אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
איך מתמודדים?
- פותח הנושא מישהי1632
- פורסם בתאריך
יש טעם רב לשנות מקום
פה כבר התקבעה דעה שלילית, פה זה כבר כואב מידי. פה גם מעורבת בנוסף לכל הצרות דמות של אדם לא נעים בפני עצמו. אנו לא צריכים הכבדות נוספות כשאנו באים לשנות דפוס חשיבה והתנהגות. עדיף לבצע שינוי בתנאים הקלים ביותר שאפשר.
אם כבר הבנו שלא כדאי לריב, אז המקום החדש הוא הזדמנות לבדוק אם אנו מצליחים ליישם את זה. המקום החדש יכול לזמן דמויות פחות אנטיפטיות מהישן. וזה הקלה, שמגדילה את הסיכוי להפוך את היישום מבלתי מצליח למצליח.
וחווייה של הצלחה מאוד חשובה להצלחת המשך היישום.
את התרגול בלימודי השחייה לא עושים בתוך המערבולת, אלא בתנאים אופטימליים ככל האפשר...
פה כבר התקבעה דעה שלילית, פה זה כבר כואב מידי. פה גם מעורבת בנוסף לכל הצרות דמות של אדם לא נעים בפני עצמו. אנו לא צריכים הכבדות נוספות כשאנו באים לשנות דפוס חשיבה והתנהגות. עדיף לבצע שינוי בתנאים הקלים ביותר שאפשר.
אם כבר הבנו שלא כדאי לריב, אז המקום החדש הוא הזדמנות לבדוק אם אנו מצליחים ליישם את זה. המקום החדש יכול לזמן דמויות פחות אנטיפטיות מהישן. וזה הקלה, שמגדילה את הסיכוי להפוך את היישום מבלתי מצליח למצליח.
וחווייה של הצלחה מאוד חשובה להצלחת המשך היישום.
את התרגול בלימודי השחייה לא עושים בתוך המערבולת, אלא בתנאים אופטימליים ככל האפשר...
אני בעד שתחליפי חדר כושר
אני בעד שתהיי בעד עצמך. שתקבלי את עצמך כמות שאת.
אינך צריכה להישאר בעין הסערה, בתוך השנאה המופגנת, כאשר אפשר להחליף סביבה ולעבור את תהליך הקבלה העצמית שלך בסביבה יותר נעימה ונוחה קצת.
המחיר של ללכת בלילה באיזור מסוכן קטן יחסית לאתגר של שיפור היחסים עם עצמך.
כן, יש לך בהחלט בעיה. ואת בהחלט בחברה טובה של לא מעט אנשים, שיש להם בעיה של תגובות רגשיות מוקצנות וחסרות פרופורציות לאינטליגנציה ולגיל ולכישורי החיים האחרים (זה שאת נשואה ואם ועובדת במשרה מלאה). והכישורים החברתיים שלהם נמוכים במיוחד, ולכן עם כל האינטליגנציה והתארים הם לא יכולים להשיג משרה ניהולית.
זה מה שיש, ועם זה ננצח.
גם לי יש בעיה כזו, ולעוד כמה אנשים בפורום זה. ועם זה אני מתמודדת כל החיים (ובניגוד אלייך, בהצלחה. ואני מאוד רוצה לצרף אותך אליי להצלחה הזו!).
זה מינוס. זה חיסרון. זה חולשה שלך. אבל אלו הנתונים, ואין שום סיבה לשנוא את עצמך בגללם, ולא לקבל את עצמך בגללם. לחשוב שאת פסולה, לחשוב שאת בלתי נסבלת.
זה נתון, ואפשר בהחלט לחבק אותו. את רגישה, מתקשה לשאת חווייה של חוסר קבלה וחוסר אהדה.
בינתיים תקבלי הרבה ביקורת, זה מה שיש כרגע. תלמדי לחשוב כמוני, שזה לא אסון להיות כמו שאת. לא אמרתי שזה נתון חיובי, אבל זה לא אסון. זה לא הופך אותך לאדם שלילי ובלתי נסבל.
