Winds Of Time
New member
איך ממשיכים מכאן?
היי! זאת דיי הפעם הראשונה שאני כותב פה.. שמתי לב שכולם כאן נחמדים, ועוזרים המון, מקווה שגם לי... אני בן 20, חייל אי שם אבל רואה את הבית דיי הרבה ואפילו מספיק לעבוד שאני בבית. לפני קצת יותר מחצי שנה יצאתי מקשר ארוך של שנתיים ושלושה חודשים, שלצערי הסתיים בבת אחת בלי הרבה התראה מראש. לקח לי קצת זמן אבל עברתי את זה, איך שהוא, ואז זה קרה... לעבודה שלי בסופי שבוע הגיע מישהי חדשה... היא קטנה ממני בשנתיים, ומסתגייסת בקרוב. התחלנו לדבר והשיחות זרמו דיי טוב, יצאנו כמה פעמים לבתי קפה ופעם אחת לסרט. יצא לנו לבלות סופי שבוע ביחד הכרתי לה את החברים הקרובים שלי והיא הכירה לי את שלה... בייתר השבוע שאני בבסיס אנחנו מדברים לפחות פעם ביום. בקיצור (ואני לא מתימר להיות מבין גדול בקשרים) הבנתי ממנה שיש מצב שאולי יצא מכל הדבר הזה קשר רציני, משהו שהיה חסר לי כל כך הרבה זמן... ובאמת בתחילת השבוע לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי שהפעם שאני יוצא איתה אני ינסה לעשות משהו שיבהיר לה את הכוונות שלי . וכך היה .. קבענו להיפגש יום ראשון בערב. יצאנו לבית קפה ואח"כ עשינו טיול קצר כזה ברגל... מפה לשם התישבנו לנו במקדונלדס ומסתבר שהציזבורגר הוציא ממנה את מה שלא רציתי לשמוע. איך שהוא (הכוונה אלוהית אולי?) הגענו לדבר על קשרים רומנטיים.. ואז היא אמרה " בחיים לא הייתי אוכלת ככה אם מישהו שהיתי יוצאת איתו" ולי נפלט " רגע, מה אני בידיוק?" הייתה שתיקה מביכה לכמה שניות ואז היא שאלה "אתה רואה אותי בתור יותר מידידה ?" ואני כמו טירון ירוק עונה לה כן בסימו של אותו ערב למרות מה שאמרתי היא הבהירה לי שהיא רואה אותי רק בתור ידיד, ואמרה שלמרות הכל היא מאד מאד רוצה שנשמור על הקשר .אני קצת הופתעתי שהיא עדיין רוצה לדבר איתי, ונפרדנו כל אחד לדרכו. בהמשך השבוע היא ההתקשרה פעמיים ואני מודה פה שסיננתי אותה. לא הרגשתי שאני מסוגל לדבר איתה, לא יודע למה. היום היא שוב התקשרה (יום שישי זאת אומרת) ועניתי, היא שאלה למה סיננתי ואני נתתי תירוץ "שהטלפון שלי דפוק". קבענו שניפגש אחרי 20 דקות וישבנו בבית קפה. דיברנו על העבודה על חברים ובעצם דיי על הכל. חוץ מעל אותו ערב. שקמנו ללכת היא אמרה לי "שהיא רוצה להגיד לי משהו ,אבל היא לא מסוגלת" אחרי קצת לחץ מיצידי היא אמרה לי שהיא נורא מעוניינת בחבר הכי טוב שלי,מסתבר שיצא להם לדבר דיי הרבה בטלפון (לא שיש לי בעיה אם זה,ידעתי מזה שהם מדברים מידי פעם.) כמובן שהיא אמרה שהיא לא רוצה שאני יפגע ושהיא לא רוצה שזה יהרוס את הקשר שיש ביננו. היא השביעה אותי לא לספר לו ואני מיצידי אמרתי כמו חבר טוב שאני לא חושב שיש לה סיכוי איתו (בתכלס הוא עדיין נעול על האקסית שלו, ואמר לי כמה פעמים בפירוש שהוא לא רוצה אותה). היא אמרה שהיא עדיין רוצה לנסות ואני מיצידי הסכמתי לעזור לה. (אני עדיין לא יודע למה) אני עכשיו דיי תקוע, אני חושב שאיבדתי כמעט כל אמון במין הנשי. ונכון לעכשיו אני לא יכול להסתכל לחבר שלי בעיניים אפילו. אני לפחות בשבוע הקרוב לא יתקל באף אחד מהם אז ככה שאולי זה יעזור קצת, אבל למרות שהייתי רוצה אני לא יכול לברוח מהצרות שלי לעד. כמו שהכותרת אומרת "איך אני ממשיך מכאן?" אין לי מושג מה לעשות, מהלב שלי לא נשאר כבר כלום אפילו לא חתיכות מיקרוסקופיות. אם שרדתם את הקריאה עד כאן, אז תודה על הזמן, ואני ישמח אם תשאירו לי איזה עיצה טובה לגבי מה לעשות. תודה
!
