לי, שהיא ניסתה הרבה זמן ובגיל מאוחר, ואז לשכנה נולדה ילדה, היא הלכה לעשות "סטז'" על התינוקת של השכנים, ותוך חודש נכנסה להריון. אז מאז, ולמרות שאני לא מאמינה באמונות תפלות, ביקשתי ביוזמתי להחזיק תינוקת של חברה (בת שבועיים) ופתאום גיליתי שבעצם זה עשה לי טוב. שאני מקנאה, אבל גם זה מזכיר לי למה אנחנו עובדים כל כך קשה. אז אולי צריך לנסות לראות את הלידה של אחותה כתרגיל יבש, לפני ההצלחה שלכם גם. המון סימפתיה, עופיק

 

[mom of Ophrie]

so true

I have three friends that had problems to get pregnant and they all got pregnant when they met us and saw our first baby (when we came to visit in Israel or they came here). I know it's silly but the third time it happaned I started thinking there is something in that. So who knows, seeing the new baby might help.... all the best, mom of Ophrie​

 

[Galit29]

כמו כל חברותיי לפורום

גם אני מציעה שתהיה שם בשבילה. פשוט תחבק, תלטף ותאהב אותה. תאמין לי שגם לאחות זה לא פשוט לדעת שאחותה מנסה ולא מצליחה, אז, פשוט תחבק אותה ותרגיע כמו שרק אתה יודע.

 

[גלגלגלגלית]

נותנים לגיטימציה ותמיכה!

לתת לה לדעת שאתה מבין (ואולי אף שותף) לרגשותיה... שאתה מקבל אותם... ושאתה איתה... זה מספיק....