איך מרדימים?

[zimes]

איך מרדימים?

מה שאני מבקשת זה כמה שיותר דרכים שאתם מכירים להרדים ילדים. מפרט: דרכים להכנס למצב רגוע. למה אני פתאום שואלת? עד עכשיו, הולכים לישון אצלינו ככה: הערב מאוד מאוד פעיל, וכשהילדים רוצים לישון, הם פתאום נדבקים אלינו ליניקה או על הידיים, ונרדמים די בקלות - שניהם יונקים יחד, או אחד אצל אבא והשני יונק. (והיינו מרוצים!) מה שקרה לאחרונה הוא - שעות השינה זזו, ואני פשוט קורסת לפני הילדים. בד"כ, כשהם זקוקים ליניקה, אבא מעיר אותי, והם יונקים ונרדמים. אבל זה לא תמיד עובד, (1) כי אני די בהלם (2) כי אם הילדים במצב השתוללותי הם מפריעים זה לזה להרדם. חשבנו שאנחנו רוצים ("הלואי...") לקראת השינה להוריד את הטורים, ואז גם קל יותר לאבא להסתדר אתם, וגם ההנקה לא משתבשת עם ילדים שקופצים במיטה. הצלחתי להסביר את עצמי? בעצם, יותר מלשיטות הרדמה, אנחנו זקוקים לשיטות הרגעה, כניסה למצב רגוע יותר. (עדיף כאלה שיישימות להורים מותשים

) עוד - הילדים ישנים אתנו בחדר, ולא נשנה את זה לטובת ההרדמה, כי הם עוד זקוקים לנו בלילה. עוד II - אין טלויזיה בבית (וגם את זה לא נשנה בשביל להרדים). הפעילו את הדמיון!

כוכביתי - זו תשובה מפורטת יותר לשאלתך על ההזדהות שלי.

 

[אמא של ים]

אוירה רגועה יותר

בערך שעה לפני האמבטיה, אני סוגרת את הוילונות בבית, מדליקה נרות (הקטנים האלה, יש לי בכל מקום בבית), שמה מוזיקה שקטה (קודם היו שירי ילדים וכאלה). וככה מבלים שעה, לפעמים קוראים ספר, לפעמים אני מנגנת בפסנתר (במקום המוזיקה, לא יחד) והן "שרות". וכשעולים לאמבטיה, הן בדרך כלל במוד הנכון.

 

[zimes]

אמבטיה - לא טוב

אצלינו, כנראה גם בגלל שהם שניים, אמבטיה היא השתוללות אחת גדולה. לדעתי, אחרי האמבטיה (אם היא מאוחרת), אפשר

 

[zimes]

שלחתי באמצע

אחרי האמבטיה (בתנאי שהיא מאוחרת, וזה לא פשוט - כי אבא כבר עייף), אפשר אולי לנסות להוריד הילוך.

 

[נדיה של ארבעה]

אז תפרידו אמבטיות רק לכמה שבועות.

 

[ציפי ג]

אולי מסז' טוב?

 

[שרון של אייל]

אצלנו

אחרי ארוחת הערב אייל מתקלח. אחרי האמבטיה הוא יורד לשמוע סיפור אצל סבא וסבתא וכשהוא עולה חזרה מרבית האורות כבר מכובים/מונמכים, הוא נכנס למיטה שלנו ושם אנחנו מספרים עוד סיפור (בד"כ סיפור בעל פה, אם תרצי הכוונות אני אשמח לתת לך) ואז מתחבקים ומדברים על היום שהיה לו - מה היה נעים ומה פחות נעים, ממה נהנה, מה עשו מיוחד בגן וכו´, הוא שותה מים ונרדם. בתחושה שלי אנחנו "סוגרים את היום", הוא נרדם יותר מהר כשהדברים מסודרים אצלו בראש ומה שדרש פתרון הגיע לפתרון. לגביכם - כתבת פעם שיש לכם "משטרת חיבוקים" (מצא חן בעיני הרעיון). אולי זה יכול להיות מה שיכניס למוז. אם ע´ תמיד נמצא בשעות האלה, אפשר לעשות "כינוס משפחתי" באוירה רגועה - מכינים מראש את האוירה (פחות אורות, אולי נרות, אולי מבער עם לבנדר שמרגיע), יושבים/מתכרבלים יחד ומדברים על היום שהיה. זה לא חייב להיות שקט, אלא רק רגוע. אנחנו צוחקים הרבה בשיחות האלה וזה גם נעים וגם מעייף.. אפשר לעשות טיול או סתם תצפית לילית בחוץ (כוכבים, ירח, אורות ישובים בסביבה). אני מספרת לאייל הרבה דברים, שאולי רק נשמעים ולא מובנים אבל זה נחמד לשנינו ("אתה רואה את האורות האלה? זו עיר שנקראת טבריה" "תראה כמה יפה הירח. עד הלילה הוא גדל, הלילה יש ירח מלא וממחר הוא ילך ויקטן עד שיעלם ושוב יתחיל לגדול". כל מני כאלה. אפשר לעשות הגדרה של משחקים שבהם אפשר לשחק בין האמבטיה לשינה (משחקי קופסא או משחקים רק באיזור מסויים וכו´). אפשר לחוד חידות - אצלנו יש ספר גדול של תמונות עם המון תמונות בכל דף. אני אומרת: "אני החיה שהחביאה את הזנב שלה כדי לקבל זנב יותר יפה" ואייל מכריז "שועל" ומוצא את התמונה המתאימה. החידות יכולות להיות בכל מני רמות קושי וקשורות ישירות לתמונה או בעקיפין.

