איך מספרים לילדים?

איך מספרים לילדים?

זאת השאלה שליוותה אותי מאז שפחות או יותר נקלטה הידיעה ועד לרגע שנאלצתי להעיר את הילדים אל בוקר עגמומי וכואב.... איך אפשר לספר לילדים שסבא שעד לפני כמה שעות עוד אכל, שיחק וצחק איתם יחד פתאום איננו? איך אפשר לספר לילדים שסבא שהיה קשור אליהם כל כך בעבותות גדולות של אהבה, הכין איתם יחד שיעורי בית, תיקן להם את הפנצ'רים באופניים...פתאום כבר לא יעשה זאת איתם שוב.... איך אפשר לספר לילדים שסבא שעד לפני כמה שעות עוד היה בריא לגמרי, פתאום לא הרגיש טוב ונעלם לנצח נצחים? איך אפשר לנחם ילד שבא ושואל: "אמא, כמה זמן זה עוד יכאב לי? מתי אני אפסיק להרגיש את הגעגוע הכואב הזה?" ואיך אפשר לנחם בעל שהפעם הראשונה שהוא מבצע החייאה על אדם כלשהו זה אבא שלו...והפעם הראשונה שהוא רואה אדם מת מול עיניו ..זה אבא שלו? איך אפשר לנחם אלמנה שעוד לא קולטת ולא מבינה שעוד מעט קט היא תתעורר למציאות אחרת? איך אפשר??? יענקל'ה... אתמול בצהריים הסתכלת עלינו מלמעלה וראית את המוני האנשים שהגיעו להפרד ממך..הופתעת לראות את כל אותם האנשים שלהם תהיה חסר? הופתעת לראות כל כך הרבה אנשים שבאו לתמוך באשתך, ילדייך, אחייך וכל משפחתך הקרובה? אם הופתעת סימן שלא הכרת את עצמך היטב....איש עבודה למופת שהבוס שלך נראה אתמול כמו אחד שלא מבין איך תקעת לו ברז שניה לפני המהפך הגדול שהוא תכנן יחד איתך..איך פתאום הברזת לו והשארת אותו לבד להתמודד עם הכל..והוא נראה כל כך אבוד בלעדייך...הרי אתה היית שם עמוד השידרה..על פיך ישק דבר.... הופתעת לראות כל כך הרבה חברי קיבוץ בלוייה שלך? אם הופתעת שוב סימן שאינך מכיר את עצמך...כל כך הרבה אנשים אהבו אותך, העריכו אותך וסמכו עליך במתן עיצה נכונה ברגע הנכון....אנשים שחיית איתם מאז גיל 6 פתאום מסתכלים על עצמם ולא מבינים איך אדם בגיל 66 פתאום נעלם? איך זה קורה? הופתעת לראות כל כך הרבה אנשים שאתה לא מכיר? ובכן שוב אין זו הפתעה כל כך גדולה...גידלת וחינכת 4 ילדים לתפארת, גידלת וחינכת אותם לאהבת אדם ולחברות טובה...גידלת וחינכת אותם לאנשי עבודה...כל החברים שלהם שרכשו עם השנים ובזכות העבודה התייצבו שם לצידם לתמוך... הישג לא מבוטל בשביל ילד שהגיע ארצה מפולין בגיל 6 יתום מכל משפחתו והצליח להביא כל כך הרבה אנשים למסע הלוייה שלו... יענקל'ה... פחות מיומיים חלפו ואתה כבר כל כך חסר....
יהי זכרך ברוך
 

הצופה.

New member
עצוב ומרגש

בטח היה גאה במה שכתבת הזמן הוא המורה ומלמד אותנו הכל (כמעט)
 

מרי-לו

New member
../images/Emo24.gif

היה לי קשה לקרוא עד הסוף... ולכן הפסקתי באמצע... הילדים זה הקטע הכי קשה שיכול להיות... הבן שלי עד היום לא הפנים שסבא איננו... מחזקת אתכם ומאחלת לכם שלא תדעו יותר צער
 

קשוח31

New member
יש אנשים שהולכים ומשאירים אחריהם

חלל ששום דבר כבר לא יוכל למלא אותו.
 

LAYL

New member
כל-כך עצוב וקשה....

אין לי תשובה לשאלה שלך, לא בטוחה שיש בכלל תשובה אחת נכונה.... מחזקת אותך ואת יקירייך בשעה קשה זו.
 
אין לי תשובה חד-משמעית...

עולמם של הילדים הוא עולם מיוחד הנפש הרכה שלהם עלולה מאוד להיפגע בטח בקיבוץ יש אנשי מקצוע שתוכלי להיעזר בהם. אני תקווה שגם הכתבה המצורפת תסייע לך מעט. חבר של קבע
 

giulietta

New member
הצעה

הלקוחה מהמאמר הזה, החלק הרלוונטי נמצא בסעיף ד' - "ההיבט הטיפולי", במיוחד במה שנוגע לשלושת השלבים שהילד צריך לעבור. הכותבת מתייחסת בעיקר ליתמות של ילד אבל העקרונות הם אותם עקרונות.
 

aphanisis

New member
../images/Emo7.gifאלוהים,איזו מטלה! מחזקת אותך

ומבקשת לומר שכתבת כל כך יפה ומרגש דברי עם הילדים בגובה עיניים עם הרבה רגש חמלה וכנות,זה תמיד עוזר יהי זכרו ברוך
 
למעלה