סיידר צלול
New member
איך מתמודדים?
הקנאה אוכלת אותי. אני רואה מסביבי המון אנשים מאושרים (או שכן או שלא) ואני כל כך מקנאה אני פשוט אכולת קנאה. אני מרגישה שלכולם הסתדרו החיים ורק לי לא, כל היום אני מסתכלת על אחרים וחושבת איך לשפר את החיים שלי, איך לעשות משהו כדי לצאת מהמצב הזה ואני פשוט לא מצליחה. אני בת 21 וכולם עכשיו בטיולים בעולם רק אני לא, אין לי עם מי לנסוע ואני לא מסוגלת לנסוע לבד או עם זרים ככה שאני סתם פה בארץ ואני גם לבד. סתם עובדת ובעבודה אני לבד אין שם חבר'ה, כל מה שיש לי זה חבר שהוא עובד המון ועסוק מעל הראש ובזמן המועט שיש לנו ביחד אני רק בוכה לו על מר גורלי... ותלויה בו המון. פעם הייתי כל כך מאושרת אנשים קינאו בי ולא אני בהם. פעם היה לי טוב והסתדרו לי דברים לא היה מושלם אבל לפחות הייתה תקוה והיה לי ביטחון עצמי. עכשיו כל הביטחון שלי ירד אני מפחדת מהכל, אני חוששת מהעתיד שלי כי אני רואה שלא מצליח לי כלום.... אני רוצה להנות כמו כל הצעירים מהחיים לצאת לבלות, לטייל, לטוס לכל העולם, יש לי כסף כי אני עובדת אבל אין עם מי וזה הכי קשה.. איך מתמודדים עם הקנאה ואיך משפרים את החיים בתקופה כל כך בנאלית משעממת וחסרת משמעות?
הקנאה אוכלת אותי. אני רואה מסביבי המון אנשים מאושרים (או שכן או שלא) ואני כל כך מקנאה אני פשוט אכולת קנאה. אני מרגישה שלכולם הסתדרו החיים ורק לי לא, כל היום אני מסתכלת על אחרים וחושבת איך לשפר את החיים שלי, איך לעשות משהו כדי לצאת מהמצב הזה ואני פשוט לא מצליחה. אני בת 21 וכולם עכשיו בטיולים בעולם רק אני לא, אין לי עם מי לנסוע ואני לא מסוגלת לנסוע לבד או עם זרים ככה שאני סתם פה בארץ ואני גם לבד. סתם עובדת ובעבודה אני לבד אין שם חבר'ה, כל מה שיש לי זה חבר שהוא עובד המון ועסוק מעל הראש ובזמן המועט שיש לנו ביחד אני רק בוכה לו על מר גורלי... ותלויה בו המון. פעם הייתי כל כך מאושרת אנשים קינאו בי ולא אני בהם. פעם היה לי טוב והסתדרו לי דברים לא היה מושלם אבל לפחות הייתה תקוה והיה לי ביטחון עצמי. עכשיו כל הביטחון שלי ירד אני מפחדת מהכל, אני חוששת מהעתיד שלי כי אני רואה שלא מצליח לי כלום.... אני רוצה להנות כמו כל הצעירים מהחיים לצאת לבלות, לטייל, לטוס לכל העולם, יש לי כסף כי אני עובדת אבל אין עם מי וזה הכי קשה.. איך מתמודדים עם הקנאה ואיך משפרים את החיים בתקופה כל כך בנאלית משעממת וחסרת משמעות?