איך מתמודדים ?

רק אני110

New member
איך מתמודדים ?

היי איך אתן מתמודדות עם הטיפולים מבחינת עבודה?אני בשלב של חיפוש עבודה הרבה שוללים אותי בלי לדעת על האפשרות שאני רוצה ילדים בכלל.
ומבחינה "חברתית" או איך שאפשר לקרוא לסביבה שהופכת מיום ליום פחות חברתית... ?

תודה!
 

PAND76

New member
תמשיכי לחפש. אל תתייאשי.

האמת, שלמעבידים בכלל אסור לשאול אותך אם את מטופלת בפוריות, או מתכננת להביא ילדים. מבחינת עבודה - יש המון דרכים לעשות טיפולים, בלי שהם בכלל מורגשים ביום יום. המעבדות במחלקות נפתחות מוקדם בבוקר, גם אם נוסעים מחוץ לעיר. ואם זה רחוק מדי להגיע לשם, אפשר לעשות לקיחת דם ומעקבי זקיקים, בקופת חולים קרובה יותר. בתי מרקחת של הקופה פתוחים די פעמים אחה"צ ועד שעות מאוחרות.

החלק הטריקי זה שאיבה והחזרה. שמחייבים כ"א העדרות של יום אחד לפחות. אבל יש מחלקות שזה נופל על שישי/שבת ובגלל שזה פרטי - ציבורי - אפשר לעשות אז. הכי הרבה - פשוט מודיעים על יום מחלה. ואם יש ממונה ישיר שמבין ומרוצה מעבודתך, את פשוט יכולה לשתפו בסוד.

לגבי סביבה חברתית - מתארת לי שהכוונה זה לשאלות חטטניות. אין דרך טובה אחת להתמודד עם זה. כל אחת על פי דרכה. אני אישית, לא חושבת שהפוריות שלי זה עניין של המשפחה המורחבת או של אנשים שאני בקושי מכירה, או לא בקשר אתם. וזה, גם אם הם בטח מנחשים שזו הסיבה לכך שטרם התרבינו. אנשים ממש טובים ומנומסים, לא שואלים בכלל. הכי הרבה, מאחלים לנו רק טוב. חסרי הטאקט, יכולים להיות ממש בהמות. יש שרשור שלי של הערות מגעילות, את מוזמנת לחפשו
. יש גם כל מיני תשובות מחוכמות לדוגמה, של הנסיכות האחרות פה. אני פשוט עונה: "תודה על האיחולים, בע"ה" וממשיכה בשלי, ולא יותר.
 

רק אני110

New member
זה שאסור לא מזיז לאף אחד....

בדרך כלל שואלים אותי או בעקיפין או ישירות אם אני מתכננת ילדים או אם יש מישהו שישמור לי עליהם ואז אני עונה שכרגע אין. איך שהוא זה מגיע למצב לאחר השאלות הללו אני לא מתקבלת לעבודה מחשש שאני "אדפוק" אותם במצב כזה אני בכלל לא יודעת איך אפשר להגיד שאני בטיפולים למרות שאני כמובן לא מדברת על זה בחיפוש העבודה, במידה ואותו השבוע היו לי הזרעות או בדיקות זה פשוט התסדר לי כי אני לא עובדת ולכן בשאר הימים חיפשתי עבודה.
את השלב הבא אני לא יודעת עדיין כנראה שזה יהיה שאיבה והבנתי שצריך יום מנוחה, יש הרדמה מלאה... וזה כבר יותר מורכב ולכן אני שוקלת לעצור את חיפושי העבודה עד שאדע מה השלב הבא ואיך מתמודדים איתו. עניין אותי לדעת מה עושות אחרות שכבר עובדות ונראה לי הפיתרון הכי נכון זה באמת יום מחלה.

לגבי הסביבה אני לא מדברת על זה עם אף אחד חוץ מהמשפחה שלי ובעלי. אבל אני נשאלת המון שאלות קרובים ורחוקים חושבים שאני מסכנה שאני לא נכנסתי עדיין, יש את המגזימות שחוששות לספר על היריונות מחשש מעין הרע או לא יודעת מימה. ויש הרבה בהמות הרבה. אני עוד משתדלת לענות בצורה נורמלית שלא ייראו את הכאב אחרי המשפטים הללו ואני מפרגנת לכל מי שזוכה בילדים גם אם אני מקבלת כל חודש את המחזור, אני לא אגיד שזה לא כואב לי אבל חלילה לא מקנאה שלאחרים יש, מקנאה כי אני רוצה גם.