 

[דליה.ד]

בני כמה הילדים?

יש דרכי השכבה שונים לתינוקות, פעוטות, ילדי גן וילדי בית ספר. הילדים לא נשארים לנצח באותה פאזה וגם אנחנו....

 

[שרון של אייל]

הם בני שנתיים

 

[טלי של גלי]

ואצלנו-

אחרי ארוחת ערב אנחנו הולכות לאמבטיה יחד, היא יונקת, ואחרי האמבטיה אנחנו הולכות לסלון, גלי מכבה את האור (היא בשלב שכל דבר שצריך/רצוי לעשות זה רק היא), אני מתיישבת על כורסת הטלויזיה, והיא מתרוצצת קצת מסביבי, הטלויזיה כבויה, בוני, הכלבה, ישנה על השטיח. בשלב הזה גלי אוכלת קערת מרק ירקות חמה, אח"כ מצחצחת שיניים, והולכים להסתכל על הכוכבים שציירתי לה בחדר, היא שוכבת וממלמלת, אני קוראת ספר, ולאט לאט היא נרדמת. לרוב גם אני מנמנמת, ומתעוררת אחרי שהיא בועטת אותי מהמיטה שלה. בעיקרון, מה שמכניס למוד של שינה- החושך בבית, והשקט. ושאנחנו משתוללות כל אחה"צ-ערב, והיא כבר מזהה בעצמה שהיא עייפה ורוצה לישון. את מכירה אותי- אני לא כיוונתי לזה, זה קרה לבד, כך שאין לי איך להסביר את מהלך הדברים.

 

[לאה_מ]

לא עלה בדעתי להציע טלויזיה כאמצעי

הרגעה - לי זה עושה בדיוק ההיפך... מה שמרגיע אותנו זה מוסיקה שקטה, טיול בחוץ (או צפיה בכוכבים מהגג), סיפור (ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד אחד), שירי ערש, חיבוקים, הנקה.

 

[נדיה של ארבעה]

ש-ג-ר-ה מרגיעה.

להתחיל אמבטיה מוקדם, כל יום באותה השעה. אחרי האמבטיה ופיג'ום להקדיש זמן לפעילות שקטה כמו האזנה לקלטת או כל דבר שהם אוהבים. החכמה היא ממש להיות נטו שלהם תוך כדי זה. להחשיך את החדר. אם שניכם בעניין ההשכבה אפשר להפריד כוחות. אחד מספר סיפור לדולב והשני לוקח את הדס לסלון ומרדים אותה עם שיר ונדנוד. השיטות האלה עובדות לאט כי זה לשנות ממש את השעון הביולוגי. אבל עם משה זה די עבד לנו. אחרי כמה שבועות של הקפדה מאוד רצינית הצלחנו בלי היסטריות ובלי בכיות להקדים את שעת השכבה שלו בשעה וחצי, מ-11 ל-9 וחצי. (אל תבהלי מהשעות המוזרות, משה הוא עוף לילה מלידה.)

