איך ממשיכים הלאה ?

[AVIZED]

מחיפה..

 

[AVIZED]

שאלה?

היי גילי,
אכן לצערי את "ותיקה" מקווה שהמשכת את חייך ושאת מאושרת.... שאלתי היא האם ממשיכים הלאה באיזה שהוא שלב ? כלומר ממשיכים לצאת ולבלות כרגיל ? להכיר נשים ? לבלות בחו"ל.. או שפשוט נתקעים ב - "hold" לשנים רבות ?

 

[yamkachol]

תודה קורלי.

 

[הים רגוע]

להוריד את דגל האלמנות

קראה לזה פנינה הלו היא אלמוג...
כן, כל אחד בזמנו, לאט לאט חוזר לחיים,
החיים של כולם, כל האנשים שלא חוו את האבדן הענק הזה, ממשיכים, הם לעולם לא יבינו אותנו השונים ...את הבום העצום בבטן שקבלנו ושתק אותנו.
חיינו נגדעו, כל החשיבה הזוגית, התכנונים המשותפים התכניות הכל נגדע, חיינו לעולם לא יהיו מה שהיו, לאט לאט כמו תינוק לומדים לחיות אחרת, כל אחד בקצב שלו, עם הרבה עליות ונפילות . וצריך תמיד לזכור שכל משבר/נפילה סופם בעליה, חיינו תמיד ילוו בצלקת , כמו נכה בעל גדם, (דימוי של חברתנו שיבולת) לומדים לחיות אתו לפעמים מתעלמים מקיומו לפעמים מחבקים אותו ולפעמים הוא מדמם אבל תמיד הוא אתנו..
כמעט 8 שנים אלמנה, יש חיים לאחר התאלמנות, חיים שונים אבל לא פחות טובים.
בהצלחה גם לך

 

[AVIZED]

איך ממשיכים הלאה ?

שלום, לפני כשבועיים וחצי איבדתי את אשתי היקרה והאהובה והיא אפילו לא בת 40..
יש לנו 2 ילדים מקסימים בני 6 , 9 והם על פניו נראה כאילו ממשיכים כרגיל.. אני עוד בשלב ההכחשה, מנסה להמשיך כרגיל בשביל הילדים אך בתוכו הכאב עז וקשה..
אם יש לכם טיפים טובים לשבועות / חודשים הקרובים, אשמח לקבל.

 

[emmy5]

יש לך שני מלאכים ששומרים עליך.תהיה גבור

לא קל, אתה חייב עזרה מכל המשפחה ..
רק תדע שהיא שומרת עליכם מלמעלה .
חיבוק מסבתא וירטואלי ,שבת שלום !!!
הבן אדם הוא יותר חזק ,אין בריירה .החיים יפים
ויהיו לך עוד הרבה הרבה
זמנים טובים מי הילדים שלך.

 

[נסיכת הכוכב]

כאבי האובדן הקשים וצער הפרידה

לא מזמן אבדת את רעייתך ואני מניחה שעבורך זה לא קל מה גם שאתה צריך לגדל את פרי האהבה
הילדים לוקחים את הפרידה בדרך קצת שונה מהבוגרים , היו פה גברים במצבך והיום הם במצב אחר
לוקח זמן , וכל אחד בקצב שלו , להתמודד עם האובדן
ומפה שולחת לך ים של כוחות , להמשיך לנווט את המשפחה אל המקום בו יהיה לכם טוב ונעים
תכתוב מה קורה לך , מבטיחה לך שפה תקבל כתף חמה וחיבוק מבין בלי שאלות מיותרות
אני אכתוב כגילוי לב אני סתם רווקה הכותבת בו כבר כ7 שנים , אני לא אלמנה כמו שאר הכותבות
אבל עברתי את הקטעים שלי , לכן נעים וטוב לי פה , בקרב הכותבות המקסימות שלנו
ועוד מעט יבוא המנהל המוכשר שלנו ויתן לך טיפים נבחרים מהניסיון האישי שלו

 

[yamkachol]

