לא יודעת איך זה קרה בדיוק
אבל זאת כבר תקופה ארוכה שזה נמשך ככה... ככל הידוע לי אין לי בעיה מיוחדת בקשר לויטמינים... נמאס לי גם לנסות כל הזמן ולהתאכזב (בין היתר זה מתבטא גם בחור בכיס שמביא לי עוד דאגה). זאת שאלה כללית כי זה מתבטא בכל מיני תחומים בחיים שלי, המרץ יכול לחזור לפעמים ליומיים נגיד ולהיעלם שוב. אני לא יודעת אם אני באמת רוצה את הדברים עליהם מדובר (ושקשה לי למנות אותם כרגע פשוט כי לא עולה לי לראש משהו ספציפי) או שלא... (אני צריכה לחשוב על זה יותר) ומפריע לי שקשה לי לתת מעצמי בבית, יש הרבה דברים שדורשים ממני התייחסות, ויש גבול לכמה שאפשר לומר שאין לי כוחות כרגע, אנשים מקבלים את זה תמיד כעצלות ולא משנה מה, וזה סתם גורר כעסים כלפיי...