כל מה שאת צריכה זה כל פעם כשקורה דבר כזה (ואת מבינה שזה ימשיך ויקרה), לנתח מה שקורה לך ברגשות (קשה לך מאוד שהוא שונא אותך), להזכיר לעצמך שאינך אמורה להיות בתחרות עם אף מתעמלת אחרת, שלא מעניין אותך מי רזה ומי צעירה ומי אם לשלושה ומי מנהלת ומי נדיבה ומי קמצנית. מעניין אותך אך ורק מי זו את, ולקבל את עצמך כמות שאת, ולהבין שאת בסדר גמור כמות שאת.
ואז, ממקום רגוע יותר, תוכלי להחליט לשנות התנהגויות שאת מבינה שלא לוקחות אותך למקום עדיף. אבל קודם כל להרגיע את עצמך ולוותר על השוואות לאחרים.
את מבינה היטב שעלייך לשאוף למקום שבו תפנימי שהמדריך סתם אחד, וזה מצוין שאת מבינה את זה. אבל גם צריך להבין שכרגע את לא שם, וכרגע את כאובה נורא, וזה בסדר להיות מה שאת כרגע, ולהחליף מכון כושר.
מבטיחה לך שאם תביני את עצמך גם במקום הזה שאת כרגע בו, ולא במקום שאת שואפת אליו שעדיין לא הגעת אליו - לאט לאט תגיעי למקומות הפנימיים שאת שואפת אליהם.
אז תמשיכי לשתף פה בחוויות האלה, זה מצוין לחפור, ובכל שיתוף ושיתוף תתרגלי לקלוט את החשיבה שמקבלת את עצמך, כמו ששיקפתי לך בתגובה הזו.
אני בעד שתהיי בעד עצמך. שתקבלי את עצמך כמות שאת.
אינך צריכה להישאר בעין הסערה, בתוך השנאה המופגנת, כאשר אפשר להחליף סביבה ולעבור את תהליך הקבלה העצמית שלך בסביבה יותר נעימה ונוחה קצת.
המחיר של ללכת בלילה באיזור מסוכן קטן יחסית לאתגר של שיפור היחסים עם עצמך.
כן, יש לך בהחלט בעיה. ואת בהחלט בחברה טובה של לא מעט אנשים, שיש להם בעיה של תגובות רגשיות מוקצנות וחסרות פרופורציות לאינטליגנציה ולגיל ולכישורי החיים האחרים (זה שאת נשואה ואם ועובדת במשרה מלאה). והכישורים החברתיים שלהם נמוכים במיוחד, ולכן עם כל האינטליגנציה והתארים הם לא יכולים להשיג משרה ניהולית.
זה מה שיש, ועם זה ננצח.
גם לי יש בעיה כזו, ולעוד כמה אנשים בפורום זה. ועם זה אני מתמודדת כל החיים (ובניגוד אלייך, בהצלחה. ואני מאוד רוצה לצרף אותך אליי להצלחה הזו!).
זה מינוס. זה חיסרון. זה חולשה שלך. אבל אלו הנתונים, ואין שום סיבה לשנוא את עצמך בגללם, ולא לקבל את עצמך בגללם. לחשוב שאת פסולה, לחשוב שאת בלתי נסבלת.
זה נתון, ואפשר בהחלט לחבק אותו. את רגישה, מתקשה לשאת חווייה של חוסר קבלה וחוסר אהדה.
בינתיים תקבלי הרבה ביקורת, זה מה שיש כרגע. תלמדי לחשוב כמוני, שזה לא אסון להיות כמו שאת. לא אמרתי שזה נתון חיובי, אבל זה לא אסון. זה לא הופך אותך לאדם שלילי ובלתי נסבל.
כל מה שאת צריכה זה כל פעם כשקורה דבר כזה (ואת מבינה שזה ימשיך ויקרה), לנתח מה שקורה לך ברגשות (קשה לך מאוד שהוא שונא אותך), להזכיר לעצמך שאינך אמורה להיות בתחרות עם אף מתעמלת אחרת, שלא מעניין אותך מי רזה ומי צעירה ומי אם לשלושה ומי מנהלת ומי נדיבה ומי קמצנית. מעניין אותך אך ורק מי זו את, ולקבל את עצמך כמות שאת, ולהבין שאת בסדר גמור כמות שאת.
ואז, ממקום רגוע יותר, תוכלי להחליט לשנות התנהגויות שאת מבינה שלא לוקחות אותך למקום עדיף. אבל קודם כל להרגיע את עצמך ולוותר על השוואות לאחרים.
