איך משיגים חברים

לילי879

New member
איך משיגים חברים

היום הראשון במקום החדש, ושוב אני מוצאת את עצמי אאוטסיידרית, ניסיתי להגיד לעצמי שהפעם זה יהיה שונה כי הרי אף אחד לא מכיר אותי אני יכולה לבחור מי להיות, אני יכולה לשנות את הגורל הזה אבל גיליתי שבסוף אני תמיד חוזרת למקום המוכר, המטען שלי הכריע אותי, אני מי שאני זה סוג של פטליזם קבוע מראש, קשה לי לנהל שיחות סמול טוק על כלום ושום דבר, קשה לי לצחוק משטויות אינפנטיליות שלא מצחיקות אותי, קשה לי להעמיד פנים, קשה לי לשחק את המשחק החברתי שלהם, אני לא מבינה את הפוליטיקה הזאת, היום היינו צריכים להתחלק לזוגות והפתעה, אף אחד לא רצה להיות הזוג שלי, פעם ראיתי פרק בסדרה ``באפי ציידת הערפדים`` על מישהי שאף אחד לא התייחס אליה עד שהיא הפכה לרוח ונעלמה, בא לי להיעלם ככה, אני מותשת. נשלח מהפלאפון שלי.
 
לא פשוט לשנות הרגלים והתניות טבועות

התחושה שרואים אותך, שמתייחסים אליך, שאת שייכת, היא תחושה בסיסית בחוויה האנושית. כאשר לא מצליחים להשיג אותה חווים מצוקה גדולה. אולי את יכולה למצוא מישהי או מישהו, שלבד ברגע מסויים, ולגשת ולהתעניין בה?
 

לילי879

New member
קשה לי מאוד ליזום

אני מפחדת פחד מוות מדחייה , אני מפרשת כל דבר כדחייה, בין אם זה גלגול עיניים או טון קצת חסר סבלנות וזה משתק אותי. בפעמים המאוד בודדות שניסיתי ליזום זה יצא מוזר ומביך ובכלל שמתי לב שלא מספיק ליזום פעם אחת, כדי להישאר רלוונטית אני ממש צריכה ליזום כל הזמן, "למכור את עצמי" זה קשה לי, ומתיש. מה שכן שמתי לב היום אצל מישהי שישבה במקרה לידי שהיו לה חתכים בזרועות ובידיים, חתכים כמו שלי, היא לא נראתה מדוכאת או משהו דווקא די שמחה אבל לא רציתי לפנות אליה, מה אני אגיד לה "היי גם אני חתכתי את עצמי" ובכלל היא הייתה די אדישה ולא נראתה הכי מעוניינת.
 
שתי תהיות:

1. שמתי לב לחתימה המיוחדת שלך. האם זה ציטוט או שחיברת בעצמך? יכול להיות שהיא קשורה לתוכן הודעתך? ובקיצור, מה שאני תוהה הוא-- האם גם את כזה "עוף בודד"? 2. לא כל כך הבנתי מההודעה שלך: האם את עצמך בכלל מעוניינת בקשרים חברתיים, או שחשוב לך "להשיג חברים" רק כי זה חלק מיחסי עבודה? בקיצור: למה בעצם את רוצה להשיג חברים?
 

לילי879

New member
זה ציטוט

אבל מאוד התחברתי אליו ולכן שמתי אותו בחתימה שלי. אני כן מעוניינת בקשרים חברתיים אבל לא יודעת איך ליצור אותם, תמיד יוצא שאני מרוב מבוכה אומרת משהו מוזר או מביך ומקבלת מבטים שמתחלפים מרחמים לזלזול ולעג. לפעמים לפעמים אני פוגשת אנשים לא שיפוטיים, אבל זה דבר נדיר מאוד, אנשים שלא שופטים על כל מילה אבל תמיד או שהם לא מהקורס או מהכיתה ותמיד הם בעצמם דחויים גם כן.
 

גרא.

New member
לילי879,עלייך ללמוד איך לתקשר עם אנשים,איך

לבטא את עצמך,איך לשתף,איך להקשיב ואיך לשתף פעולה עם אחרים.הרושם שלי מדברייך הקצרים,שאת כנראה חסרת מיומנויות תקשורת בסיסיות,לא מוצאת את הידיים והרגליים בחברת אנשים כך כפי שתארת,את כמעט מיד במקום העבודה החדש לך,עוד לא הספקת לחמם את הכסא,וכבר את מוצאת עצמך אאוטסיידרית.המלצתי במקרים כאלה היא להשתתף בסדנאת טיפול קבוצתי המתמקדת באימון לרגישות והקניית מיומנויות תקשורת.הקבוצה אינו רק קבוצת למידה ,אלא מאפשרת התנסות הדדית בתקשורת בינאישית של חברי הקבוצה זה עם זו.קבוצה מתאימה תוכלי למצוא אם תרצי באתר "קבוצות",בגוגל.
 
