איך מתגברים?<??

[בדד1]

כמה שאני אוהב הכללות

איך את אומרת?"דעתי" שאין כאן שום דבר חכם ומעצים בדברייך

 

[תלתלית3]

תוכיח לי ההפך והאר יומי

 

[תלתלית3]

ושהו מצחיק שקראתי

אם אנחנו לא משלמים על הדרינק, אנחנו קמצנים אם אנחנו ממהרים למיטה, אנחנו רדודים אם אנחנו לא ממהרים למיטה, אנחנו הומואים אם אנחנו מדברים על כדורגל, אנחנו פרימיטיבים אם אנחנו מדברים על אמנות, אנחנו פלצנים אם אנחנו מציעים כוס קפה בחוץ, אנחנו חנונים אם אנחנו מציעים כוס קפה בבית, אנחנו סוטים אם אנחנו מדברים הרבה, אנחנו מייגעים אם אנחנו מדברים מעט, אנחנו משעממים אם אנחנו לבושים פשוט, אנחנו חסרי טעם אם אנחנו לבושים בסטייל, אנחנו מטרוסקסואלים אם אנחנו קשורים לאמא, אנחנו אינפנטילים אם אנחנו מנותקים מאמא, אנחנו מתוסבכים אם אנחנו מדברים על ילדים, אנחנו מלחיצים אם אנחנו לא מדברים על ילדים, אנחנו לחוצים אם אנחנו מחצינים רגשות, אנחנו רכרוכיים אם אנחנו מסתירים רגשות, אנחנו אטומים אם אנחנו נוגעים הרבה, אנחנו דביקים אם אנחנו נוגעים מעט, אנחנו קרירים אם אנחנו יוזמים שיחות, אנחנו קטנוניים אם אנחנו לא יוזמים שיחות, אנחנו אדישים אם אנחנו נעלבים מדי פעם, אנחנו רגישים מדי אם אנחנו לא נעלבים מכלום, אנחנו אטומים אם אנחנו נועצים מבטים, אנחנו מביכים אם אנחנו לא נועצים מבטים, אנחנו מרוחקים אם אנחנו קנאים, אנחנו ערסים אם אנחנו לא קנאים, אנחנו אימפוטנטים אם אנחנו שונאים את החברות שלכן, אנחנו סנובים אם אנחנו אוהבים את החברות שלכן, אנחנו חרמנים אם אנחנו שולחים לכם פרחים, אנחנו שמאלציים אם אנחנו לא שולחים לכם פרחים, אנחנו לא רומנטיים אם אנחנו מתבדחים הרבה, אנחנו לא רציניים אם אנחנו מתבדחים מעט, אנחנו יבשים אם אנחנו צועקים במריבות, אנחנו ברברים אם אנחנו שותקים במריבות, אנחנו מעצבנים אם אנחנו אוכלים מעט ובריא, אנחנו לפלפים אם אנחנו אוכלים הרבה וטעים, אנחנו בהמות אם אנחנו תחרותיים, אנחנו מאצ'ואיסטים אם אנחנו לא תחרותיים, אנחנו תבוסתנים אם אנחנו מקטרים, אנחנו חלשים אם אנחנו לא מקטרים, אנחנו מודחקים אם אנחנו רוצים כל הזמן, אנחנו חולי מין אם אנחנו לא רוצים כל הזמן, אנחנו כבר לא נמשכים אליכן אם אנחנו מטלפנים הרבה, אנחנו תלותיים אם אנחנו מטלפנים מעט, אנחנו משחקים משחקי כוח אם אנחנו רוצים לבלות בבית, אנחנו כבדים אם אנחנו רוצים לבלות בחוץ, אנחנו מתחמקים אם היינו בקשר הרבה שנים, אנחנו לא פנויים רגשית אם לא היינו בקשר הרבה שנים, אנחנו לא בשלים רגשית אם אנחנו עובדים הרבה, אנחנו וורקוהולים אם אנחנו עובדים מעט, אנחנו בטלנים אם אנחנו אקרובטים במיטה, אנחנו מתאמצים להרשים אם אנחנו לא אקרובטים במיטה, אנחנו לא מרשימים אם אנחנו שואלים אם גמרתן, אנחנו חסרי ביטחון אם אנחנו לא שואלים אם גמרתן, אנחנו חסרי התחשבות אם אנחנו אוהבים סרטים טיפשיים, אנחנו טיפשים אם אנחנו אוהבים סרטים חכמים, אנחנו חכמולוגים אם אנחנו כותבים דברים כאלה, אנחנו מתוסכלים בקיצור.... אם אנחנו אנחנו, אין סיכוי שנצא מזה טוב.

 

[בדד1]

יכול לשלוח לך את גרושתי

אבל לא אעשה זאת כי זה רק יחשיך את יומך בגידות הן לא המצאה גברית ולכל פחדן (או פחדנית) יש לבטח סיבה להיות כזה

 

[תלתלית3]

נפגיש אותה עם גרושי

מה דעתך? מסכימה איתך שנשים אינן תלית שכולה תכלת. אני נגד בוגד/ת באשר הם.

