איך מתמודדים עם זה?

ספיישיל

New member
איך מתמודדים עם זה?

בטח לרבים ממכם היה בטוח התנסות עם המצב שלי. אולי מישהו יודע מיקצועית או בניסיון חיים איך מתמודדים עם זה. התחלתי קשר לפני 3 שבועות עם בחור שמוכן לחבק אותנו לתוך החיים שלו.אני גרושה+ילדה בת 9.הוא רווק. הבחור משקיע מאמצים לתת מקום אמפטי ואיכפתי לבת שלי. בהתחלה הכל זרם יפה במישרין. אפילו התמוגגתי מהסיטואציה. (אביה של הילדה כמעט לגמרי לא בתמונה) המציאות כרגע מבחינתו בעיתית להגיע אלי ואני הרבה נוסעת אליו וישנה שם הרבה. גם לילדה היה כיף בהתחלה להיות שם וגם לישון שם.עד ש... היא התחילה "להפעיל שרירים" שהיא לא מוכנה להיות איתי שם.ו"עכשיו (בלילה)אנו נוסעות הביתה"!!!! יש לציין שאת כל היום עד הלילה אנו בבית שלנו שתינו. בבית שלנו,ניסיתי לדבר איתה מה קורה בדיוק,היא אמרה לי שלא מתאים לה לישון שם.והיא מבקשת שאתחשב בה.(רק שלי ניראה שהיא מתפנקת ומנצלת את ההתחשבות בה.) אחרי שניסיתי לדבר אל ליבה,ולהקשיב מה מפריע לה.והיא לא בדיוק אמרה. ואחרי שכבר "גלשתי.." היא כתבה לי בעקיפין:"ואם אני (היא) לא אוהבת אותו(את הבחור), אז יש לי את הסיבות שלי.בפעם הבאה תביני. אני 9 שנים "לבד" ו"לא בדיוק לבד".תמיד שמרתי בקנאות על הקשר של הבחור שאני נמצאת איתו מקשר עם הבת שלי, עד שהקשר פחות או יותר מתבסס.בקשר הזה הדברים זרמו בצורה אחרת.ואני זרמתי איתם. איך אני אמורה להתמודד עם זה? הוא חושב שהיא מפונקת ונפגע מההתיחסות שלה.עם כל מה שהוא משתדל להעניק לה. אני לא יכולה להביא כל יום ביבי סיטר וסה"כ היא ישנה שם. כי אנו עמוסות כל היום. האם זאת מניפולציה מצידה? או דרישת תשומת תובענית מולו? איפה אני אמורה לשים את הרצון שלי מול הרצון שלה? ואיך מתמודדים עם זה? למישהו מכם יש מושג?
 

r e d head

New member
האמת...שלא.

לא הייתי מעלה על הדעת לנהוג כמוך. ויש לי בת קטנה בשנה מביתך. את מכירה מישהו 3 שבועות, כל ערב לוקחת איתך ילדה בת 9 לישון אצלו בבית, לא במיטה המוכרת שלה. ומה קורה בבוקר?...אך היא מגיעה לבית ספר? מצטערת שאולי אני לא מנומסת. אני לא מצליחה לדמיין את זה.
 
לפי דעתי זה מוקדם לה מידי

את נמצאת איתו רק 3 שבועות וכבר את סוחבת את ביתך ערב ערב להיות במקום שהוא זר ומנוכר לה. עליו לעשות מאמצים וגם להגיע אליך. אינני חושבת שמדובר במניפולציה אם כי הרגשה של ילד. את בטח כבר לא נותנת לה צומת לב כבער. והוא, ממה יש לו להפגע? הוא בקושי מכיר אותה. האם מההתחלה הוא הכיר אותה? את חושבת ש-3 שבועות מספיקים בכדי שהיא תישן אצלו? אני נמצאת עם בן זוגי כבר שנה ו-3 חודשים עוד אין לו דירה משלו והוא גר עם ההורים. הוא לא מרשה לעצמו להניח לבנו לישון כאן בגלל שהוא לא מרגיש בנוח עם זה למרות שאין שום בעיה והוא זה שכל הזמן מגיע הנה. אז נכון, אנחנו גרים במרחק של 20 דקות אחד מהשני ולי אין רכב אבל בנו, למרות שזה היה יכול להיות מאוד אידיאלי ומאוד נוח לא מתרחש. הילד, מאוד מחבב אותי ומרגיש איתי בנוח לחלוטין ועדיין הוא לא מבלה כאן את הלילה. אז, כשאת כותבת על 3 שבועות חישבי האם משהוא לא בסדר בילדה או לא בסדר בהגיון.
 

