איך מטפלים בקללות?

[eknui ליאם סנדלר]

איך מטפלים בקללות?

בני בן-8 משתמש בכל פעם כשכועס או מרגיש נבוך כשמסתכלים עליו כשנפצע או מה .......הוא אומר "זונה"....זה ממש לא נעים לי / לו ולסביבה
האם יש דרך לטפל בזה? הוא מתנצל אחרי זה מיד אבל אינו יכול לשלוט במילה - גם אומר לעצמו כשעושה טעות - זה כאילו שאמר "טמבל".....
לגביו זו מילה פשוטה ולא משהו מעבר אבל לשאר האנשים זה לא.
אשמח לעזרה.

 

[דר נחום סגול]

מקלל אוטומטית..

האם הילד עם קשיים בקשב ורכוז? האם הוא אימפולסיבי גם בדברים אחרים?
מציע שאם טרם פניתם- אז שתפנו לאבחון של ADHD-
ואם כבר פניתם- שתחשבו שוב האם הילד מאוזן מבחינת האימפולסביות שלו עם הטיפול שבחרתם.
טיפול התנהגותי- שיחות- ביופידבק.. בהחלט עוזר- אבל אם מדובר בילד אימפולסיבי כחלק מ ADHD המחקרים
מראים שללא טיפול תרופתי קשה להתגבר על זה. אבל ילד שטופל גם תרופתית תקופה- מפנים דרך התנהגות אחרת- שמצליחה להחזיק בהמשך גם כשלא מטופל.
בהצלחה !!

 

[eknui ליאם סנדלר]

כן מטופל אובחן ומטופל...

תרופתי............. העניין שמקבל 10 מ"מ רק בשעות בית הספר ושם הכל מעולה, מדליות, גביעים וסיים בהצטיינות את הלימודים שגם ככה בכתה א' היה מצטיין גם ללא תרופות.
כמו כל אמא אני כבר מכירה אותו לעומק ומבינה מתי זה קורה לו, אחרי שניה שאומר זאת לאחותו, לי ואפילו לעצמו על עצמו כשטועה, תוך שניה אומר שמצטער, הוא יודע שאין לו שליטה על זה ומה שבטוח אין לו כלל כוונה לפגוע.......כשפתאום תופס אותו רעב, או מישהו צוחק מזה שנפל או משהו כזה, אז יוצאת לו המילה הזו, פעם היתה מילה אחרת פשוטה יותר והיום רק המילו הזו שקשה לעיכול במיוחד לחברות קרובות שלי כשמגיעות עם הבנות שלהם אלינו ובפארק כשזורק לילד לא מוכר וההורים שלו מסתכלים עליו כפושע והוא ממש אבל ממש לא כזה

 

[מעייןביט]

הוא שם לב לזה מיד?

אם כן, והוא באמת מצטער, זה סימן מעולה ויש הרבה מקום לעבודה משותפת איתו.
ראשית, אם עוד לא עשיתם את זה, להבהיר לו שהמילה מאוד פוגעת באנשים אחרים (כתבת שהוא מתנצל ישר אח"כ, השאלה אם ההתנצלות היא אמיתית כי הוא באמת מצטער על שלא שולט בעצמו ושפגע באחרים או שהוא אומר את זה רק כמס שפתיים?).
שנית, לבדוק איתו האם הוא יכול להחליף את זה למילה אחרת? תחליטו על מילה "נייטרלית" שתאפשר לו לבטא באופן אוטומטי כעס או תסכול, מצד אחד, אך מצד שני לא תפגע בילדים אחרים. זאת תהייה מעין ה"סיסמא" הסודית שלו.

כשאני כותבת את זה אני נזכרת באמא שלי שבשעת נהיגה אם מישהו היה חותך אותה או מרגיז אותה היתה אומרת - "כוסמטיקה!" במקום להגיד מילה גסה אחרת... על מנת שאנחנו הילדים לא נלמד ממנה מילים "רעות"

זה איפשר לה מצד אחד לשחרר את התיסכול, ומצד שני היא מיד שינתה את המילה למשהו אחר כדי שלא תהייה גסה ולא תפגע באחרים. אני מניחה שבהתחלה זה היה מלאכותי עבורה, אבל עם הזמן המילה הפכה לאוטומטית ונשמעה לגמרי טבעית עבורה. לקח לי הרבה שנים להבין מה זה בכלל כוסמטיקה....

 

[מרב קובי]

 

[eknui ליאם סנדלר]

??? אז יש פתרון לקללות או לא?

 

[עלמה40]

תנסי את זה

תעשי טבלה לפי ימות השבוע
תסכמו בינכם שעליו להפסיק את השימוש בקללות ובתמורה הוא יקבל בסוף בסוף בסוף איזשהו צופר שתסכימי עליו
בכל יום מונים את מספר הפעמים שהתפלק לו. על פני זמן את צריכה לראות מגמת ירידה.
כעבור כמה ימים כשאת רואה מגמת ירידה את יכולה לתת צופר קטן לעידוד בדרך לצופר הגדול.
אפשר לשים מדבקת סמיילי בסוף היום, בימים שהראה מגמת שיפור.
אל תצפי להעלמות קללות כבמטה קסם, התאזרי בסבלנות.
תתגמלי במילים חיוביות כשאת רואה שיפור.

מידי פעם כשמתפלק לו, תגידי אני יודעת שאתה מאוד משתדל. כל הכבוד. תמשיך לנסות.

טיפול בשיטה ההתנהגותית
אין לך מה להפסיד!
שתפי במסר פרטי במידה והצליח.
בהצלחה

 

[מעייןביט]

יש קצת מה להפסיד

אם מדובר בהתנהגות אוטומטית זה יהיה לו מאוד קשה לעמוד בכך, והוא יחווה כישלון.
בנוסף, הרבה ילדים, במיוחד ילדי ADHD, מתקשים לעמוד במטרות ארוכות טווח ("הוא יקבל בסוף בסוף בסוף...."). זה נראה להם רחוק מדי, לא ריאלי, והם בטוחים שהם לא יצליחו לעמוד במטרה ולא יגיעו לצ'ופר הנכסף. לזה מצטרפת לעיתים התחושה ש"אין מה להפסיד" הרי גם ככה הם לא יכולים לעמוד במטרה, אז נקלל כל הזמן....
אם כבר, אז עדיף מטרות קצרות טווח. למשל כמה ימים, או שבוע.

אני ממליצה לא להמציא תוכנית התנהגותית כזאת לבד בבית, כי זה דורש הרבה תשומת לב לפרטים קטנים, ואם עושים טעות איפשהו בדרך זה מאוד מתסכל גם להורים וגם לילדים. מומלץ להתייעץ אפילו לפגישה אחת או שתיים עם איש מקצוע שמבין בעיצוב התנהגות ויוכל להנחותאיך לעשות את זה בצורה נכונה.

 

[ציפי קוברינסקי]