איך מכינים את הילדה לגן?? -ארוך!

[דיקצ shem]

איך מכינים את הילדה לגן?? -ארוך!

רשמתי את בתי(שנתיים ותשעה)לגן. יש דברים שאני לא שלמה איתם בגן אמנם אבל זה המקום הכי טוב שהצלחתי למצוא במהלך חיפושי ויש לילדה עוד חברים וחברות שם, מה שאמור להקל עליה את הכניסה וההשתלבות. למי שלא יודע עד היום היא איתי בבית יחד עם אחותה בת השבעה חודשים.התחלתי לקחת אותה לגן לביקורי היכרות. בפעם הקודמת היינו בשעת המשחק בחצר והיצירה בתוך בגן לסירוגין. הכל עבר חלק, אם כי ניכר עליה שהיא די בהלם מהעניין, לא ממש מבינה איזו מין משחקיה זאת. היום היינו בזמן השהות בחצר ואח"כ בקבלת שבת. עד כאן הלך לא רע. בשעת הריכוז אני ישבתי מחוץ לחדר אבל הילדה ממש לא קלטה שהיא אמורה לשבת בשקט ולא לשחק עם המשחקים שמסביב. הגננת ביקשה שאני אצא לגמרי כדי שהיא תוכל לשלוט בעניינים אבל כנראה שזה לא עזר כי כעבור כ- 20 דק´ היא תפסה את בתי ביד והוציאה אותה אליי בטענה ש"אין לה שום הרגלים". לא נראה לי שהיא האמינה לי שבבית הילדה לא משתוללת ולא מטפסת על שום דבר וגם מסוגלת לשבת המון זמן עם ספרים או פאזלים מורכבים וגם לשבת שעה וחצי בשקט בהצגה. לדעתי הבעיה היא שהיא לא רגילה שמישהו אחר חוץ מאבאמא וקצת סבתא אומרים לה מה לעשות. היא גם לא מצליחה להבין את ההבדל בין גן לבין משחקיה. אני לא אוהבת את ההתמודדות של הגננת עם העניין אבל איך אפשר לפתור את הבעיה?

 

[דסי אשר]

לקיים אתה שיחה נעימה

ולאשר שאכן אין לה הרגלים של התמודדות עם מסגרת חברתית שיש בה חוקים, סדר יום, שעות ריכו וכ´, משום שעד עכשיו היתה בבית. לספר בדיוק מה שספרת, על יכולתה לקבל גבולות, על יכולתה לריכוז בעת שהיא מעסיקה עצמה במשחקים שונים. זה טבעי שהכל חדש לילדה, ואולי ההלם שלה מהדבר החדש הזה, הרבה ילדים עסוקים,שישנה משהיא שנותנת הנחיות(לעומת משחקיה שבה רק משחקים..), כל זה גורם לה לאי שקט, לחוסר ריכוז. כל מה שאומר, שחבל שגננת זו לא מבינה שילדה כזו אכן צריכה לעבור תהליך הסתגלות מחיי בית לחיי מסגרת חינוכית. האם הגננת יודעת שהילדה לא היתה בשום מסגרת עד היום? אני מכירה כמה ילדים שהיו במסגרת מגיל צעיר, ואינם יכולים להיות/להשתתף בריכוז בגיל של בתך, משום אפיונים אישיים שלהם. היא עדיין לא בכתה א´ או בגן חובה(שהוא סוג הכנה למסגרת הדורשת ריכוז =בית הספר). כל כולה בגן, ועל פי גילה אפילו לא בטרום-טרום חובה. מה רוצים מהילדים שלנו? אסור להם להיות ילדים? לילה טוב, דסי איזה מזל שנשארתי כזו ילדה...

 

[דיקצ shem]

ראשית תודה על התגובה

אכן, הגננת מודעת לכך שהילדה היתה עד עתה בבית עם אמא, אך היא החליטה שהילדה כזאת עם "קוצים" מה שממש לא נכון ויש לה יכולת ריכוז נהדרת. מאוד מפריע לי שמדביקים תוית לילדה בעוד שממש ניכר עליה שהיא בהלם ומנסה לעכל את המהות של המקום. מבחינת גיל, זה אכן גיל כניסה לגן, מאחר והיא ילידת דצמבר היא כבר קיבלה זימון מהעיריה.

