איך מודיעים להורים?!!!

[פושפושית11]

איך מודיעים להורים?!!!

שלום לכם רק רציתי לדעת באיזה גילאים אתם? כלומר..האם יש כאן אנשים בגילאי ה-19 כמוני שהחליטו לעבור דירה ולא לגור יותר עם ההורים? ורק רציתי לשתף בכך... שאני וחבר שלי מצאנו בדיוק דירה. אני בת 19 וחצי, נמצאת בויכוחים מתמידים עם ההורים שלי כבר שנים והחלטתי לעשות מעשה ולעבור לגור עם חבר שלי. הוריי עדיין לא יודעים על כך..כי הם לא ממש אוהבים את החבר וגם בגלל שהם מתעקשים להתייחס אליי בתור ילדה בת חמש... השאלה שלי היא...איך אתם הודעתם להורים? ואיך לעזאזאל אני מודיעה להם..כי לדירה צריך לעבור כבר בדצמבר...ואני מפחדת לפתוח את פי בכדי לא ליצור אצלם איזשהי הסטריה... תודה. בר

 

[Mיקי_]

אמא ואבא שלום

החלטתי לעבור לגור עם החבר שלי. וזהו. את לא קטינה את למעלה מ18 ואלו החיים שלך ואת יכולה לעשות איתם מה שאת רואה לנכון. אין פה עניין של ויכוח, יש פה עניין של החלטה, ואת את ההחלטה שלך עשית.

 

[פושפושית11]

את זה אני מבינה אבל...

לא יודעת..ההורים שלי הם קשים ואני מפחדת מהתגובה שלהם.{ הם למשל מסוגלים להתקשר לחבר שלי ולהתחיל לצרוח עליו...} תודה

 

[tHe CuTeSt AnGeL]

תראי

אני וחבר שלי במצב די דומה אנחנו מתכננים לעבור לגור יחד בעוד כ-10 חודשים ומתכוונים להודיע להורים שלו על זה רק עוד 9 חודשים ו-3 שבועות

אנחנו יודעים שאמא שלו (בעיקר) מאוד לא תהיה מרוצה בלשון המעטה כי מה לעשות שהיא לא מחבבת אותי, ומחינתה ילדים צריכים להיצמד לסינר של ההורים שלהם עד גיל 40 אבל עם כל הכבוד לה, ולהורים שלך אלו הם החיים שלך חבר שלך יודע מה המצב עם ההורים שלך ? אני יודעת שרוב הסיכויים שאמא של חבר שלי תרצה לקחת אותי לשיחה בה היא תספר לי עד כמה אני הורסת את הסיכויים של חבר שלי לעתיד טוב יותר או משהו כזה

אני כבר למדתי "לשים X" אני יכולה להבין עד כמה המצב יכול להיות לא נעים מבחינתך, אבל עם חבר שלך מכיר את הבעיה ויכול להקשיב לצעקות שלהם ולתת לזה לצאת מהאוזן השנייה מבלי לקחת ללב אז באמת כל מה שאת יכולה לעשות זה לבוא ולומר להם שאת ילדה גדולה, שאת כבר מספיק בוגרת בשביל לעשות החלטות משלך ולצאת לחיים עצמאיים עם האדם שאת בחרת נכון לעכשיו לגור איתו ואם הם לא מחבבים אותו אז אין להם מה לדאוג כי את זו שתגורי איתו ולא הם

 

[פושפושית11]

אממ..

החבר שלי יודע מה המצב בערך..הוא לא ממש מעודכן. תראי, הפלגנו ביחד לפני חצי שנה וההורים שלי עשו מזה הסטריה בגלל זה אני כל כך מפחדת מהצעד הזה. בוודאי שאני מבינה שאלו החיים שלי, וזו הבחירה שלי..ובוודאי שהחבר שלי יכול להתעלם מהצעקות האלה... אבל לפעמים.אני שואלת את עצמי למה הכול צריך לבוא איתם בדרך הקשה? הרי גם ככה יהיה לי מאוד קשה בהתחלה עם הדירה ועם העבודה ונצטרך ממש לקרוע את התחת שלנו..אז למה להוסיף... איזה מצב מעצבן.......... בר

 

[tHe CuTeSt AnGeL]

מה הכוונה לא ממש מעודכן ?

