איך מתבלה אדם !!!

איך מתבלה אדם !!!

כשנוטלים חיתול ממגירה לכרוך תינוק,אשר נשימתו תועה עוד בדרכה- אותו חיתול הוא מין תכריך קטן השם עליו חותם של מוות. ילד הנכנס לתוך מיטה, נכנס לקבר מרצון. אסיר שינה הוא,רק נשימתו תעיד עליו שלא גווע. והלילות תוכפים כמו גלים ומגלגלים אותו למוות. בחור,כולו כנות קלה, שולח ניגון,עורקיו גואים, נוטל ,נותן שימחה ונשימה בחבורת רעים. והניגון קורא אל אל פעמון אחרון של מוות. הגבר הנכון והמפוכח קונה לו בית,שם יוכל לנוע בחוג נשימתו ולאלף עינייו. אותו סוגר אילם עוגב כל יום על ארון המוות. זקן הולך ומתנמך ושם עינו בקבר,וימיו דולפים ומטביעים נשימתו מדי בקשו לומר דבר, ובעיניו כל כסת או כסא הופכים לעגלת מוות. בלא יודעין מכין לעצמו האדם את הארון כשנשימתו עדיין באפו.... השיר הינו דרשה מלפני מאות בשנים הבאה לטעון כי שבוע בחיינו איננו אלא שבוע של מוות וכי שבוע בחיינו,כמו שבע תקופות בחיינו הם שבע תקופות העוברות עליינו בגסיסה עד בוא הקץ.-הולדתנו מתה בתינוקות,תינוקותינו מתה בילדות,ילדותינו וכל השאר מתים בזיקנה וגם הזיקנה מתה ושמה קץ לכל. סליחה שהייתי ``כבד`` עימכם........
 

אורמור

New member
מה זה כבד..8 טון..

והחיים מורכבים מכבד וקל מבהיר ואפור משמח ועצוב.. אז תן לי רק להוסיף ממני טיפת אופטימיות לאיזון.. החיים מתחילים עם סימן של מוות בקצה..נכון אבל מה שחשוב זה לחיות אותם תוך כדי ולא רק לשרוד.. זה נותן את הטעם..זו התכלית.. אור
 
למעלה