 

[יש ילדות זיגזג]

יש לך בנים? אחים? אבא?

מדוע להכליל? גברים כנשים = בני אדם. בני אדם עם פחדים ועם אומץ ועם חולשות ועם חוסן. הכל יש.

 

[תלתלית3]

אני מקווה שבני לא יהיו כאלה

אלא שגנים לוקחים גם מהאב ולא רק מהאם, אז לך תדע (ואביהם בגד)

 

[שירלי6]

יפה לך להגדיר

זיון מהצד כ "אמירה".

 

[שירלי6]

יפה לך להגדיר

זיון מהצד כ "אמירה".

 

[יש ילדות זיגזג]

אכן.

מילים כדורבנות. מלבד זה הייתי מוסיפה שאם משהו רע קורה לנו שוב, כדאי לברר מה פגוע אצלנו, שגורם לנו לזמן אלינו את ההתנהגויות שמכאיבות לנו. זו לא אשמה, זה בירור פנימי מדוע אנחנו מאפשרים (בלי שאנחנו מודעים לזה) למישהו אהוב לעשות לנו דברים שאנחנו לא אוהבים. אין לי ספק שבגידה זה תהליך שמתרחש בגלל סוג של אינטראקציה בין שניים. כשמשהו בהתנהגות שלך יוצר את האפשרות לבחירה הזו של בן הזוג. כשאני אומרת יצר את האפשרות, זה לא אומר שבהכרח בן הזוג יבחר בדרך זו, אבל בסוגי אישיות מסויימים זה יקרה. בסופו של דבר זו הבחירה שלו, בהתאם לאישיות שלו. אבל, נשאלת גם השאלה האם סוג אישיות כזה עושה לך את זה. לכשעצמי - אחד הדברים שהכי הכי מדאיגים אותי בקשר לאיזשהו קשר עתידי שאולי יהיה לי - זה המשהו הזה שבי, שזימן את ההתנהגות המכאיבה שחוויתי מבן הזוג שלי. אני ממש מפחדת פחד מוות מהאפשרות שאזמן אותה שוב לחיי. לכן, נקודת המוצא שלי זה ללמוד את עצמי, לעשות עם עצמי עבודה אישיותית, קודם שארשה לקשר חדש להירקם אל תוך חיי.

 

[שושן פרא]

אהבתי ../images/Emo141.gif

ההדגשה שאין מדובר באשמה - חשובה מאד.

 

[בסיבוב שני]

ברורררררררררררררר

נשים מן השורה לא ממש ישמחו כשבן זוגן מזה 5 שנים יבוא ויאמר להן שהוא בוגד בהן!!!!!!! זה ברור כשמש בצהריים ובהחלט ברור שלא נקבל את זה!!! זה לא קשור למידת הפתיחות של של "אמירת האמת" אלא אל מידת הפתיחות ביחסים. אלא אם כן סוכם מראש, לא מצופה מבן הזוג לבגוד כמו שלא מצופה ממנו לגנוב וכו'

 

[M i c h a l y U S A]

קחי קצת כוח, בייבי

מתגברים. לא יודעת איך לנחם אותך..אבל הכוח שיש לך..זה מה שירים אותך. נכון..זה כואב..ובעיקר ההרגשה של הבגידה ..וחוץ מלנחם אותך אין לי באמת מילים..אבל יש לי מילים להתגברות. וזה..לקחת לעצמך שתי דקות פסק זמן להתסכל במראה הייטב לראות בלב מי את ולדעת שאת שווה יותר. שמגיע לך יותר וברגע שתפנימי את זה..את תמצאי את הכוח להתגבר ולהמשיך הלאה עם החיוך... ושיהיה בהצלחה.

 

[אדמה רוח ואש]

העוורון הזה

לפעמים רק צד אחד מאמין שהזוגיות מדהימה ומספקת,כנראה שבכל זאת הוא לא היה בטוח בקשר...הסטטוס,הפרש הגילאים,נתן אותותיו לבסוף. ועכשיו גילית את האמת. השלב הזה של הרחמים העצמיים יעבור לך בסוף ,אל תכנעי לזה. החיים יפים מידי בשביל לפספס את כל נקודות האושר שעוד מחכות לך.

 

[יערית]

it's to good to be true

את האמת שזה מאדדדדד כואב מאדדדדדד מכעיס מאדדדדדד מעליב מאדדדדדדדדדד סוגר שובר את האמון לגמריי,גורם להתכנסות פנימית,גורם לדחייה ולחשוב שסוף העולם פה ומכאן אין לאן להמשיך,צודקת!!! אבל! אחרי שתכאבי ,תבעטי,תכעסי וכדאי שהרבה,תשחררי איפה שמרגיש לך הכי חופשי, פתאום תביני שהחיים ממשיכים וחייבים להאמין שוב,חייבים לאהוב שוב,חייבים לבטוח שוב, חייבים לבדוק איפה הכתובת היתה רשומה על הקיר ומיענו להביט בה,חייבים לקום ולהמשיך וזה כי... החיים טסים ועפים לנו וחבל להפסיק אותם ,פשוט לחיות את הכאב ואת האושר,האיזון שבחיים. אחרי שתי בגידות שחשת,מאמינה שיהיה לך קשה לבטוח בפעם השלישית,לא חייבים מיד, וכמובן הסוד של החיים-לא כל מה שנראה מובן מאליו הוא מובן מאליו כמו -אהבה. חיבוקים.