הוא יודע שהם לא מחבבים אותו ומה הם חושבים על העניין ? קודם כל אל תעלבי אבל דבר חשוב שאת צריכה לשמור את עצמך - האם את בטוחה במאה אחוז ברצון לעבור ? כי יכול להיות מצב שאת לא בטוחה בזה ומלאת חששות (מעבר לרגיל, בכל מעבר יש חששות) ומשתמשת בעובדה שההורים שלך מתנגדים לרעיון כ"תירוץ" (לא רוצה שתעלבי או משהו כזה אבל זה אפשרי) אם את בטוחה במאה אחוז במה שאת רוצה לעשות הכל יהיה לך הרבה יותר קל גם אני יודעת שכשאני וחבר שלי נעבור יהיה לנו קשה מאוד. עזרה מההורים שלו לא נקבל (והאמת אחרי היחס שלהם אליי אני גם לא רוצה עזרה מהם) גם לא מההורים שלי כי המצב הכלכלי שלהם על הפנים ככה שהכל נצטרך להשיג בעצמנו, מהדברים הכי קטנים לגדולים ברור שזה מעצבן והלוואי שזה לא היה ככה והלוואי שההורים של חבר שלי היו קצת פחות מקבעים בדעות שלהם ולא על כל דבר חבר שלי היה צריך להיאבק איתם אבל כרגע זה המצב ואי אפשר לשנות אותו, רק ללמוד לחיות איתו ולעשות את זה בדרך הכי טובה שיש

 

[פושפושית11]

הכוונה..

הכוונה שהוא יודע שהם לא כל כך מחבבים אותו אבל הוא לא יודע עד כמה.. ואני בטוחה במאה אחוז..אני בטח לא נשמעת ככה מהסיבה שאמא שלי עוברת ניתוח מחר...והיא בב"ח...אז אני גם דואגת לה וגם דואגת מהעובדה שזה לא הזמן הכי טוב להגיד להם. אבל בעקרון..את צודקת... בסופו של דבר..אלו הם החיים שלי..והבחירות שלי.. תודה רבה

 

[Mיקי_]

ואם הם יצרחו? אז מה?

הם חייבים להבין שאת אדם בוגר ושקול שאחראי למעשיו. וזאת דוגמא טובה לאפשר להם להבין זאת.

 

[gal-or]

תודיעי להם עכשיו, כי במוקדם

או במאוחר הם ידעו. אני באמת חושבת שגיל 18-19 זה צעיר מידי מכדי לצאת מהבית. זו דעתי, את לא חייבת לקבלה. עדי

 

[Comfortably Numb]

זה עניין מאוד אינדיבידואלי

אני יצאתי מהבית בגיל 17, אני עוד פחות מחודש בת 19, ואם לא הייתי עושה את הצעד הזה אני לא יודעת איפה הייתי היום, זה היה ועודנו בדיוק מה שאני צריכה והדבר שהתאים לי ביותר... יש ויש ..