אני חושבת שההכרה שאת מי שאת

היא חשובה. את כנראה באמת, יותר רגישה, יותר חרדתית ויותר מתקשה מאחרים. אילו לא תכונות שיכולות להעלם בהחלטה. אילו היכולות שיש לך כרגע, וכשאת מכירה בזה, ומפסיקה להלקות את עצמתך על כך, זו כבר הקלה. אני כן חושבת, שמשימה חשובה עבורך, היא למצוא עוד מישהי, שהיא אולי רגישה כמוך, שתהיה לך ידידה. שתדעי, שגם אם את לא מוצאת את עצמך בקבוצה כזו או אחרת, את לא לבד בעולם, ויש מקום בו את כן מוצאת את עצמך. אני מסכימה, שזו לא משימה קלה וטריוויאלית, והיא דורשת מאמץ, אבל אם תמצאי מישהי שמתאימה לך, המאמץ ילך ויפחת, והתועלת תלך ותגדל. כמובן, שטיפול נפשי יכול לעזור לך, לעשות צעדים יותר גדולים לאורך הזמן.
 

לילי879

New member
תודה כפית

אני אכן לומדת להשלים עם זה שאני אאוטסיידרית נצחית וזה מי שאני
 
לא. לא אמרתי "ניצחית", אמרתי: "כרגע".

מה יהיה בעתיד, תלוי במהלך החיים שלך, והאופן שבו תשכילי לעזור לעצמך, ולמצוא את האנשים הנכונים שיסייעו לך.
 

לילי879

New member
את לא מאמינה

שיש מין מבנה אישיותי שגורם לאדם להיות אאוטסיידר כמעט תמיד, ומאוד קשה לשנות זאת כי זה חלק ממי שהוא? זה אמנם קשה מאוד להיות שונה, אבל לאט לאט אני מוצאת את הייחוד בשונות, בראיית הדברים אחרת.
 
כן. יש מבנה אישיותי, אבל

זה נכון ששיש מבנה אישיותי, ושמאוד קשה לשנות זאת, אבל זה גם נכון, שהאדם הוא יצור לומד ומתפתח. את כיום לא אותו האדם, לא עם אותן היכולות, שהיית לפני 10 שנים - התפתחת והשתכללת. כך, את גם לא אותו האדם, שתהיי בעוד 10 שנים, כי חוויות החיים, ילמדו אותך וישכללו אותך. זה לא אומר, שתתהפכי מהקצה אל הקצה, אבל אם תטפלי בעצמך נכון, ותשמרי על גרעין התקווה שבך - תתקדמי כל הזמן. לקבל את עצמך כמו שאת, לא אומר, בהכרח, גם להשאר תקועה במקום.
 
נשמע שהכישורים החברתיים שלך לא מפותחים

אני חושב שאפשר ללמוד לנהל סמול טוק על כלום, להתעניין באחרים וללמוד לעשות מחוות שישדרו לאנשים אחרים שאת מעוניינת בחברתם. כמו כן יכול להיות ששפת הגוף שלך משדרת ריחוק שגורם לאנשים לחשוש לפנות אלייך. יש שפות גוף שאומרת, "אני בנאדם סימפטי ונעים, תפנו אליי", ויש שפות גוף שאומרת בדיוק את ההפך הגמור. האם חשבת מה שפת הגוף שלך משדרת? עד כמה את משתמשת במחווה הנפלאה שנקראת חיוך? (שאגב, לא בהכרח קשורה לאושר או לשמחה, אלא משדרת שהאדם מרגיש נינוח ולא מאויים בחברת הסובבים אותו.) אולי בגלל שפת הגוף אנשים במקום העבודה נרתעים מלגשת אלייך? גם אני מרגיש אאוטסיידר לעיתים, והייתי במצב שלך לפני מספר שנים, אבל הבנתי שאין שום סיבה שאראה לאחרים ככזה, ושרק אם ארצה אלמד לעשות את המחוות הנכונות שיגרמו לי להסתדר מבחינה חברתית. אני מניח שלאחר שסיגלתי לעצמי מחוות חדשות, גם שפת הגוף שלי השתנתה וגרמה לי יותר לשדר שאני מעוניין בחברת אנשים. מה אני עושה היום שלא עשיתי אז? מחייך יותר, צוחק יותר (גם כשלא מצחיק אותו הדבר), מתעניין יותר, לא נרתע מליצור קשר עין ... ואני מניח שגם שפת הגוף שלי השתנתה לטובה בנושא, כי אני מרגיש פחות אאוטסיידר. נשמע לי קצת שאת מתנחמת בכך שאת חושבת שאאטוסיידריות שלך קשורה בכך שאת מיוחדת ורואה את הדברים בצורה שונה, ייתכן שאת באמת כזאת, אבל בכל מקרה - תצלחי ללמוד לסגל לעצמך מחוות שיעזרו לך להשתלב בחברה. אם את מיוחדת, לא נגזר עלייך לחיות בבידוד. בכל מקרה, בהצלחה ... הבעיה שלך פתירה לטעמי.
 
למעלה