s h o o s h a

New member
התחלה התחלתית מאד

חלפו רק שלושה שבועות מאז החל הקשר, הווה אומר, הכרתם ומייד הבנתם והחלטתם שזה זה והולכים על זה. יחד עם זאת גם החלטת וביצעת מהלך חד בזה שעירבת את בתך הצעירה בקשר המתהווה. שאלה : כמה זמן היית לבד לפני ההיכרות הזו? האם ייתכן (ולדעתי, מאד אפילו, בעיקר עפ"י דברים שכתבת בהודעתך) שהילדה פשוט מנסה להעביר לך מסר של "אמא - אני זקוקה לך ורק לך ואינני רוצה כרגע שותף נוסף בחיי? (מה שאגב, לדעתי, לא צריך למנוע ממך את המשך הקשר ו/או את ביטולך העצמי בפניה כי כך היא רוצה, אלא רק למנן במידה שונה את הפגישות בנוכחותה) היא רק בת 9 ולמרות זאת, היא רואה, היא מרגישה והיא מבינה והיא אומרת את זה בדרכה שלה. תקשיבי לה. תחבקי ותאמצי אותה. ובעיקר - אל תמהרי לשום מקום. אם הבחור הזה הוא ה"מָכּתוּב" (ככה אומרים בפולנית, נכון?) אז זה הוא. ואם לא - אז עדיף לך מוקדם חאשר מאוחר. והילדה = היא ה - נכס שלך, היהלום שבכתר, תשמרי עליה מכל משמר. בוקר יפה ושקט שיבוא ויהיה לכולנו
 
שלושה שבועות

אתם מכירים ואת מצפה מבתך ברגע אחד לשנות את אורחות חייה... זה לא ככה חמודה הילדה הזאת שלך מרגישה כמו ברעידת אדמה מישהו נכנס לה לחיים מעסיק את אמה שכבר לא שלה באופן טוטאלי וגם לוקח ממנה את הפינה החמה ... את הבית שלה את המיטה... נסי לחשוב איך היא מרגישה? בעצם הבחור שלך לקח לה את כל מה שהיה לה... מלכתחילה אני לא הייתי חושבת על שינוי כזה מהיר אך לאחר שכבר עשית עכשיו הילדה אומרת לך בפה מלא - אמא רגע, תעצרי! ואת צרכה להיות קשובה לה... הבחור הזה שלך צריך להתאמץ יותר ולהגיע אלייך גם אם בעייתי לו האמיני לי שהסיטואציה אצלך יותר בעייתית... מה את אומרת?
 
לפי מה שרשום על צילום הכריכה

עכשיו רק אני שמה לב... הספר נקרא : "אהבה בסיבוב שני" נשים גברים וילדים מספרים על פרק ב' בחייהם נראה לי שזה מעניין לנו לא?
 
היי ספיישל...

לשאלתך.. דיי מסכימה עם התגובות שנאמרו למעלה.. אני אישית דיי נזהרת ולא חושפת את בנותיי לקשרים שלי עם בני המין השני.. עד שבטוחה בקשר.. אפשר אולי להתווכח על הגישה.. אבל זה עניין של הרגשה.. יחד עם זאת שלושה שבועות.. תחשבי על זה.. מוקדם מדיי..
 

ophra

New member
בבררררררררררר..... ../images/Emo5.gif

אותי זה הפחיד.... תמיד חשבתי בסיטואציות האלה רק על הילדים שלי יודעת שאיתם בסופו של דבר אחרי קצת זמן זה יהיה בסדר.... אבל שאני אהיה המפלצת...
אוי לא...
טגידי המינהלת? זה לא היה מסובך מספיק גם ככה כל העניין הזה של פרק ב'
היו חייבים להכניס לנו עוד סיבוך
עפ
(מרכיבה ציפורניים ירוקות, שן רקובה, פיאה ארוכה שחורה, ויוצאת לציד...
)
 
עפ, עוד סיבוך?

מה? מה? הרי הילדים הם הם הסיבוך. אוי כמה רע שזה נשמע.
אבל עם יד על הלב, בלי ילדים, כמה מאיתנו היו סוחבות שנים של אי ודאות בתוך הקשר עם ההורה השני? כמה מאיתנו היו מתייחסות לפרק שני כפרק שני ולא כעוד דייט? (כל מה שנככתב בלשון נקבה מיועד גם לגברים שכאן. יש כאלה?) לכל פנויה היו משברי אהבה ואולי אפילו נשואים שהתרסקו. אבל רק לאלו שיש בחבילה שלהן/ם גם ילדים יש כל כך הרבה חשבונאות לעשות. מה מותר ומה אסור. איך להתקדם צעד צעד באהבה חדשה. שאלות שהינו שואלות אולי בפורום בליינד דייט אם החבורה של הזאטוטים (או המגודלים) הפרטיים שלנו לא היו מול עינינו ובראש דאגותינו כל הזמן. (אז יאללה.. זרקי את הציפורניים והפיאה. את מפלצת? אין לך סיכוי אפילו עם השן המרקיבה)
 

ophra

New member
הילדים שלנו....

