מלה של שון
New member
איך מתבגרים?
הי כולם! אני חדשה כאן ובכלל בעיניין הפורומיםת נכנסתי כמה פעמים דרך הסלולרי ו החלטתי לנסות לעזר בחכמת הניסיון שלכם. אני אם חד הורית (רווקה) לשון בן ה 5 חודשים. כיום אבא שלו רואה ומבקר אותו מדי פעם, ואני מאושרת שלבני יש אבא, אבל איך אני עושה כדי להפסיק לשנוא אותו? אבא של שון הוא חבר שלי לשעבר. תמיד ידעתי שאם אכנס להריון ,אלד(הפלה לא הייתה אופציה מבחינתי) ודאגתי לעדכן אותו שכך יהיה עוד לפני שנכנסנו למיטה בפעם הראשונה. נכנסתי להריון שכבר לא היינו ביחדת ויומיים אחרי שנודע לו על כך הוא הגיע, אמר שרוצה שאפיל, ושאם לא אני יכולה לשכוח ממנו, ושהתינוק לא קיים מבחינתו. (אנחנו מדברים כאן על רווק בן 40+, לא על איזה ילד בן 20 שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו.) באותה הזדמנות ניסה לסכסך ביני ובין אמא שלי, שהוא ידע כמה אני צריכה אותה. כשביקשנו שיעשה בדיקת טייזקס, סרב ואמר שהבדיקה היחידה שיעשה היא בדיקת אבאות אם אני אתבע. כשהייתי בחודש השישי פתאום התקשר ואמר שהוא רוצה לקחת חלק בחיי הילד ו אני מתוך דאגה לכך שהילד שלי יגדל עם אבא, ניסיתי לשים הכל מאחוריי. כיום הוא מבקר אצלנו, ןאפילו תומך כלכלית. אך אם כל זה, וכמה שזה ישמע נורא: אני שונאת אותו, אני כועסת עליו נורא!!!! הוא מעולם לא התנצל, או אמר כמה הוא שמח שלא הקשבתי לו ולא הפלתי. הוא לא ראוי לשון.זה נורא לא פייר שהוא שלא היה שם כל תחילת ההריון, שכיום רואה את שון פעם בשבוע זוכה לאותו תואר כמוני, שאהבתי אותו מהדקה הראשונה שידעתי שהוא שם, זה פשוט לא פייר!!!!האמת היא שלא סלחתי לו מעולם, ניסיתי להדחיק. איך אפשר לסלוח על משפט כמו"הילד הזה לא קיים מבחינתי"? את כל זה אני סוחבת בפנים, משתדלת לא להחצין את זה כדי לא לפגוע בשון לא חושבת שזה בריא לילד להרגיש שאמא שונאת את אבא. ואני משתדלת להיות בסדר כלפייו, לא "להבריח " אותו, כדי שלשון יהיה אבא. אבל זה אוכל אותי מבפנים, אני חולמת על הכעס שלי כלפיו, אפילו קשה לי להסתכל עליו כשהוא בא. איך אני מתגברת על זה, למען ילדי הקטן, הנסיך, שלא צריך לסבול מהדפיקות של הוריו? נורא קשה לי. אני נורא אשמח לקבל עזרה ממי שמסוגל להבין תודה
הי כולם! אני חדשה כאן ובכלל בעיניין הפורומיםת נכנסתי כמה פעמים דרך הסלולרי ו החלטתי לנסות לעזר בחכמת הניסיון שלכם. אני אם חד הורית (רווקה) לשון בן ה 5 חודשים. כיום אבא שלו רואה ומבקר אותו מדי פעם, ואני מאושרת שלבני יש אבא, אבל איך אני עושה כדי להפסיק לשנוא אותו? אבא של שון הוא חבר שלי לשעבר. תמיד ידעתי שאם אכנס להריון ,אלד(הפלה לא הייתה אופציה מבחינתי) ודאגתי לעדכן אותו שכך יהיה עוד לפני שנכנסנו למיטה בפעם הראשונה. נכנסתי להריון שכבר לא היינו ביחדת ויומיים אחרי שנודע לו על כך הוא הגיע, אמר שרוצה שאפיל, ושאם לא אני יכולה לשכוח ממנו, ושהתינוק לא קיים מבחינתו. (אנחנו מדברים כאן על רווק בן 40+, לא על איזה ילד בן 20 שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו.) באותה הזדמנות ניסה לסכסך ביני ובין אמא שלי, שהוא ידע כמה אני צריכה אותה. כשביקשנו שיעשה בדיקת טייזקס, סרב ואמר שהבדיקה היחידה שיעשה היא בדיקת אבאות אם אני אתבע. כשהייתי בחודש השישי פתאום התקשר ואמר שהוא רוצה לקחת חלק בחיי הילד ו אני מתוך דאגה לכך שהילד שלי יגדל עם אבא, ניסיתי לשים הכל מאחוריי. כיום הוא מבקר אצלנו, ןאפילו תומך כלכלית. אך אם כל זה, וכמה שזה ישמע נורא: אני שונאת אותו, אני כועסת עליו נורא!!!! הוא מעולם לא התנצל, או אמר כמה הוא שמח שלא הקשבתי לו ולא הפלתי. הוא לא ראוי לשון.זה נורא לא פייר שהוא שלא היה שם כל תחילת ההריון, שכיום רואה את שון פעם בשבוע זוכה לאותו תואר כמוני, שאהבתי אותו מהדקה הראשונה שידעתי שהוא שם, זה פשוט לא פייר!!!!האמת היא שלא סלחתי לו מעולם, ניסיתי להדחיק. איך אפשר לסלוח על משפט כמו"הילד הזה לא קיים מבחינתי"? את כל זה אני סוחבת בפנים, משתדלת לא להחצין את זה כדי לא לפגוע בשון לא חושבת שזה בריא לילד להרגיש שאמא שונאת את אבא. ואני משתדלת להיות בסדר כלפייו, לא "להבריח " אותו, כדי שלשון יהיה אבא. אבל זה אוכל אותי מבפנים, אני חולמת על הכעס שלי כלפיו, אפילו קשה לי להסתכל עליו כשהוא בא. איך אני מתגברת על זה, למען ילדי הקטן, הנסיך, שלא צריך לסבול מהדפיקות של הוריו? נורא קשה לי. אני נורא אשמח לקבל עזרה ממי שמסוגל להבין תודה