 

[בר71]

זהירות מהדבקת תוויות

אני חייבת לשתף אותך במשהו אישי: כשהייתי בגן טרום חובה (בת 4) היה לי קשה לשבת בשקט בריכוז (האמת היא שהשתעממתי במיוחד לאור כל שאר הדברים המענינים שהיו בגן), לעומת דברים אחרים שעשו בגן שבהם יכולתי לשבת בשקט (למשל כשעשינו עבודות יצירה). אותה גננת (שאני זוכרת אותה לרעה עד היום, אני בת 30) הדביקה לי תווית של "ילדה עם קוצים בישבן" והמשפט הזה ליווה אותי לאורך כל שנות התבגרותי בגן ובבית הספר. מיותר לציין את הרגשות שלי כשהייתי שומעת משפט זה שוב ושוב ובעיקר את הכעס על אימי (שקיים עד היום) שאף פעם לא העמידה את אותה גננת/מורה במקומה. לכן אם את חושבת שיש לבתך יכולת ריכוז נפלאה עימדי על כך, תגני אליה, אל תתני לגננת, שעל פניו נראית חסרת רגישות או הבנה לצרכיה של ביתך,לערער לך את הביטחון ואת יכולתך להגן על ביתך.

 

[אירית אבן-חן]

סקרנות זה דבר נפלא

תפקידה של הגננת הוא א. לדאוג שהריכוז יהיה מרתק וכך גם ילדים ש"אין להם הרגלים" לא יחפשו גירויים מדברים אחרים. ב.להקנות הרגלים של גן שכוללים ישיבה בריכוז. מכיוון שגן זה הוא הפיתרון היחידי עבור ביתך אני הייתי מציעה לך להבהיר לגננת את מה שכתבתי לך אבל כדי שלא תיווצר מתיחות פשוט להציג לה את הדברים "הפוך על הפוך" ולומר לה משהו כגון "אני בטוחה שאת כגננת טובה תדעי להקנות לה הרגלים" או "נסי בפעם הבאה לשתף אותה באופן פעיל בריכוז וכך היא תשים לב כמה הוא מרתק ולא תתפתה לגירויים אחרים" דבר נוסף שכבר כתבו לך והוא חשוב מאד הוא להביא לידיעתה שידוע לך שהדבקת תוויות גורמת נזק לטווח ארוך ואינך מוכנה להכללות מסוג "קוצים בתחת" ולהוציא מכלל שימוש את המילים "אינה מסוגלת". (ילדים לוקחים מאד ברצינות את דברי המבוגרים ואם דמות סמכותית כמו הגננת אומרת ש"אני איני מסוגלת כנראה שהיא צודקת") גישה זו חוסמת כל דרך לשיפור! ולסיום אני רוצה לציין כי אני רואה לזכותה של ילדתך את העובדה שלא ישבה בשקט. ילדים סקרנים הם ילדים חכמים ואם הגננת לא ריתקה אותה מספיק זה נהדר שהיא מצאה לה תחומי התעניינות אחרים.

 

[אירית אבן-חן]

ועוד דבר

ועוד דבר, תפקידנו כהורים הוא לבנות את בטחונם העצמי של ילדינו (ולא באמירות סתמיות כמו את/ה חכם, יפה, יצירתי וכד´ אלא לתת נימוקים "בחרת גם לצבוע וגם להדביק את/ה מאד יצירתי/ת, הרכבת יפה את הפאזל, את/ה כ"כ חכם/מה") ובגיל מאוחר יותר גם ללמד אותם שלא משנה מה אומרים עליהם, מה שחשוב הוא הרגשתם הפנימית. ואם תרצו דוגמא אישית בבקשה: בגיל בי"ס יסודי כבר ידעתי שאני אוהבת לצייר וגם חשבתי שאני מציירת מאד יפה. לצערי המורה לציור לא חשבה כך ובתעודה קיבלתי ציון 6 . משום מה החלטתי לא להתייחס להחלטת המורה שאיני מוצלחת בציור והמשכתי לצייר. כיום בין שאר עיסוקי אני גם מציירת (בעיקר ציורי קיר ואמצעי המחשה) אנשים ממש משלמים לי כדי שאצייר עבורם ואם זה לא מספיק, אותו בי"ס שלמדתי בו קונה ממני היום אמצעי המחשה. אז הינה לכן דוגמא לכך שהתחושה הפנימית והביטחון חשובים כל כך.