זה ברור...
אבל אף פעם לא חשבתי שהילדים שלו יהוו בעיה (מבחינתי) כאילו היה לי מובן מאליו שאני אסתדר איתם שיהיה.... אם לא מקסים לפחות נחמד...
כנראה היה מפחיד מדי לחשוב אחרת עפ
(לא רוצה להיות מפלצת
)
 

s h o o s h a

New member
סיפורים מהחיים

והריני ממנה אותך בזאת (אני? אותך? טוב נו שוֹין, שיהיה, מה 'כפת לי ...
- ואיזה אומץ תפסתי לי
) שאם וכאשר מתפרסם הפרק השני את מעבירה במיידי לינק לכאן זהו
 

ophra

New member
מינונים ומקצבים

את מספרת שבמשך תשע שנים שמרת בקנאות על הפרדה בין הגברים שלך לילדה מה גרם פתאום לשינוי
למה אז לא והפעם כן
אני הייתי חושבת על זה.... את מספרת שאתן ישנות שם כל לילה למה מיד וכ"כ מהר לעבור לקיצוניות כזו
למה לא לנסות לילה אחד בשבוע בהתחלה
או אפילו אחד בשבועיים גם על זה אני הייתי חושבת.... את מספרת שהבחור "משקיע מאמצים לתת מקום אמפטי ואיכפתי לבת שלי" אבל עד ה"פיצוץ" לא סיפרת מה היה היחס שלה אליו האם חשת בהסתייגות מצידה
או שדווקא בהתחלה הוא כן מצא חן בעיניה
עוד נקודה שהייתי חושבת עליה... אתם מכירים בסך הכל שלושה שבועות את באמת יודעת שזה הולך להחזיק מעמד
את באמת יודעת שתתגברו על מכשולים בדרך
עזבי שניה את הילדה.... למה להפוך לעצמך את החיים ככה בין לילה
עכשיו שוב תחשבי על הילדה תחשבי כמה קשה לה המהפך הזה בין לילה בלי שהיא בכלל ביקשה אותו או רצתה אותו בלי שיש לה שליטה על מתי הוא מתחיל ומתי הוא מסתיים ובכלל - שינויים קשים לילדים פי כמה משהם קשים לנו וגם על זה אני הייתי חושבת....
תשמעי.... כבר ראיתי את זה קורה ממש לידי לפני כמה חודשים חברה טובה, גבר גרוש, ילד שלה. התחיל בדיוק כמו שאת מתארת נגמר רע מאד... הכי רע שאפשר כמעט...
הבחור פשוט דרש ממנה בסופו של דבר לבחור בינו לבין הילד היא כמובן בחרה נכון אבל זה כבר לא היה משנה....
לא שיש לי מושג מה קורה אצלך או מי את אבל הדמיון של הסיפורים איכשהו עורר בי תחושות לא טובות ואת כל זה אני אומרת מתוך תקווה ואיחולים שיהיה לך ולביתך רק טוב עפ
(ברוכה הבאה
)
 
לא נוח לי לבוא

משפטים שמתחברים לי: שלושה שבועות, מוכן לחבק אותנו, הוא רווק, המציאות כרגע מבחינתו בעיתית להגיע אלי, עכשיו הילדה.... לה נוח להגיע אליו? ובעצם מי מתפנק הילדה או הבחור שמבחינתו בעיתי להגיע אלייך?
 

*יערית

New member
קוראת מהצד......./images/Emo39.gif

ויש לי לחלוחית בעיניים.... ראבבבק אתם כולכן מקסימות....חכמת החיים ניבטת בין השורות,הדאגה שלכן,האיכפתיות, ואני אומרת לעצמי...כולם משקפות את דעתי המצב נשמע גרוע...זועק לעזרה..."אמא אל תשכחי אותי..את רצונותיי" ואתן..מה אומר לכן בננות...זה פשוט נעים לקרוא את התשובות שלכם מהצד.
לכל אחת ואחת ממכן..ואם יבוא גברים גם הם יקבלו, אני לי ספיישל...אבל היא צריכה להיות מאושרת לקרוא את זה!
 
למעלה