משתתף בכאבך,

אכן, השאלה הזו, לצערנו, זו שאלה, אשר כל אחד מאיתנו לומד את התשובה על בשרו. כך הוא מקבל את התשובה.
כלומר, אין תשובה שנותנת הקלה, או פתרון לבעיה. יש תשובה שמשקפת לשואל, את המצב הזה, בו כאב הלב האיום והנורא הזה, האישי והפרטי, הופך להיות חלק מחיינו. בעיקר בשנה הראשונה. אז גם עוצמתו גדולה מאוד. עם ההתמודדות באובדן, הכאב, עם חלוף הזמן, פוחת (לאט לאט). כל אחד בקצב שלו. כל אחד עם הכאב האיום והנורא הפרטי שלו.
מצרף לך, כאן, שלושה מאמרים המדברים על תהליך האבל. יתכן ותמצא בהם חומר למחשבה (הם דומים אך שונים).
כמו כן מצרף לך מאמר לגבי התמודדות ילדים באבל.

לגבי עצות.
כאב לחמישה ילדים, אשר במות אמם (התאבדה) היו בני 8 (תאומים), בת 10, בת 12 ובת 14 שנים.
השתדלתי לשמור על סדר היום והשגרה של הילדים.
השתדלתי להיות, איתם ולמענם ככול יכולתי.
גם כשהיה לי עצוב, או שדמעות עלו, או שבכיתי, והסברתי למה. (חשוב לבריאותינו שנוציא את הכאב הזה וגם חשוב לילדינו, שיראו שאנו בוכים. מותר לבכות כשקורה לי משהוא עצוב מאוד, משהוא איום ונורא. זה מתאים)
לא הצלחתי, אך ידעתי ואני יודע, שחשוב לדבר על אמא. לעלות זכרונות (שוב, כל אחד ויכולותיו).אפשר להעזר בציור, מוזיקה, כתיבה וכד'. כל אחד וכישוריו.
אפשר להתסתכל ביחד באלבומים.
לשים את האלבומים במקום נגיש לילדים, שיוכלו להגיע אליהם בעצמם, ללא עזרה.

מציע לך לדאוג לכם לטיפול משפחתי, אשר יכול לעזור לכם להתמודד בשבר הזה. ברעידת האדמה האיומה הזו.
זו טראומה - ומתאים להתיחס אליה כאל כזו. (אני לצערי, לא הצלחתי להביא את ילדינו לטיפול שכזה, שנראה לי משמעותי ביותר בעיבוד האובדן).

המאמר לגבי התמודדות ילדים באבל, נכתב בעקבות הרצח באיתמר.
http://www.niradgani.co.il/התמודדות-ילדים-עם-אובדן-בתוך-המשפחה.html



העתקתי לכאן חלק מהמאמר, שנראה לי מתאים יותר.

התמודדות עם שכול אובדן וטראומה

מדובר בהתמודדות אישית פרטיקולארית. יש הרבה מחקרים בתחום אבל בעוד תיאורטיקנים וחוקרים מנסים להגדיר ולהכליל, המחקרים מראים שלכל אדם יש את מאפייני ההתמודדות שלו. אובדן ואבל הם התמודדות כואבת של בן האנוש אך כל עוד המוות בלתי נמנע, כך ההתמודדות בלתי נמנעת. ובעוד התמודדות עם מוות טראגי ביותר אצל אדם אחד לא תפגע בניהולם של חייו התקינים בכל מערכות החיים (משפחה, תעסוקה, חברה וכד') עשויה התמודדותו של אדם אחר עם מוות "טבעי" לפגום מאוד בנפשו ותפקודו.

התמודדותו של אדם קשורה כנראה למערכות התמיכה בחייו, לאישיותו, לכמות מצבי הלחץ והטראומה שיחווה בחייו, ליכולת החשיבה החיובית שלו ועוד ועוד.



טיפול משפחתי בילד שחווה אובדן במשפחה או במעגל קרוב

ילד יופנה לטיפול בדרך כלל על ידי מבוגרים מודאגים: הורים, או צוות בית הספר. דאגת המבוגרים תהייה קשורה לטראומטיות האובדן (רצח במשפחה, מוות של הורה/אח וכד') או להתנהגות שאינה אופיינית לילד בסמוך לחוויית אובדן (ירידה בלימודים, הסתגרות, שינויים בתיאבון, אלימות וכד').

