איך מתחילים ללכת?

[נסיכת הכוכב]

קבוצת תמיכה זה טוב למןוטיבציה

אאבל בחיי יום יום יש התמודדת ואת לבד מול המעשים שצריכיםפ להתבצע ואז צריך לתפעל את הבית לפעמים נדרשת קבלת החלטה בזמן אמת אני מודה שקבוצת תמיכה לי עזרה בגדול אבל שהיא פסקה הרגשתי את הצורך להבריא מבפנים כדי לתפקד קבוצת התמיכה רק פתחה לי את הדרך לרצות לעשות להמשיך הלאה

 

[קרן שמש4]

איך מתחילים ללכת?

כמעט שנה וחצי אחרי שהוא נפטר, חזרתי עם הילדה הביתה , שלחתי אותה לחדר השינה לאבא שישן שנת צהריים אחרי שחזר ממילואים, הלכתי אחריה ושם ראיתי אותו ישן, לקח לי כמה דקות לזעוק את הזעקה "זעקת האלמנות ???? הוא הלך לישון לנצח מדום לב, צעיר יפה חזק , אבא של הילדה שלי, הגבר של חיי שאיתו למדתי לראשונה בחיי לחיות! לאהוב! שנה וחצי כמעט עברו, למדתי לשרוד, אני שפויה, מתפקדת, בחרתי בחיים, אני בסדר. וזהו. הכאב קורע את הלב כל ערב, אחרי שהילדה הולכת לישון. לפעמים כי זה בלעדיו,לפעמים כי שוב לבד, כמו שהיה לפניו, לפעמים כי עצוב, לפעמים בגלל שילדתי לא תוכל לחוות את אבא שלה הויא כל-כך קטנה, לפעמים כי זה פשוט לא הוגן, לפעמים כי מפחיד, ולפעמים כי אני רוצה, באמת רוצה לחיות אבל מפחדת שלא אוכל לחיות שוב. קראתי כאן קצת והאמת היא שזה אפילו יותר מדכא - אני יודעת שהכאב אף פעם לא יעבור, אבל רוצה להאמין שלומדים לחיות איתו. ראיתי שיש פה קבוצות תמיכה שנפתחות, צריכה לדבר עם מישהי עם מקרה דומה לשלי.

 

[הים רגוע]

קרן שמש יקרה

כבר בשם שבחרת לך יש אופטמיות ... צרי לך חיים חדשים, תוכניות חדשות ,חלומות חדשים, צאי, תבלי ,הכירי חברים וחברות חדשים .וחפשי את הטוב והיפה בחיים , קל לומר -קשה לביצוע,אבל אפשרי ... וכמו שאמרת הכאב מלווה את חיי אבל למדתי לחיות בצילו, למדתי שאפשר לחיות טוב בצל הזכרונות.. ולמדתי שאם אתרכז במה שהשארתי מאחור- לעולם לא אוכל לראות את מה שנמצא קדימה........ כן, אני חיה ..נושמת ..נהנת ...ומאושרת ... יש חיים גם אחרי שהתאלמנתי , וחיים יפים וטובים !

 

[yamkachol]

../images/Emo201.gif משתתף בצערך,

האובדן הינו באמת קשה, איום ונורא. האובדן - והחיים לצידו, הם המכנה המשותף לנו. ראיתי בכרטסיך שאת במרכז, היו כאן הודעות על סדנאות / סדנא במרכז. אמנם מקרה דומה עוזר, אך בכל מקרה - את אחת יחידה ומיוחדת, ואין שניה לך. רק את תתמודדי עם האובדן - בדרכך. את לומדת מהי דרכך. אין ספר הדרכה. כל אחד מה שמתאים לו. לפעמים אוספים עצות מפה ומשם - וכל אחד בוחר מה לנסות, מה רוצה לבדוק אם מתאים לו. השתתפתי בסדנא להתמודדות עם אובדן בן / בת זוג, באונ. חיפה (אצל נירה דגני) - ולי הסדנא הזו בהנחיתה היתה מעולה. עזרה לי לצאת מהרגשת השחור שבה הייתי - להרגשת אור. כל הכבוד על ההתמודדות.