היי! זאת דיי הפעם הראשונה שאני כותב פה.. שמתי לב שכולם כאן נחמדים, ועוזרים המון, מקווה שגם לי... אני בן 20, חייל אי שם אבל רואה את הבית דיי הרבה ואפילו מספיק לעבוד שאני בבית. לפני קצת יותר מחצי שנה יצאתי מקשר ארוך של שנתיים ושלושה חודשים, שלצערי הסתיים בבת אחת בלי הרבה התראה מראש. לקח לי קצת זמן אבל עברתי את זה, איך שהוא, ואז זה קרה... לעבודה שלי בסופי שבוע הגיע מישהי חדשה... היא קטנה ממני בשנתיים, ומסתגייסת בקרוב. התחלנו לדבר והשיחות זרמו דיי טוב, יצאנו כמה פעמים לבתי קפה ופעם אחת לסרט. יצא לנו לבלות סופי שבוע ביחד הכרתי לה את החברים הקרובים שלי והיא הכירה לי את שלה... בייתר השבוע שאני בבסיס אנחנו מדברים לפחות פעם ביום. בקיצור (ואני לא מתימר להיות מבין גדול בקשרים) הבנתי ממנה שיש מצב שאולי יצא מכל הדבר הזה קשר רציני, משהו שהיה חסר לי כל כך הרבה זמן... ובאמת בתחילת השבוע לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי שהפעם שאני יוצא איתה אני ינסה לעשות משהו שיבהיר לה את הכוונות שלי . וכך היה .. קבענו להיפגש יום ראשון בערב. יצאנו לבית קפה ואח"כ עשינו טיול קצר כזה ברגל... מפה לשם התישבנו לנו במקדונלדס ומסתבר שהציזבורגר הוציא ממנה את מה שלא רציתי לשמוע. איך שהוא (הכוונה אלוהית אולי?) הגענו לדבר על קשרים רומנטיים.. ואז היא אמרה " בחיים לא הייתי אוכלת ככה אם מישהו שהיתי יוצאת איתו" ולי נפלט " רגע, מה אני בידיוק?" הייתה שתיקה מביכה לכמה שניות ואז היא שאלה "אתה רואה אותי בתור יותר מידידה ?" ואני כמו טירון ירוק עונה לה כן בסימו של אותו ערב למרות מה שאמרתי היא הבהירה לי שהיא רואה אותי רק בתור ידיד, ואמרה שלמרות הכל היא מאד מאד רוצה שנשמור על הקשר .אני קצת הופתעתי שהיא עדיין רוצה לדבר איתי, ונפרדנו כל אחד לדרכו. בהמשך השבוע היא ההתקשרה פעמיים ואני מודה פה שסיננתי אותה. לא הרגשתי שאני מסוגל לדבר איתה, לא יודע למה. היום היא שוב התקשרה (יום שישי זאת אומרת) ועניתי, היא שאלה למה סיננתי ואני נתתי תירוץ "שהטלפון שלי דפוק". קבענו שניפגש אחרי 20 דקות וישבנו בבית קפה. דיברנו על העבודה על חברים ובעצם דיי על הכל. חוץ מעל אותו ערב. שקמנו ללכת היא אמרה לי "שהיא רוצה להגיד לי משהו ,אבל היא לא מסוגלת" אחרי קצת לחץ מיצידי היא אמרה לי שהיא נורא מעוניינת בחבר הכי טוב שלי,מסתבר שיצא להם לדבר דיי הרבה בטלפון (לא שיש לי בעיה אם זה,ידעתי מזה שהם מדברים מידי פעם.) כמובן שהיא אמרה שהיא לא רוצה שאני יפגע ושהיא לא רוצה שזה יהרוס את הקשר שיש ביננו. היא השביעה אותי לא לספר לו ואני מיצידי אמרתי כמו חבר טוב שאני לא חושב שיש לה סיכוי איתו (בתכלס הוא עדיין נעול על האקסית שלו, ואמר לי כמה פעמים בפירוש שהוא לא רוצה אותה). היא אמרה שהיא עדיין רוצה לנסות ואני מיצידי הסכמתי לעזור לה. (אני עדיין לא יודע למה) אני עכשיו דיי תקוע, אני חושב שאיבדתי כמעט כל אמון במין הנשי. ונכון לעכשיו אני לא יכול להסתכל לחבר שלי בעיניים אפילו. אני לפחות בשבוע הקרוב לא יתקל באף אחד מהם אז ככה שאולי זה יעזור קצת, אבל למרות שהייתי רוצה אני לא יכול לברוח מהצרות שלי לעד. כמו שהכותרת אומרת "איך אני ממשיך מכאן?" אין לי מושג מה לעשות, מהלב שלי לא נשאר כבר כלום אפילו לא חתיכות מיקרוסקופיות. אם שרדתם את הקריאה עד כאן, אז תודה על הזמן, ואני ישמח אם תשאירו לי איזה עיצה טובה לגבי מה לעשות. תודה
!