איך מתמודדים עכשיו??

קמוש1

New member
איך מתמודדים עכשיו??

איבדתי קרובת משפחה מאוד קרובה אליי בתאונת דרכים.. אחרי השבוע הקשה והנורא ניסיתי לחזור לשגירה חזרתי לעבודה ולמרות שיש מסביבי המון אנשים שהביעו צער על המקרה ומאוד עזרו לי בהתחלהה ובמיוחד חבר טוב ידיד נפש שהכי תמך ועזר לי יותר מכל אדם אחר בעולם!!!!!!!! אבל עדיין קשה לי ונורא עבר חודש כולם אומרים לי דיי צאי מזה כבר אין מה לעשות היא לא תחזור יותר אוףףףף סעמק הם לא מבינים אותי ואף אחד בחיים לא יבין אותי כי אני לא יודעת אם הם באמת חוו אובדן כזה נכון שהיא לא תחזור ושום דבר לא יעזורר אבל קשה לי להמשיך הלאה לצאת כאילו כלום לא קרה לבוא כל בוקר עם חיוך... החבר טוב הזה אמר לי אתמול אחרי שיחה ארוכה שהשתנתי שאני כבר לא אותה אחת שפעם הייתי צוחקת שמחה ואני כבר לא איך אפשר לצחוק כאילו כלום לא קרה...איך אפשר להמשיך הלאהה אחרי אסון כזה?? זה מאוד הפריע לי ופגע ביי שהוא אומר לי דבר כזה כי אני יודעת בתוך תוכיי שזה נכון...... באמת כל החודש הזהה וכל התקופה הרעה הזאת הוא האדם היחידי שעזר ליי ותמך בי אבל השבוע האחרון דיי התרחקנו וכשרציתי לדעת למה הוא דיבר על השינויי הזה שחל ביי שהוא מנסה וניסה ורוצה לעזור ליי אבל הוא אומר אני סגורה בתוך עצמיי ולא יודע איך לעזור לי אם אני לא רוצה לעזור לעצמי שכשאנחנו מדברים אני לעיתים סוגרת את עצמיי |(ובדרך כלל אני לא כזאת כלפיו הוא הבן אדם היחידיי שאני פתוחה אליו ומדברת איתו על הכל- אבל רק אליו) כשהוא צוחק איתי אני נפגעת מכל דבר.. והכי נורא וכואב שזה נכון...כל מילה שלו היא נכונה הוא גם אמר שהוא הכי ישמח בעולם לראות אותי שוב שמחה כמו פעם.. הבעייה היחידה היא שאני בעצמי לא יודעת איך להתמודד מעכשיו והלאה איך חוזריםלהיות כמו פעם..?
 

אחשל

New member
../images/Emo10.gifואולי אין כ"כ דרך חזרה../images/Emo35.gif

נראה לי שרובנו היו רוצים "לחזור להיות כמו פעם"... אבל השינוי שאנחנו מתמודדים איתו לא מאפשר את זה. החיים לעולם לא יהיו באותו מסלול. הם עשויים להיות טובים יותר, הם עלולים להיות רעים יותר, אבל זה לעולם לא יהיה אותו מסלול חיים שהיה יכול להיות שלנו אלמלא... החבר הטוב שלך צריך להבין שאפשר להמשיך הלאה, אבל אי אפשר לחזור אחורה. מתישהו, בעוד פרק זמן שיחלוף, תמצאי את עצמך שמחה, צוחקת - אבל אף פעם לא כמו פעם. זה תמיד יהיה קצת אחרת...
 
...

עצוב מאוד.. אבל נראה לי שכמו שאמרו לפני החיים לא יחזרו למסלוללם הרגיל.. אני כל כך מכירה את ההרגשה הזאת שאת תקועה במקום ועדיין לא תופסת ולא מאמינה , ואנשים פשוט ממשיכים.. העולם ממשיך להסתובב אבל ככה זה החיים שלנו ממשיכים בסופו של דבר, עכשיו פשוט יש לך עוד דבר שתקחי אותו לכל מקום, לכל שעה אולי זה יביא נקודות של אור בדרך, אולי זה יביא נקודות של כאב. אוף, אני לא יודעת מה הנקודה שלי פה.. כי הראש שלי מלא עכשיו בזכרונות שצפים. אז רק אגיד לך שאני מחבקת אותך חזק שההתמודדות תגיע.. אין לה "דרך" היא פשוט מגיעה :(
 

קמוש1

New member
תודההה

על התמיכה ועל ההבנה זה כל כך קשההה להתגבר.. ובמיוחד להמשיך הלאה מיום ליום אני רק מבינה את גודל האבדן וזה יותר ויותר קשה.. למרות שהסביבה נורא דואגת לשפר לי את המצב אך בימים מסויימים יש ירידה חדה כל כך שהגעגועים פשוט חונקים.. רק מקווה שיהיה לי את הכחח להמשיך הלאה.. תודה
 
לפעמים אני מוצאת את הכח להמשיך

דווקא במקומות שהכי לי ציפיתי שאמצא. למשל הלילה הייתי האיזה בר נחמד.. ואז היה שיר של הנדרקיס שנורא הזכיר לי את עומר ונכנסתי לסוג של דאון רגעי ואז לפתע הגיע בעל המקום ודיבר אלי, והראה לי נקודות קטנות של אור של לאותם רגעים היו מעודדות וחשבתי לעצמי היי, עומר שומע ועומר רואה ובטח עומר צוחק עלי עכשיו כמו תמיד ואז הרגשתי שהוא שם.. לא משנה מה.. לא משנה איפה ולא משנה כמה ומתי.. הוא שם. הגעגועים חונקים..שורפים, צורבים.. מבנה אותך כל כך מחבקת אותך חזק חזק. לילה טוב
 

thesurvivor

New member
אני כל כך מבין מה שאת חשה

צריך לתת לעצב ולדמעות לבוא . לא למהר לחזור לשיגרה . לפעמים הכאב גדול מנשוא . אנחנו לא יודעים לענות למה ? למה זה קרה ? אנחנו לא יכולים להשלים . רק אחרי שמעבדים את העצב האבל יש סיכוי להתחבר בחזרה לחיים . אנחנו לא מצליחים הרבה פעמים את מהות החיים . את ההגיון בדברים שאין להם הגיון .עדיף לא לדעת ולא לנסות להבין . כל המילים קטנות מול הצער האישי אנחנו לא יכולים להיות חזקים כשמאבדים אדם יקר ועוד בתאונת דרכים . תני לעצמך להרגיש רע .
 

yazi22

New member
כאן, אנחנו מבינים

ויותר מזה, קשה לי להגיד. תני לחברים שלך להיות, ותני לעצמך להרגיש מה שאת מרגישה ולחיות כפי שאת מרגישה ובצער מסוים אני יכול להניח שעוד יהיו לך ימים טובים יותר שיהיה בהם יותר מאלה של פעם
 
למעלה