 

[mesuga]

תודיע להם

ותזהירי את החבר שינתק את הטלפון לפני רק אל תשרפי קשרים למקרה שתפרדו

 

[מאיה מבולבלת]

היי פושפושית

אני בת 19.5 ובשבוע הבא אני עוברת דירה. ההחלטה נבעה בעיקר בגלל סיכסוכים עם ההורים והרצון ל"ספייס" משלי (ועוד מספר גורמים). אני החלטתי לפצל כוחות כשסיפרתי להורים: אני ישבתי ודיברתי עם אמא שלי ברגע שהחלטתי שאני רוצה לצאת מהבית, היא הייתה כמה שניות לבנה ושתקה אבל הבינה את הצורך לצאת מהבית (היא עצמה יצאה מוקדם יחסית מהבית). השיחה עם אבא הייתה לי יותר קשה ומהתגובה שלו פחדתי יותר, כמו אמא שלי הוא הפתיע בתגובה שלו: הדבר הראשון שהוא אמר לי אחרי הבשורות: אם את רוצה לצאת מהבית- אני אעזור לך, את רוצה לחזור הביתה - אני אעזור לך ,רק דבר אחד אני מבקש אני רוצה לדעת מה קורה בחיים שלך, אני רוצה לדעת כשטוב לך ואני רוצה לדעת כשרע לך וכמובן שאם תרצי את יכולה לבוא לכבס פה

. אני חייבת לציין שההורים שלי באמת הפתיעו אותי ומהרגע שסיפרתי להם האוירה בבית נעשתה טובה יותר ( בשביל למנוע ממני לעשות החלטות פזיזות) הם ממש בסדר, היו מעורבים בכל התהליך אומנם קצת מלחיצים ככל שמועד המעבר מתקרב הם יותר ויותר לחוצים ( אתמול אמא שלי ניהלה איתי שיחה על הדברים הקטנים שצריכים להיות בבית - פלסטרים, פומפיה, נרות) מה שאני רוצה לומר לך הוא שההורים יכולים להפתיע- ברגע שאת מגיעה ומציבה להם עובדה "אני עוזבת" , מסבירה להם שאת יכולה לכלכל את עצמך, מסבירה את המהלך, את המניעים.הם יסתכלו על הבחירה שלך כבחירה שכולה ואחראית. אני מציעה לך לשקול טוב לפני שאת עוברת, האם החבר שלך הוא השותף האולטימטיבי לנהל משק בית איתו( מה יקרה במידה ותסתכסכו), האם יש לך עבודה ו כסף להתחלה ומה הסיכוי שתוכלי לעמוד בעומס הכלכלי. תשתפי את החבר במה שעובר עליך לפעמים תמיכה "מבחוץ" עוזרת המון. אני מאחלת לך המון בהצלחה מאיה

 

[יעל ארבל]

מעבר להכל את אומרת כאן

שלא משנה כמה הסכסוכים קטנים או גדולים, כשהמשפחה בריאה במקור - הכל מגיע מאהבה. ההורים שלך אוהבים אותך ודואגים לך ורוצים שיהיה לך טוב, הם מספיק חכמים בשביל להניח לך ללכת בדרכך ויחד עם זאת הם מספקים לך את כל התנאים לקחת החלטות בשיקול דעת, וגם את נתיב החזרה הביתה אם הדברים לא יסתדרו כמו שאת מתכננת. רק מדרך ההתנהלות שלהם בעיניים שלך אני יכולה לומר לך שיש לך הורים חכמים ואוהבים, ורוב הסיכויים שהם עוד יפתיעו אותך הרבה פעמים לטובה.

 

[מאיה מבולבלת]

../images/Emo24.gifגם לי יש הרגשה שהם יפתיעו ..

 

[לקשמי]

just do it

לפחות זה מה שאני עשיתי. אצלי זה היה קל, כי זה היה אחרי שכבר היה ברור שאני חייבת לעזוב את הבית. חיפשתי דירות ושותפים ברצינות במשך שבוע שאחריו מצאתי את הדירה שנראית לי מתאימה (שבוע, כי זה באמת כבר היה מצב שלא יכולתי לחכות עוד יום נוסף) ואז פשוט הודעתי להורים שלי שמצאתי דירה ושאני עוזבת. (זה היה בהתראה של יום-יומיים). הם קצת היו בשוק אבל עם הזמן התרגלו.