כבר אחפש את השרשור של הערות בטח אכיר כמה וכמה בעל פה.
אמן וכולם היו מאחלים ולא נכנסים לרחם ומחליטים להיות רופאים בלי לדעת חצי דבר.
 

PAND76

New member
יש המון נשואות טריות בגילך, שמחפשות עבודה

בסופו של דבר, המעבידים לוקחים רבות מהן, כי מה לעשות. בימינו, נשים עדיין דורשות שכר נמוך מגברים (ברוב המקרים. כי הגברים, מחילה על השוביניזם, צריכים לפרנס ולא מסכימים לקום מהמיטה עבור שכר נמוך מעט ממה שנראה להם שמגיע להם).

לכן כתבתי, לא להתייאש. דווקא כששואלים אותך מי יטפל בילדים וכו', זה צריך להיות לך קל לומר שיש מי שיעזור, כי הרי את בטיפולים ואין עדיין ילדים בתמונה. עובדים על כך שיהיו. אז עונים שהכל מסודר מבחינתך ומי שמאמין מאמין וישכור אותך ומי שלא - לא. גם מי שיש לה עזרה של סבתות וכו', לא תמיד חוזרת לעבוד עם תום חופשת לידה. לכן, אני לא הייתי עוצרת חיפושי עבודה.
 

מפעם

New member
"משעשע" אותי עד היום 12 שנים אחרי

שעבדתי באיזה מקום ופיטרו אותי כשהודעתי להם שאני מתחתנת מפחד שישר אכנס להריון. לקח לי 7 שנים...
אין לי עצות בענין הזה כמו שאת מבינה, רק תעשי את ההשתדלות והכל מסתדר לטובה.
בהצלחה.
 

רק אני110

New member
זה מצחיק כמה שזה עלוב

פיטרו אותך כי רצית להיכנס להיריון?
אני לא אומרת דבר בראיונות שלי משום שזה לא אמור להיות גורם משפיע בעבודה או על חיפוש עבודה, אבל בין מה שאומרים שאסור ולבין מה שקורה בפועל יש הבדל עצום.
משתדלת לא להשתגע אבל מאמינה שיהיה בסדר.
אני מחכה להיריון הזה ולא חושבת שלמישהו יש את החוצפה להגיד לי תוותרי עליו בשביל עבודה .

איך התמודדת 7 שנים? אם אפשר לשאול ?
 

מפעם

New member
ראשית מאחלת לך הריון מלא ותקין מהרה מהרה

זה הכי חשוב.
ובקשר להמתנה... זה באמת דימיוני ובלתי נתפס במבט לאחור.
הייתי כולי בוערת אש של תשובה, האש של רבי נחמן, התפללתי ובכיתי המון להשם יתברך, למדתי המון, לא פספסתי אף סגולה, נסעתי כל שנה לאומן וראיתי כל כך הרבה ישועות שחיזקו אותי באמונה הקדושה שהשם יתברך שומע ומקשיב ועונה ומקיים.
ישתבח שמו של בורא עולם, כגודל ההמתנה כך גודל המתנה.
&nbsp
 

PAND76

New member
ומה עושים, אם האמונה כבר פצועה?

מה עושים, כשכל תפילה נראית ומרגישה תפלה?
מה עושים, כשלא מבינים למה זוג שכל רצונו להקים בית נאמן בישראל, נאלץ לעמוד בניסיונות שעולים במספרם על מניין שנות הנישואין שלו?

מה עושים, כשרואים את הגיסה, אותה גיסה שלא רק שניסתה לטרפד את החתונה שלנו, אלא גם חירבה בצוותא עם אמה את שנתנו הראשונה יחד, מלטפת כבר בטן?

מתי חוזרים לאהוב את הקב"ה ומפסיקים לשנוא אותו?
 

