איך מתמודדים?!

איך מתמודדים?!

אני בת 22 והוא בן 25, אנחנו חודשיים ביחד ואתמול בלילה נפרדנו
למרות שזה היה קשר של חודשיים הייתה בנינו אהבה מדהימה שנינו רוצים להתחתן
הכל הלך חלק, עם המשפחות,חברים,האהבה בנינו
היו לי קשרים יותר ארוכים אבל בו באמת התאהבתי הוא בן אדם מדהים שאני לא מבינה איך פספסתי אותו
נפרדנו כי.. אני בחורה מאוד קשה מבחינה נפשית
עברתי לפני 3 שנים הטרדה מינית, פרידות קשות
והוא הבין אותי לגמרי, אבל הייתי רבה איתו יותר מדיי על שטויות, היה לי קשה לסמוך עליו למרות שהוא לא נתן לי סיבה לא לסמוך
הוא היה בסדר גמור.. אני תמיד הייתי נכנסת לסרטים על סתם
בלילה דיברנו 3 שעות ובהתחלה היה לו מאוד קשה כי הוא עדיין אוהב אותי אבל הוא אומר שהוא לא חושב שאני אצליח לשנות את זה
כי זה לא פעם ראשונה... הוא לא ידע אם הוא לגמרי רוצה להפרד או לא אבל בסוף החליט שזה עדיף לשנינו
הוא אמר שניקח קצת זמן אחד מהשני, אחד בלי השני ואולי נחזור
זה ממש קשה לי כי פספסתי גבר כל כך מדהים ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה, איך נתתי לו בכלל ללכת, איך הרסתי את זה עם השטויות שלי
 

niva99

New member
הולכים לטיפול, מבררים סוגיות, משפרים את האישי

אבל כל זה תהליך שדורש מודעות והשקעה- האם את מוכנה לכך?
 
יקירה את צריכה לטפל בעצמך

כתבת שעברת הטרדה מינית ופרידות קשות כבר בגיל 22 מתי הספקת ??
בנוגע להטרדה מינית או מה שעברת האם קיבלת טיפול פסיכולוגי ושיחות?
אני מעלה זאת כי זאת אחת הבעיות עם אנשים שעברו טראומה מינית או אונס או התעללות ולא יכולים ממש לבנות קשר זוגי,
חוסר אמון,חשש מהאינטימיות ועוד זה יוליך אותך הלאה וחבל,
ראשית טפלי בעצמך ואז משם תגיע הפתיחות והאמון והרצון לבנות קשר בריא,
זה לא מספיק לרצות צריך גם משהו נפשי עמוק בשביל מערכת יחסים מובנית וזו דעתי,במיוחד אחרי מה שעברת,
את בחורה מאד צעירה ואולי את לא ממש יודעת מה את רוצה,אולי,
 
הייתי

הלכתי לטיפול במשך שנה וזה לא כזה עזר לי..
אני כן רוצה להתגבר על הפחדים שלי ולבנות זוגיות..איתו
אנ י רוצה תהזדמנות הזאת לשנות תדברים האלה
אני מבינה אותו ושקשה לו אני לא מאשימה אותו בכלום
קשה לי שאני ככה
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
יכול מאוד להיות ששנה זה לא מספיק

לפעמים צריך 3 או 5 או 10.
בעיות קשות לא נעלמות ולא נפתרות מעצמן. אלו שכן נפתרות מעצמן (ויש המון כאלה) לא צומחות לממד של בעיה קשה. ברגע שהבעייה כבר קשה, סימן שאין לאדם יכולת להתמודד איתה לבד, וזה הרגע שבו כדאי מאוד לבקש עזרה מקצועית.

נכון שבטיפול אין נוסחאות, ויש עניים של כימיה עם מטפל/ת, ואת צריכה לשים לב מי מתאים לך ומי לא.

אבל להגיד "הלכתי שנה ולא עזר לי" - זה אולי נכון, אבל זו לא סיבה לוותר על עזרה. זה מקסימום תירוץ, וגם כתירוץ הוא די צולע.
 
לכול אחד יש בעיות. מה שיפה אצלך, זה

שאת מודה בבעיות, בפה מלא. כעת עלייך לחשוב על דרך להתמודד עם הבעיות שלך. אולי בסיוע של אנשי מקצוע.

בהצלחה!
 

seeyou

New member
לדעתי לא פספסט שום דבר

בגילך עם העבר שלך(הטרדה מינית, פרידות קשות...) לא רצוי לדעתי לרוץ להיתחתן אפילו אם הבחור מקסים ומבין.

קודם את צריכה לטפל בתופעה שאת מגדירה:"בחורה מאוד קשה מבחינה נפשית"

לרוב האנשים יש "סריטות" מהעבר אך הרבה מצליחים להיתגבר בכוחות אישים ולא זקוקים למומחים.


יוסי
 

סטנגה Joe

New member
אולי הוא צודק

אבל אולי האהבה שלכם תגבר ותחזרו הכל זאת.
אם כן, טפלי בעצמך שלא תפספסי אותו.
אולי כדאי לך אפילו להתמך בו בטיפול.
 

chenby

New member
איך?

בוכים, וכשמגיע הבא, אומרים תודה שזה נגמר.
היה לך קשה לסמוך עליו אבל רציתם להתחתן? זה לא נשמע לי כמו מוכנות לחתונה..
 

אדם888

New member
תעבורי לפורום פנוים פנויות

או ל-פורום סטוצים ומפגשים אחרים..
את כבר לא שייכת לכאן
 

nirity1

New member
הולכים לטיפול

אחרת הנושא יעלה גם בזוגיות הבאה. את מודעת לזה שיש לך קושי , והקושי שלך משפיע גם על הבן זוג שלך. את לא יכולה לצפות שבן הזוג שלך יהפוך לקורבן בגלל הבעיות שלך ? יש גבול לכמה בן הזוג יכול להכיל גם אם הוא האדם הכי מקסים בעולם. ועד שלא תטפלי בעצמך הבעיות האלו ילוו את כל הקשרים העתידיים שלך...
 

קארניו

New member
את מחמירה עם עצמך יותר מידי !

אל תפלי למלכודת של אשמה עצמית וחד צדדית בחיסול החברות שלכם כי גם לו יש חלק בכך .
ואם הוא באמת היה מעוניין בך אז גם היה נשאר ולא נפרד ממך. יש בחורים שלא מסוגלים
להכיל ולהתמודד עם בחורות "בעייתיות" עם רקע כמו שלך ובהחלט אפשר להבין אותו אבל יחד
עם זה אל תייחסי לו תכונות "אלוהיות" ולכן אל תצטערי שהוא עזב .

הפרידה ממנו כמו גם הפרידות הקשות שעברת לפניו רק מחזקות את העובדה שאת חייבת לחזור ולקבל טיפול מקצועי.
 

אייבורי

New member
התבגרות זה עסק קשה

אמנם תרוצים להתנהגות קפריזית יש לך
אבל המון צעירות בגילך נוהגות בקפריזיות במין אמונה סמויה
שמגיע לי ככה והבחורים תמיד ישארו
[עודף פינוק של אבא ואמא אני מניח]

ולוקח זמן להפנים את המציאות ולשנות הרגלי צריחה.
 
למעלה