את מבינה היטב שעלייך לשאוף למקום שבו תפנימי שהמדריך סתם אחד, וזה מצוין שאת מבינה את זה. אבל גם צריך להבין שכרגע את לא שם, וכרגע את כאובה נורא, וזה בסדר להיות מה שאת כרגע, ולהחליף מכון כושר.
מבטיחה לך שאם תביני את עצמך גם במקום הזה שאת כרגע בו, ולא במקום שאת שואפת אליו שעדיין לא הגעת אליו - לאט לאט תגיעי למקומות הפנימיים שאת שואפת אליהם.
אז תמשיכי לשתף פה בחוויות האלה, זה מצוין לחפור, ובכל שיתוף ושיתוף תתרגלי לקלוט את החשיבה שמקבלת את עצמך, כמו ששיקפתי לך בתגובה הזו.
תודה רבה!
אופירה - תודה במיוחד על התגובה הארוכה והמושקעת.
אני צריכה לקבוע לעצמי מדיניות למקרים של התעמרות, לעג ודחייה. זה קורה יותר מדי, ויהיו עוד. אנשים חריגים סופגים דחייה מהאנשים הנורמלים. ככה זה. לומר לעצמי: 'את חריגה, תתרגלי?'
לפעמים אלו אנשים שאני צריכה את השירות שלהם, שזה בלגן בשבילי לחפש את השירות במקום אחר, למשל: רופא המשפחה שהתחיל להתייחס אלי בחוסר סבלנות מופגנת, וגם לילדים שלי. אין רופאים פנויים בסניף, הסניפים האחרים רחוקים, ואף קופת חולים אחרת לא תקבל מישהי שהייתה לה ה - מחלה.
לא מתכוונת להטריד אתכן גם בסוגיית קופת חולים, רק מביאה את זה כדוגמא. לגביחדר כושר, הייתי צריכה, אולי, להגיב נקודתית ועניינית, לא להתפרץ ולערב את כולם, אבל השד כבר יצא מהבקבוק. מה עכשיו?
אם אמשיך שם, וחלילה, אפצע או ארגיש לא טוב במשמרת של הדרעק - הוא ישאיר אותי על הרצפה? לקחת את הסיכון? ובהחלט יתכן שאקבל טלפון מחדר כושר שאני מתבקשת, אחרי ההתפרצות שלי, לקחת את עצמי ואת המנוי שלי ולעוף משם.
והבעיה שתמיד מטרידה אותי במקרים כאלה - מתי ולמה זה התחיל? כל-כך הרבה פעמים הדחייה, ההתעלמות והעלבונות מתחילים בלי שום פרובוקציה מצידי. אנשים מסתכלים עלי ו'אני לא באה להם טוב בעין' כפי שאומרים בסלנג.
אופירה - תודה במיוחד על התגובה הארוכה והמושקעת.
אני צריכה לקבוע לעצמי מדיניות למקרים של התעמרות, לעג ודחייה. זה קורה יותר מדי, ויהיו עוד. אנשים חריגים סופגים דחייה מהאנשים הנורמלים. ככה זה. לומר לעצמי: 'את חריגה, תתרגלי?'
לפעמים אלו אנשים שאני צריכה את השירות שלהם, שזה בלגן בשבילי לחפש את השירות במקום אחר, למשל: רופא המשפחה שהתחיל להתייחס אלי בחוסר סבלנות מופגנת, וגם לילדים שלי. אין רופאים פנויים בסניף, הסניפים האחרים רחוקים, ואף קופת חולים אחרת לא תקבל מישהי שהייתה לה ה - מחלה.
לא מתכוונת להטריד אתכן גם בסוגיית קופת חולים, רק מביאה את זה כדוגמא. לגביחדר כושר, הייתי צריכה, אולי, להגיב נקודתית ועניינית, לא להתפרץ ולערב את כולם, אבל השד כבר יצא מהבקבוק. מה עכשיו?
אם אמשיך שם, וחלילה, אפצע או ארגיש לא טוב במשמרת של הדרעק - הוא ישאיר אותי על הרצפה? לקחת את הסיכון? ובהחלט יתכן שאקבל טלפון מחדר כושר שאני מתבקשת, אחרי ההתפרצות שלי, לקחת את עצמי ואת המנוי שלי ולעוף משם.