 

[חנה גונן]

לדסי ../images/Emo6.gif ../images/Emo9.gif

לדסי מסכימה איתך במאה אחוז שנה טובה חנה גונן

 

[לאה_מ]

זה לא שלא קראתי שכתבת שאת לא

שלמה עם כל הדברים בגן, אבל זה המקום הטוב ביותר שמצאת, אבל התגובה של הגננת ממש לא נראית לי! היא הוציאה אותה החוצה? ביד?? במקום להתמודד עם "חוסר ההרגלים" שלה??? ומה היא היתה עושה אם את לא היית בחצר? שמה אותה בעונש בפינה?? נראה לי ממש לא לעניין, לא רק בעניין הדבקת התווית לילד, שבנושא זה אני מאד מסכימה עם בר, אלא גם בהקשר של ההתמודדות של הגננת עם מה שנראה לה כבעיה. ילדה חדשה הצטרפה לגן - נניח שההרגלים שלה אינם תואמים את הדרישות של הגננת מילדי הגן - האם זאת אומרת שהיא תוציא אותה מהפעילות בכל פעם שההרגלים שלה לא יהיו תואמים לציפיות? אין בדיוק היא אמורה להפנים ולפתח הרגלים חדשים? אני הייתי שוב עושה חושבים טוב טוב על ההתאמה של בתך לגן הספציפי הזה. אני עצמי ראיתי מספר גנים שבהם לא כל הילדים ממושמעים ומשתתפים באופן מוחלט בפעילויות, והגננות ידעו היטב כיצד להתמודד עם זה בלי להרחיק את הילדים ובלי לגרום להם להרגיש "לא בסדר" משום שהם לא הולכים בתלם. צר לי שאני מעלה ספקות כלליים לגבי הגן. הסיפור שלך פשוט מאד צרם לי.

 

[נעה גל]

אני מסכימה (שוב) עם לאה_מ בכל מילה

הגננת יודעת שהילדה שלך היתה עד עכשיו בבית (מה שלא אומר אגב, זה שאין לה הרגלים, אלא, רק שיש לה הרגלים אחרים), צריכה היתה להתמודד באופן אחר עם ההתנהגות של הבת שלך. ויש דרכים אחרות להתמודד עם זה, וזו כנראה לא הגננת המתאימה לעשות את עבודה (לפי איך שסיפרת את הדברים עושה הרושם שיש לה איזו דיעה קדומה על אימהות שמשאירות את הילדים בבית). ולמרות שזה לכאורה הגן המתאים ביותר שמצאת - כנראה שהוא בכל זאת לא מתאים. אני אפרוץ כאן בסיפור קורות אורן והגן הנוכחי: אני לא יודעת אם קראת את קורות אורן או לא בפורום ב-IOL, אז אני ממש אספר את הכל בשורה אחת. 5 חודשים לפני סיום השנה הוצאנו את אורן מהגן (והיא נשארה בבית איתי ועם איתמר) על רקע זה שאורן לא הצליחה להשתלב במסגרת של הגן. החוסר השתלבות שלה בא לידי ביטוי בעיקר בכך שהיא לא הסתדרה עם "הכללים" של הגן. היה מפגש, והיא רצתה להמשיך לשחק בחוץ. היה עוד מפגש, והיא היתה באמצע סיפור ולא הסכימה שיפריעו לה. וכך הלאה. הגננת שלה אז, שהיא בחורה מקסימה ביותר, לא הסתדרה עם "הרגלים" (מילה שלי, לא שלה) של אורן, ולא הצליחה "להשתלט" על הזערורית שלי. וכל זה, בתוספת עוד דברים שקרו בגן, גרמו לאורן להיות מאוד אומללה והחלטנו להוציא אותה. השנה הנוכחית התחילה ואיתה גן חדש. אני לא אתאר לך את החששות שלי לפני הגן הזה. מי ערב לכך שהפעם לא יהיו לאורן בעיות עם "כללים"? לפני תחילת השנה דיברתי עם הגננת, סיפרתי לה שאורן היתה מס´ חודשים בבית, השמטתי את ענין הבעיות של אורן עם כללים, ורק ציינתי שחלק מהבעיות שהיו לנו בגן נבעו מתקשורת לקויה בין אורן לגננת הקודמת (על רקע של חוסר כימיה בין אנשים). קיוויתי שהגננת הנוכחית תבין למה התכוונתי ואת הרמזים הדקים שלי. ואכן כך קורה. אורן ניסתה פה ושם לבדוק את הגבולות בגן החדש - ונתקלה בגננת שידעה איך "לטפל" בה באופן כזה שלא "מכריח" את אורן להשתלב במפגשים, אלא, אורן רוצה מעצמה להשתלב (אומנם בזה לא תמו בעיותינו בגן... אבל, הפן הזה לפחות הסתדר). אז מכאן אני מסיקה - שיש דרכים לשלב ילדים, גם כאלה שההרגלים שלהם שונים מאלה של ילדים שהיו בגן מגיל צעיר.

 

[דיקצ shem]

תודה לכולכן. אני אשוחח עם הגננת

ואעדכן באם תהיינה התפתחויות נוספות. במקביל אני אמשיך בחיפושי אחר גן.