 

[נאוה40]

מחמם את הלב...ומרגש עד דמעות

כמה אנשים שאינם מכירים אותי באמת יודעים לתת את המילה הנכונה בזמן הנכון ומנסים לעטוף אותי... זה באמת מרגש אותי כל הדברים שאני קוראת פה ואני לוקחת מכל אחד מכם משהו... אם מנסיונכם... אם מהעידוד... וכמובן מהעצות שלכם, שאני בהגיון הבריא שלי יודעת שזה הכי נכון לסיים עם הרחמים העצמיים ולהרים את הראש ולטפס למעלה... רק שברגעים אלה זה פשוט נראה כמעט בלתי אפשרי... הכל עולה וצף בכל רגע נתון ופשוט לא נותן מנוח... מעיק בצורה כל כך כואבת ומענה את הנפש ואת הנשמה. ההגיון - נכון וכ"כ רצוי... והרגש? מה עם הרגש??? מה עושים עם כל כך הרבה רגשות: אהבה, שנאה, זעם, תסכול, השפלה, קנאה והרשימה רק מתארכת...

 

[יערית]

מה עושים?עושים!

חיים עם כל מגוון הרגשות,רק כך תוכלי לדעת ולחדד בתוכך את כל ששת החושים , כרגע הכל צף ורגיש ובצדק, אומרים שהזמן מרפא את הפצעים<מן קלישאה כזו שעובדת>, יש כאלו ששנים לוקח להם להחלים ויש שממצים תוך זמן קצר וממשיכים הלאה, כשתביני שהחיים קצרים מידיי,רק אז תעשי לך את החושבים בעיניין של הזמן. הזוגיות שלכם לא היתה קצרה ולכן זמן הריפוי ארוך יותר מהרגיל,במיוחד כשאת עוד מרגישה אוהבת על אף כל מה שקרה,אפילו לא דיברנו עוד על הילדים ועל מה שבטח עובר עליהם מהניתוק הזה....זה כבר סיפור כואב בפני עצמו.

 

[בדד1]

מתגברים מתגברים

גם אם זה קשה והעלבון צורב זה אחד המקרים שאפשר לומר " זה לא את - זה הוא" וממשיכים הלאה

 

[אקסייטרית]

במטה קסמים...

אבל, זהו שלב שכולנו עברנו מתיי שהוא....{מסיבות אלו ואחרות} לא מתגברים במהרה... ברגשות מעורבים שכאלה, רק הזמן יעשה את שלו.. חמש וחצי שנים... חתיכת משקל :}} אל תחפשי תבונות תובנות ומוסר.... אל תכי ותלקי את עצמך.. עזבי עכשיו סיבות.. תתעסקי עם המכלול שבך ומסביב... זה יגרום לך לשכח מעט הפגיעה.. תצמחי מהנק' הכי שפלה של אחרים... :}} משם הכל נראה אחרת.

 

[שיר סתיו 5]

מתגברים? לא ממש ולא לחלוטין

יכולה להעיד ששנים אחרי הגילוי, עדיין הפצע פתוח, נראה לי מהמקום שבו אני נמצאת שגם עוד זמן רב יהיה הפצע הזה גם אם יגליד מעט. אף אחד לא רואה עלי, למראית עין אני אדם נורמטיבי, מתפקד, עסוק, פעיל יעיל... אבל בפנים משהו כבה. משהו נפגע, משהו מהתום שלי התנפץ, איבדתי אמון איבדתי כל כך הרבה עם הגירושין האלו, (לא מהבחינה הכלכלית) אני מוצאת עצמי מקנאה בכל אישה שיש לה בן-זוג ועם זאת לא עושה דבר כדי שזה יקרה גם לי. זה קשור לבגידה, בזאת אני בטוחה, כי הייתי אדם מאד זוגי, מאד מחוברת לבן-הזוג אהבתי לחיות בזוג וזה מאד קשה כשזה איננו. אז לא מתגברים, לעניות דעתי ונסיוני, אבל ממשיכים הלאה. אולי כשאהבה חדשה מפציעה אפשר להניח לפצע הזה ולא להרגיש אותו כל הזמן. לי זה עוד לא קרה ואני כבר סופרת כ7 שנים.... ב7 השנים הללו הספקתי כל כך הרבה, השתנתי כל כך ו...נסגרתי כל כך. מאחלת לכל אדם שנבגד שנעזב להשכיל לראות את הצד החיובי של החיים. לנסות לפתוח דף חדש. לנסות להכיר, לצאת להתחבר, רק לא להשאר לבד. כי הבדידות הרגשית אין נורא ממנה.