והבעיה שתמיד מטרידה אותי במקרים כאלה - מתי ולמה זה התחיל? כל-כך הרבה פעמים הדחייה, ההתעלמות והעלבונות מתחילים בלי שום פרובוקציה מצידי. אנשים מסתכלים עלי ו'אני לא באה להם טוב בעין' כפי שאומרים בסלנג.
כן, בינתיים תתרגלי למציאות שיש לך בעיית התנהגות וחשיבה
אין לך ברירה - בין אם את רוצה לעשות עבודה כדי לשנות את הבעיה, ובין אם לא.
הכי בריא זה להכיר בבעיה שלך ולהיות מודעת לה.
התגובות של האנשים כלפייך היא או בגלל היכרות עבר עם האישיות המעצבנת שלך, או בגלל שאת לוקחת קשה חוסר אהדה נורמלי של אנשים אנטיפטיים (שכל אחד נתקל בו), או שבעיית החשיבה שלך כלפי עצמך מקרינה החוצה לאנשים שלא מכירים אותך (לא באה להם טוב). כל פעם זו אחת מ-3 הסיבות האלה.
את צריכה לנתח כל מקרה ומקרה, מה החלק שלך ומה החלק של האדם מולך שאינו תלוי בך, וללמוד להתייחס נכון.
במקרה של המאמן כושר, ההיכרות שלו עם התנהגות העבר שלך גרמה לו לשנאה. והרגישות ובעיית החשיבה שלך גרמה לך לפרשנות מכאיבה של "הוא מעדיף את החתיכות ומתעלם ממני". ובנוסף לזאת, הוא גם לא הכי אדם נעים בעולם באופן כללי.
אז אותו לא צריך לשנות, ואת הפרשנות הפנימית שלך את צריכה להחליט לשנות, ע"י היגדים הפוכים (שנגיד לך פה כל פעם שתתארי מקרה שקורה לך, ותצטרכי להחליט להעתיק מאיתנו ולשנן לעצמך כל הזמן מה שאנו אומרים לך). ההתנהגות שלך תשתנה גם כן ע"י הניתוחים האלה. תגידי לעצמך שבפעם הבאה צריך להתנהג כך וכך, ולאט לאט תלמדי. וגם הרגשתך הפנימית לכשתשתפר תגרום לשינוי ההתנהגות.
אין לך ברירה - בין אם את רוצה לעשות עבודה כדי לשנות את הבעיה, ובין אם לא.
הכי בריא זה להכיר בבעיה שלך ולהיות מודעת לה.
התגובות של האנשים כלפייך היא או בגלל היכרות עבר עם האישיות המעצבנת שלך, או בגלל שאת לוקחת קשה חוסר אהדה נורמלי של אנשים אנטיפטיים (שכל אחד נתקל בו), או שבעיית החשיבה שלך כלפי עצמך מקרינה החוצה לאנשים שלא מכירים אותך (לא באה להם טוב). כל פעם זו אחת מ-3 הסיבות האלה.
את צריכה לנתח כל מקרה ומקרה, מה החלק שלך ומה החלק של האדם מולך שאינו תלוי בך, וללמוד להתייחס נכון.
במקרה של המאמן כושר, ההיכרות שלו עם התנהגות העבר שלך גרמה לו לשנאה. והרגישות ובעיית החשיבה שלך גרמה לך לפרשנות מכאיבה של "הוא מעדיף את החתיכות ומתעלם ממני". ובנוסף לזאת, הוא גם לא הכי אדם נעים בעולם באופן כללי.
אז אותו לא צריך לשנות, ואת הפרשנות הפנימית שלך את צריכה להחליט לשנות, ע"י היגדים הפוכים (שנגיד לך פה כל פעם שתתארי מקרה שקורה לך, ותצטרכי להחליט להעתיק מאיתנו ולשנן לעצמך כל הזמן מה שאנו אומרים לך). ההתנהגות שלך תשתנה גם כן ע"י הניתוחים האלה. תגידי לעצמך שבפעם הבאה צריך להתנהג כך וכך, ולאט לאט תלמדי. וגם הרגשתך הפנימית לכשתשתפר תגרום לשינוי ההתנהגות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.