איך מתמודדים?

[disarray]

איך מתמודדים?

אוף אוף, זה כל מה שיש לי להגיד.. הבחור סוגר שבת ונסעתי לבקר אותו- ואני יודעת שזה מצב מעולה שככה ראיתי אותו גם הסופש הזה ובכל זאת..היה כלכך קשה להפרד בידיעה שעכשיו עוד שבוע בלעדיו..שכבר התחלתי לחשוב שהיה יותר קל לא לראות אותו שבועיים מאשר לבקר אותו לכלכך מעט זמן.. ועוד אחרי ת"ש גבוה שהיה (חמשושים)..עכשיו חזרו ה12/2 וה21..(מקווה שרק לחודשיים הקרובים) איך מתמודדים?מה עוד שעם החייל הקודם זה בכלל לא היה ככה עברתי את זה כמו גדולה (ואפילו יציאות יותר קשות)..ועכשיו..אין אני מתחרפנת =/ מצטערת על החפירה הייתי חייבת לפרוק..=) ואם אני כבר פה..נראלי שאצטרף..אז נעים מאוד!!

 

[jelly10]

מבינה אותך כל כך

אבל מתרגלים.. תמיד יהיה קשה אבל יש המון דברים שאפשר לעשות כדי להקל למשל אני והחייל החלטנו על חצי שעה כל יום שחובה לדבר,גם אם זה כמעט בלתי אפשרי.. או שהוא יוצא אז אנכנו תמיד משתדלים שגם עם המשפחה וחברים והכל אנכנו רוב הזמן ביחד,גם אם זה אומר להיות עם המשפחה שלו שבת וכל מיני כאלה,תחפשו את מה שהכי מתאים לכם..זה ממש עוזר בהצלחה וברוכה הבאה!

 

[sl92]

אני שונאת לחזור מביקור..

זה כל כך קשה!!אני מבינה אותך כל כך !! שאת שם איתו כל מה שאת רוצה זה להיות איתו ל ב ד! ושמגיע הרגע להפרד אני מחזיקה את עצמי לא לבכות.. ובשבילי יותר קל היה לא לראות אותו בכלל..אבל אני עושה את זה בשבילו כי זה נותן לו כח ומחזק אותו! אבל תחשבי שאין עוד הרבה.. ואנחנו פה לעודד ולחזק..שולחת לך חיבוק! תחזיקי מעמד עוד קצת...

 

[אנונימית 18]

המצב שלי הרבה יותר גרוע ממך

החיילי סגר 17 כבר 3 פעמים מאז שהוא בסדיר , למרות שהסדיר אמור להיות 11 , מה גם שכל הטירונות הוא היה סוגר 21 עם מקוצרות , בטירונות היו ביקורים , ועכשיו הוא נמצא באילת - אלפי קילומטרים ממני .. השבועות לא עוברים שלי , אני דיי בדיכאון .. ובגלל כל זה יוצא שאני והוא רבים , מה שכמעט ולא היה אף פעם.. אבל עוברים את זה , ברגע שהוא פה כבר אין כלום , כל היום ביחד :]

 

[sl92]

גם החייל שלי סוגר 21...

והייתי בהתחלה בדיכאון ושביזות שחבל על הזמן.. אבל יש לי חברות שהחבר שלהן כבר הרבה זמן בקרבי והיציאות גם כאלה והן אמרו לי שמה יעזור לי הדיכאון והשביזות והכי זה לא יעשה שהוא יסגור פחות..ושכמה שלי קשה לו יותר קשה...ושהוא צריך את התמיכה ממני ולא לשמוע כמה קשה לי.. אז מצאתי את התמיכה שלי בפורום הזה..וכשקשה אני משתפת והבנות שבדיוק באותו מצב שלי מעודדות ונותנות עצות... אז באמת..לכל דבר אני פה

!! ולא להשבר...והכל זה עבודה בראש...נכון שיש כאלה שקשה להן יותר וכאלה שפחות..בל כם הזמן מתרגלים..ואני בטוחה שיהיה קל יותר עם הזמן!!

 

[disarray]

כן את צודקת..

ואת חייבת להשתדל שלא לריב בגלל המצב הזה כי זה הכי נורא..לריב בגלל כלום שמצטבר לתסכול, אני מכירה את זה הייתי שם וזה סתם יעשה לך לא טוב על הלב.. והלוואי שהמצב יגמר בקרוב..אחרת מחכה לי עוד שנה וחצי של חצאים מקוצרות ו21..בכיף שלי (לא באמת..=( )

 

[GrowingMadness]

היי ../images/Emo13.gif

כל מה שיש לי להגיד לך זה- ששבוע זה כלום. באמת, זה כלום. שבוע זה דבר שנגמר כלכך מהר, באמת בלי ששמים לב בכלל. זה גם קשה, אבל תתנחמי בעובדה שיש פה כאלה שרואות את חבר שלהן לעיתים הרבה הרבה יותר רחוקות ושיש לך פה עם מי לדבר ולשרוף קצת את הזמן.

 

[dandi99]

מסכימה עם שי...

עוד שבוע הוא בבית?הלוואי וחבר שלי היה חוזר עוד שבוע. עוד 15.5 ימים (מתוך 17) כן כן אני סופרת...

 

[disarray]

בונא בונא..זה רק כי ביקרתי אותו

חח הוא גם סגר..ולא יצא לי לראות אותו סופ"ש..אז טכנית זה גם 15 יום =P אבל בואי לא נשווה צרות..טוב לי בחלקי חחח

 

[disarray]

חחח חמודה

לא מנחם אותי שאחרות סובלות יותר, ואכן שבוע זה קליל ומצפים לי עוד שבועות יותר קשים מעכשיו.. אבל עדיין הגעגוע הורס..זה פשוט לא הרגשה שאני רגילה לה=)