תמשיכי לחפש. אל תתייאשי.
האמת, שלמעבידים בכלל אסור לשאול אותך אם את מטופלת בפוריות, או מתכננת להביא ילדים. מבחינת עבודה - יש המון דרכים לעשות טיפולים, בלי שהם בכלל מורגשים ביום יום. המעבדות במחלקות נפתחות מוקדם בבוקר, גם אם נוסעים מחוץ לעיר. ואם זה רחוק מדי להגיע לשם, אפשר לעשות לקיחת דם ומעקבי זקיקים, בקופת חולים קרובה יותר. בתי מרקחת של הקופה פתוחים די פעמים אחה"צ ועד שעות מאוחרות.
החלק הטריקי זה שאיבה והחזרה. שמחייבים כ"א העדרות של יום אחד לפחות. אבל יש מחלקות שזה נופל על שישי/שבת ובגלל שזה פרטי - ציבורי - אפשר לעשות אז. הכי הרבה - פשוט מודיעים על יום מחלה. ואם יש ממונה ישיר שמבין ומרוצה מעבודתך, את פשוט יכולה לשתפו בסוד.
לגבי סביבה חברתית - מתארת לי שהכוונה זה לשאלות חטטניות. אין דרך טובה אחת להתמודד עם זה. כל אחת על פי דרכה. אני אישית, לא חושבת שהפוריות שלי זה עניין של המשפחה המורחבת או של אנשים שאני בקושי מכירה, או לא בקשר אתם. וזה, גם אם הם בטח מנחשים שזו הסיבה לכך שטרם התרבינו. אנשים ממש טובים ומנומסים, לא שואלים בכלל. הכי הרבה, מאחלים לנו רק טוב. חסרי הטאקט, יכולים להיות ממש בהמות. יש שרשור שלי של הערות מגעילות, את מוזמנת לחפשו
. יש גם כל מיני תשובות מחוכמות לדוגמה, של הנסיכות האחרות פה. אני פשוט עונה: "תודה על האיחולים, בע"ה" וממשיכה בשלי, ולא יותר.