הוא עוד מעט בן 8 ועכשיו הוא דווקא לא מתנגד, במיוחד לפני השינה או אחרי פרידות של כמה שעות. אבל רכבר הייתה תקופה שהוא לא היה מוכן בכלל. אני גם בטוחה שהיא עוד תחזור מתישהו ומכינה את עצמי נפשית. מזל שיש את הקטנים - רווח זמן לעוד כמה שנים.
במקרים אחרים, לא שמים לב, שבגלל שיש ילד קטן בבית, באמת מנשקים אותו ומחבקים. הגדולים כבר במעמד של גדולים אבל בעצם צריכים את זה למרות שהם כבר לא בגודל שיכולים להתכרבל עלינו.
כל אחד מבני "הגדולים" עבר את השלב הזה בגיל אחר. לכן סיגלתי לעצמי, תמיד קודם לליטוף או לנשיקה לשאול אותם אם הם רוצים. לפעמים , במפתיע, אפילו בן ה12 מרשה לי להגניב חיבוק. מה שכן, מסג´ים הם מאוד אוהבים, אז אני עושה להם מסג´.
זה עניין שתלוי מאד באופי של הילד. אמא שלי מספרת שאחי היה כזה. בגיל 4 הוא כבר היה "מנגב" את הנשיקות שלה, ובגיל 5 כבר לא הסכים בכלל שינשקו אותו. אחי הקטן, לעומת זאת, עד לפחות סוף ביה"ס היסודי עוד היה יושב על הברכיים של אמא שלי ואומר לה "אני מכונת נשיקות"... כך שהיה לה פיצוי