הגישות הטיפוליות הן רבות ומגוונות (טיפול באמצעות משחק, טיפול נרטיבי, טיפול באמצעות אומנות ועוד) אך מתוך התפיסה את האדם והילד כפועלים בתוך מסגרת תרבותית ומשפחתית אני רואה לנכון להדגיש כאן את הגישה המשפחתית לטיפול באובדן בתוך המשפחה:

במסגרת ההתבוננות בילד כמתאבל במסגרת משפחתו ובשל האופי הפרטני של מאפייני ההתאבלות יש מקום לתהליך טיפולי משפחתי המסייע לכל הפרטים במשפחה להכיל את הצרכים השונים של הפרטים בתוכה, את החוויות השונות, לכוון את המשפחה להתארגן מחדש לחיים ללא הנפטר ולאפשר למשפחה להיות מיכל משמעותי לפרטיה לכאבם, ולכל הדילמות שלהם בחייהם המשתנים. בתוך המעגל המשפחתי האבל ההולך ומובנה מחדש ומתחזק לאורכו של תהליך טיפולי, יובנו ויתחזקו גם הפרטים במשפחה, מבוגרים וילדים כאחד.

היגון, הנו עניין משפחתי בכללותו באופן שבו בני המשפחה נאבקים ליצור משמעות לאובדנם על ידי דיבור זה עם זה. הפרט אינו מתאבל בואקום אלא יוצר משמעות לחוויותיו באמצעות האינטראקציה הבינאישית בתוך המערכת המשפחתית שלו. הבניית משמעות אובדנו של אדם אהוב בתוך המערכת המשפחתית קובעת במידה רבה את מאפייניו של האבל בהמשך רק מתוך הקונטקסט המשפחתי של האדם אנו יכלים להתחיל וללמוד על התמודדותו עם מוות.

לא ניתן לדבר על ילדים מבלי להביט על המשפחה שהם חלק מערכיה, הנורמות, ההיסטוריה ואופני ההתמודדות. המשפחה, כהגדרתה, היא יותר מאשר קבוצה של פרטים החיים יחדיו אלא מוגדרת כמערכת חברתית של אנשים שמאוגדים יחדיו באמצעות היסטוריה ועתיד משותפים. המשפחה מספקת לנו מבנה אשר לתוכו אנו מבנים את חוויותינו מאפשרת מסגרת למשמעויות ולהגדרת מקומנו בתוך המערכת המשפחתית כמו גם בקשרינו הבינאישיים מחוצה לה. בתוך המשפחה לומדים הילדים להיות בקשר עם אחרים, ליצור ולכונן מערכות יחסים ולפתח מושג באשר להווייתם, וכן מבססים תפקידים משמעותיים ומרכזיים בחייהם האישיים והמשפחתיים בעתיד כמו תפקיד ההורה ותפקיד הסב , בתוך המשפחה נוצקת המשמעות שיש לתהליכי פרידה ועיבוד אובדנם של קשרים עם אנשים יקרים ומשמעותיים.


הערה נוספת.
זכור שהם איבדו את אמם. סביר שיחששו לאבד גם אותך (משער שזיש עוד זמן עד שהם יגיעו לכך).
מצד שני, באמת תדאג לשמור על תקינות בריאותך, מבחינת אוכל, שתיה ושינה במידה המתאימה.
נקודה נוספת, שגיליתי כעבור כחמש שנים (אני אלמן כשבע שנים), שלי היה כ"כ קשה - שהם עכשיו יתומים מאמם, שהרעפתי עליהם יותר מדי, ויתרתי יותר מדי.
חשוב מאוד לשמור על גבולות. בעדינות אך בתקיפות. זה לטובתם.
בזמנו לא הייתי מודע לראיה הזו, בעת שהגבתי לבקשותיהם, או אליהם.

כל הכבוד לך על ההתמודדות.
חגי

 

[AVIZED]

המון תודות אקרא את המאמרים..

 

[נסיכת הכוכב]

אתה מדהים אותי כל פעם מחדש

עוקבתץ אחריך כבר שנים , אוהבת את הראש שלך חגי
ואתה מטיב לכתוב טיפים ועיצות למתחילים בנתיב הכואב הזה
ואכן הבחירה בך להיות מנהל יצאה לטובת הכלל הכותבים בפורום

 

[yamkachol]

תודה נסיכונת.