איך ממשיכים?

[SABI123]

איך ממשיכים?

הינה עבר כמעט חודש מאז שאבי ניפטר והגעגועים פשוט עזים אני לא יכולה לחשוב עלו בלי לבכות . אני מסתכלת על אימי ואחיותי ואני מקנא בהם . איך הם יכולות לדבר עלו בלי לזיל דימעה. הכי קשה לי כשאני מתקשרת והואלא עונה . הוא היה עונה ביום רגיל ערב טוב, בוקר טוב , שבוע טוב תמיד בחביבות. כשהוא היה חיי לא יחסתי לזה חשיבות אבל עכשו זה מאוד חסר לי . הוא היה מאוד דוימימנתי בחיי שלי ושל בנותי. מה אניהעשה עכשו . מי ידאג לנו כמו שהוא דאג. אני מרגישה פשוט ריקה אין לי כח להמשיך ואין לי כח לדאוד לאף אחד. פעם כשהיתי שומעת שמישהוא נהרג היה לי איכפת עכשו מאז שאבי ניפטר אף אחד לא מעניין אותי . אני שמחה שהמקום קיים כי אני פוט צריכה מקום שישמעו אותי תודה ושבוע טוב חגית

 

[מילואימניק ממי]

ערב טוב

באמת שאין מילים.... רק נסיון לא כל כך נעים ממי שעברו עליו כבר כמה שנים רק באתי לומר שיש חיים גם אחרי האובדן המר אם נרצה או לא יבוא המחר והמחר... הוא לא מתחשב או שבעצם כן ובשקט בשקט בלי שנרגיש לאט ויפה הוא מניח עוד תחבושת ועוד תחבושת עד שהפצע מתרפא ולא זה לא ששוכחים ולא זה לא שהחיים כאילו כלום לא קרה ממשיכים רק שהכאב הופך לנקודה שנטמנת עמוק בלב כי זו התרופה של חיים שממשיכים ומדי פעם היא נדלקת כשנזכרים אבל הזכרונות כבר אחרים וכבר לא רוצים להפסיק לחיות , כבר לא כי מרגישים שהם חייים איתנו בתוכנו ואם לא בשבילנו אז בשבילו....