 

[mipo]

כשאת מספרת להם

עשי זאת בצורה הכי עדינה שאת יכולה. כלומר, תאמרי להם שאת עוזבת לא בגלל שרע לך בבית אלא בגלל שאת מרגישה שרק אם תחיי באופן עצמאי תוכלי להתבגר באמת. חשוב שהם לא ירגישו שהעזיבה שלך היא אקט של התמרדות נגדם או קרתה בגלל משהוא שהם עשו או לא עשו. דווקא הקטע של הכרזה בוטה על עזיבה - "מחר אני עוזבת וזהו..." - נשמע לי די ילדותי, כי חלק מהמהות של "להיות בוגר" הוא התחשבות ברגשותיהם של אנשים אחרים (גם אם הם אינם מוצדקים בעינך), ובמיוחד ברגשותיהם של האנשים שילדו אותך. לנכר הורים, אף פעם לא כדאי.

 

[מוטי19 היחיד]

את כבר ילדה גדולה

מאמאי את כבר ילדה גדולה, את צריכה לקחת החלטות בכל מה שכרוך בחיים שלך. ההורים שלך לא מתחתנים עם חבר שלך. אז בטח ובטח שהם לא ייבחרו עם מי את תצאי. את לא בת 15 ולא בת 16 , משמשע שאם את שלמה עם ההחלטות שלך אז לכי איתם. החלטות זה דבר גורלי בחיים , הם תמיד גוררים איתם שני צדדים, תמיד יהיה צד חיובי ותמיד יהיה שלילי, ואם השלילי בני האדם אינם אוהבים להתמודד. אז לדעתי אם תלמדי במצבים כאלה להשאר אופטימית ואסרטיבית לכל העניין , מיד תגלי שהסוד טמוך אך ורק בך. המון הצלחה בהמשך דרכך וד"ש לחבר שלך.

 

[מוטי19 היחיד]

את כבר ילדה גדולה

מאמאי את כבר ילדה גדולה, את צריכה לקחת החלטות בכל מה שכרוך בחיים שלך. ההורים שלך לא מתחתנים עם חבר שלך. אז בטח ובטח שהם לא ייבחרו עם מי את תצאי. את לא בת 15 ולא בת 16 , משמשע שאם את שלמה עם ההחלטות שלך אז לכי איתם. החלטות זה דבר גורלי בחיים , הם תמיד גוררים איתם שני צדדים, תמיד יהיה צד חיובי ותמיד יהיה שלילי, ואם השלילי בני האדם אינם אוהבים להתמודד. אז לדעתי אם תלמדי במצבים כאלה להשאר אופטימית ואסרטיבית לכל העניין , מיד תגלי שהסוד טמוך אך ורק בך. המון הצלחה בהמשך דרכך וד"ש לחבר שלך.

 

[פושפושית11]

תודה רבה לכם..

המון המון תודה.נתתם לי כוח להתייצב מול ההורים שלי ולדבר איתם שיהיה לכם יום נהדר!

 

[Comfortably Numb]

לא יפה מצדי...

אבל לפני כמעט שנה וחצי, אספתי את חפציי ואמרתי להם שאני רוצה להיות אצל חברי "שבועיים".. גם על זה היו כל מני תגובות כמובן, למה מזה שבועיים? תירצתי את זה בכך שהוא בצבא וקשה לנו להתראות כשהוא מגיע מאוחר מהצבא וכל זה... ומאז לא חזרתי יותר הביתה

ואז עוד הייתי מתחת לגיל 18 ! אז... זה לא היה יפה מצדי, אבל פשוט.. יצאתי מצד אחד עם רשותם ומצד שני בלי... רצוי גם לוודא שמבקרים כל שישבת! כמו שאני עשיתי (עכשיו אני לא יכולה, ההורים שלי עברו לפילדלפיה.. ואני נשארתי כאן.. ) אבל.. לא נורא

רק שתהיי בטוחה שאת יודעת למה את מכניסה את עצמך, זה לא קל ... בהצלחה רבה !