 

[עירית ל]

אצלנו אחרי אמבטיה נכנסים למיטה

אני ויונתן במיטה ואני מקריאה לו ספרים לפי בחירתו. ה"טריק" שלי הוא שאני אף פעם לא סוגרת את הספר. אם זה לא הספר האחרון, אז יונתן סוגר אותו ומכריז מה הספר הבא. אם זה הספר האחרון, אז שנינו נכנסים למן מצב בהיה מול הדף האחרון וגולשים לשינה. הרבה פעמים אני נרדמת והוא דווקא מחליט שיש לו משהו חשוב לעשות בסלון. אני לא קמה. מתי שהוא המיטה שוב קורצת לו והוא חוזר אלי. אם אני כבר ישנה אז אני לא מקריאה שוב אלא רק מסתובבת כך שאנחנו שוכבים פנים אל פנים ושוב - בהיה וגלישה לשינה. אוף - זה יצא ארוך. מזה אולי תוכלו לקחת דבר או שניים. דבר ראשון חשוב נראה לי שאבא לא יעיר אותך. למה הוא צריך להודיע לך שהם זקוקים ליניקה? הם בטח יודעים את זה בעצמם. אם לא שניהם זקוקים באותה שניה ממש, אז שיכנסו כל אחד בתורו למיטה וינקו בשכיבה. מצב השכיבה יאלץ אותם להוריד הילוך. אולי אפילו הפניה שלהם אליך בזמן שאת ישנה תכניס אותם לאוירת שינה.

 

[מירי,]

"הפרד ומשול"

טוב כמובן שאני לא מתכוונת ברצינות... אצלנו לא ישנים במיטה של ההורים אבל ישנים באותה מיטה (מה לעשות זה מה שהם רוצים), אז אפשרות אחת היא לקחת את דוד אלי למיטה (כי הוא אוהב לישון אצלנו ובן לא), אפשרות אחרת היא לקחת את שניהם איתי למיטה (זה כשגם בן רוצה במיטה שלנו - כי הוא רוצה להמשיך להשתולל עם דוד), וכל אחד ישן מצד אחר שלי, אני חייץ בין ההשתלולויות המשותפות שלהם.... אפשרות נוספות (שצחי לא אוהב כי אח"כ הם לא קמים בבוקר והבוקר קשה לו) היא לתת להם להמשיך להשתולל עד....

 

[כוכביתי2]

אוי, כמה אני מזדהה!!!

אין לי זמן לקרוא את התגובות, אז אני מתנצלת מראש אם אני חוזרת על דברים שכבר נאמרו. הייתי מציעה "ללכת" על שינוי קיצוני שידגיש את המעבר בין ערב ללילה. נקודת הזמן: בשעה קבועה או כשאת מרגישה קצת לפני קריסה. השינוי יהיה בולט: ויזואלית ושמיעתית. למשל: החשכת הבית והשארת "אורות קטנים" בלבד, הפסקת מוזיקת רקע ו/או מעבר ממוזיקה קצבית למוזיקה רגועה, אמא ואבא מדברים בלחש, אבא ואמא מעבירים את עיקר הפעילות מהסלון לחדר השינה, אמא ואבא מחליפים בגדים לבגדי שינה וכו' וכו'. אם השינוי יבוצע בנקודת זמן קבועה - אפשר להעזר בשעון מעורר. אפשר אולי גם לנסות לקצר את שנת הצהריים, וכך לגרום להם "ליפול" מוקדם יותר. אצלנו זה לא עבד, אבל שמעתי גם על מקרים בהם זה עבד.

 

[דליה.ד]

אני בעד

טקס השכבה קבוע שחוזר על עצמו מידי ערב, זה מאוד עוזר לילדים להבין מה קורה ומכניס אותם לאוירת שינה. אני לא הינקתי בגיל שנתיים וגם לא נתתי בקבוק בגיל זה, כך שההשכבה הסתכמה במקלחת, סיפור, כיבוי אורות, שיר ערש ולילה טוב! אני מאוד מקפידה שמתשע וחצי בערך...שארית הערב היא שלי. גם אני צריכה למלא מצברים לעבודה ולילדים (ויש לי שלושה מתבגרים שהולכים לישון הרבה אחרי ואחרי בעלי).

 

[חגית ויובל]

אצלנו ספרים מאד מכניסים לאוירה

רגועה. בדר"כ ערמת ספרים... יש לי כמה קלטות אודיו מאד נחמדות של פרפר נחמד. (10 ש"ח לקלטת!). יש בהפ שירים וספורים. אני משתמשמת בהם כשיש לי כאב גרון ואני לא יכולה לקרוא... אולי זה יעזור גם לכם! את מניקה גם בלילה?