מפעם

New member
פאנד נשמה, את מקסימה ואל תסתכלי על אף אחד

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי. לך יש את הענין הפרטי שלך הנסיון הלא פשוט בכלל שאת עוברת ואין לך מושג מה קורה אצל אחרים. את גם לא רוצה לדעת..
&nbsp
כמו שזה נראה מההודעות שלך, הישועה שלך קרובה מאוד מאוד. אצלי הרופא לא היה מוכן ללכת לivf לפני היסטרוסקופיה ואכן מצאו אצלי פוליפ ועברתי ניתוח להסיר אותו. אז תדעי שכל הסבל והיסורים שאת עוברת עכשיו יהיו לך זכרונות כמעט נעימים (כמו הסיפור שלי על הפיטורים) כשתלטפי את הבטן העגלגלה שלך ועוד יותר כשתלטפי את הילדים המתוקים שלך.
כמו שהבנת אני למודת נסיונות רבים ארוכים וקשים ומודיעה לך שהם לא נגמרים, ונהיים רק אולי יותר קשים. אז עזבי אותך מלעשות חשבונות עם אימך, חמותך, גיסתך, בעלך והקב"ה מעל כולם. את בדרך הנכונה, תתמקדי בה כל היתר זה הסחות.
&nbsp
בקשר לתפילה, כדאי לך פשוט לדבר עם השם יתברך כשאת לבד, מתחת לסדין או במרפסת ולטעון את כל הטיעונים שלך מולו בפירוט רב ככל האפשר, ממש "לשכנע" אותו ו"לנצח" אותו כך שיהיה חייב כבר לתת:) זו עצה של רבי נחמן כמובן.
&nbsp
שיהיה גם לך מלא ותקין מהרה מהרה, בית נאמן מלא ילדים ושמחה בקלות ובנחת.
אני רושמת לך גם מסר.
 

רק אני110

New member
תודה רבה

מאמינה שזה יגיע, מה ששלי יהיה שלי והכל יהיה בסדר.
בעזרת השם לכולן!
 

טוליתי

New member
קשה למצוא עבודה

עם ילדים או בלי - קשה למצוא עבודה.
אל תתיאשי.
&nbsp
לגבי החברה, רוב החברות שלי הן מטופלות פוריות בעצמן, שכבר הפכו לאימהות, ואת כמעט כולן היכרתי פה בפורום הזה, ששימש לי לבית
בתקופה כה ארוכה וקשה.
העצה שלי היא לבוא לכאן הרבה כדי שיכירו אותך
, ולקחת לך שתיים שלוש חברוץ טובות מהנשים הנפלאות שבאות לכאן. אין כמו קבוצת השוות (תרתי משמע) כדי להרגיש בנוח עם עצמך.
בנוסף, אפשר לארגן מפגש פורום. אחרי מפגשים כאלה יש הרבה
הריונות
 

lollipop06

New member
מפגש פורום נשמע רעיון נהדר


לי ספציפית חסרות בסביבה הקרובה חברות שעוברות טיפולים (לכן אני קוראת כאן בשקיקה..)
ולפותחת השרשור- המון בהצלחה! בטוחה שתמצאי בסוף... זה אכן תהליך לא קל בכלל למצוא עבודה כמו שכתבה טוליתי...
הלוואי שבזמן שתהיי עסוקה בלחפש עבודה תיקלטי להריון תקין בידיים מלאות ותוך כדי גם תמצאי עבודה

&nbsp
 

רק אני110

New member
הקושי במציאת עבודה זה נוראי באמת

אני רואה מלא אימהות שזה קשה להן נשים שרוצות ילדים שזה קשה.
החברה שלנו נמצאת במצב גרוע ואף משפיל שאחד הקיטריונים לתשובה שלילית בראיונות זה אם את רוצה להיות אמא התשובה היא כמובן " לא בבית סיפרינו חלילה"
נכנסתי לפורום הזה על מנת להכיר לשמוע לחוות ובאמת אני רואה את כולכן תומכות כל כך וקשובות וזה גורם לי להרגיש טוב גורם לי לראות שיש מי שיבין אותי שעד היום הרגשתי לא בסדר עם עצמי עם הסביבה פה אני מרגישה חופשית לדבר לשאול ולהגיד את הכל...
עכשיו אני אגיע לפה יותר ויותר עד שאני אשמע בשורות טובות עבור הבנות פה ועבורי!
 
למעלה