קודם כל, אם את רגועה את יכולה להיות בטוחה שהילדים לא יילחצו
שנית, אני בכלל לא חושבת שצריך לספר לילדים שמדובר ב"מחלה". בעיקר כי זו תסמונת ולא בכל רגע אנחנו באמת חולים.
אני הייתי מסבירה להם שכמו שעייפים לאז הגוף מאותת לנו שאנחנו צריכים לישון, וכמו שיש חום ואז הגוף מאותת לנו שאנחנו חולים וצריכים לנוח ולשמור על עצמנו, אז מי שיש לו פיברו הגוף שלו מאותת לו שקשה לו לעמוד בקצב של הדברים כמו שהם היו עד עכשיו, והוא מבקש להאט את הקצב.
זה אומר שלפעמים תוכלי לעשות דברים כמו שפעם, אבל לפעמים אחרי משהו ממש פשוט וקל שתעשי את תהיי ממש עייפה ותצטרכי לנוח.
ואולי הייתי גם מכניסה את עניין הכפיות. במילים שלך או בעזרת הסרטון המצ"ב. בעיניי זה אחד ההסברים הכי פשוטים וקלים להבנה.
ברגע שאת תדברי איתם בנחת, לא תעשי מזה עניין גדול, לא תושיבי אותם לשיחה אלא כבדרך אגב או בעקבות חולשה שלך או שאלה שלהם תסבירי, ובכל פעם קצת, אני חושבת שהם לא יתייחסו לזה כאל משהו מאיים או מפחיד או משנה סדרי עולם.
 
אה, ותחזרי לדווח לנו איך היה.
 
בהצלחה!
