למה כן? בואי נראה...ההמשך...
* "בזמן שכל החברים שלך בצבא..את עם אנשים שגדולים ממך...". בואי נראה: נכון. הפרידה החלקית משכבת הגיל הטבעית שלך היא קשה, אך לא כמו שמתאר אותה ליאור. את לא הולכת ללמוד במכללת צבאית סגורה בנגב (עוד אין לנו כאלה "ווסטפוינט" בארץ.. וטוב שכך) אלא באוניברסיטה חופשית ופתוחה, קרוב למקום מגורייך. ראשית, אם חבריך וחברותייך מהתיכון הם חברי-אמת, תמיד תוכלי להמשיל ולהפגש איתם, בערבים ובסופי שבוע. אני זוכר הרבה מאד יציאות ערבי שישי, שהחיילים שבינינו מספרים על פזצטות וטירטורים והסטודנטים שבינינו על הגשות ומבחני-אמצע... הכל אפשרי, אם רק רוצים. שנית, היום, עם היקפי ההרשמה המאסיביים לעתודה, יש בכל מוסד אקדמי (ולא רק בטכניון, בת"א ובב"ש) עשרות ואף מאות עתודאים - כך שתמיד תמצאי את שכבת הגיל שלך באוניברסיטה, ותוכלי למצוא ולהכיר חברים וחברות חדשים. שלישית, מי אמר שבחור/בחורה, שיושב איתך באותו קורס מזעזע, סובל את אותם הקשיים, וגדול/ה ממך בכמה שנים הוא מפלצת? לא תאמיני כמה חברויות-אמת נקשרו בין עתודאים לסטודנטים בוגרים מהם, למרות שהטרנד הוא, כמובן, לצחוק על העתודאים. אז תעשי לי טובה, אל תלכי עם העדר. תלכי עם האמת שלך. * "בזמן שחבריםשלך ילכו לאוניברסיטה את רק תתגייסי" וואלה, תהרגי אותי, אנ´לא יודע מה יש במשפט הזה. על משמעות ההיפרדות החלקית משכבת הגיל כבר דיברנו, אז מה עכשיו ? זה שאת תסתובבי במדים כשכולם באזרחי ? נו, אז התחלפתם, מה קרה? להיפך, כשכל חבריך יטחנו השלמת בגרויות, ריענון מתמטיקה, יצלמו חומרים למבחן אמצע ויבכו על השלילי במבחן המסכם - את תחייכי קלות (הכל מאחורייך) ותמשיכי לעשות חיל בפרוייקט המעניין שצה"ל הפקיד בידיך... דרך אחרת להסתכל על אותו מצב, לא? * "הצבא לא מבטיח לך שיבוץ במקצוע...לא יתאים לציפיות שלך" קודם כל - שקר וכזב. מאז אמר ראש אכ"א, אלוף גדעון שפר, בינואר 1998 "צה"ל מתחייב לשבץ את בוגרי המקצועות הטכנולוגיים במקצועם" - לא היתה שנה אחת שצה"ל לא עמד בהתחייבות זו. בשנות השמונים והתשעים אכן היה מחדל בטיפול ובשיבוץ של העתודאים שהגיע לאבסורד ש 40% מבוגרי העתודה שובצו לקרבי (!!!). צה"ל הכיר בטעות הזאת, היכה על חטא, ופועל מזה כמה שנים בנמרצות לתיקון המצב ומוניטין העתודה. זאת האמת. להלן חלק קטן מההטבות שאושרו לעתודאים בשנים האחרונות: > שיבוץ במקצוע 100% למקצועות הטכנולוגיים וההנדסיים. עכשיו תשאלי: נו, ומה איתי? מה עם מקצועות הומניים? אז אני יכול להגיד לך, שאמנם עם מוזיקה, תיאטרון ופילוסופיה יהודית יש עוד קושי לשבץ במקצוע, במקצועות הלא-טכנולוגיים, אך הנדרשים, כגון: כלכלה, פסיכולוגיה, חברה ורוח, גיאוגרפיה - יש ויש היכן לשבץ בצבא, ולא מוותרים על אף עתודאי כזה. אמנם ההתחייבות ל100% שיבוץ במקצוע של ראש אכ"א לא תקפה, אך אין זה אומר שמזלזלים. להיפך. > משכורת כפולה בשירות סדיר, אישור ללימודי תואר שני תוך כדי שירות, אישור עבודה אוטומטי תוך כדי שירות, אישור ליציאה לחו"ל תוך כדי שירות, מענקי "דירוג מחקר" נדיבים ועוד ועוד. > וכמובן גולת הכותרת: מענק עתודאי בסך 10,000 ש"ח לשנה. עכשיו, מה את לומדת מכל זה? עזבי את התכל´ס והכסף וכולי. את דבר ראשון צריכה ללמוד מזה, וכך גם יתר התיכוניסטים שחושבים על עתודה, וגם העתודאים שכבר לומדים, וגם העתודאים שכבר בשירות - שצה"ל, באמת ובתמים, שינה פאזה בענק לגבי נושא העתודה והעתודאים. הרי הכספים האלה לא צמחו על העץ. צה"ל לקח אותם (בודאי בכאב ובאומץ רב) מיחידות אחרות, אפילו לוחמות. כי צה"ל גילה שהעתודאי חשוב לו לא פחות מהלוחם. חד וחלק - והרמטכ"ל כבר אמר את זה בכמה הזדמנויות. את פשוט לא תאמיני כמה כסף, אנשים וזמן "מתבזבזים" כל יום בצה"ל על דיונים בקשר לעתודה ושיפור המסלול. זאת רק ההתחלה. נ.ב: ובקשר לזה ש "זה לא יתאים לציפיות שלך" - יכול להיות, בהחלט. האם כל מהנדס או פסיכולוג שמגיע למקום עבודה חדש מוצא בדיוק את מה שהוא חלם עליו בלילה? לא בהכרח. צה"ל מתאמץ מאד להתאים עד כמה שניתןאת העתודאי למקומו, בעזרת אינספור כנסים, ועדות, ראיונות וכו´. רק כדי לסבר את האוזן, 70% מהעתודאים משובצים לעדיפות הראשונה שהם רצו ! וכל היתר - מסתדרים. מי שלא, ויודעים שזה מטעמים טהורים - מתאמצים מאד לשנות לו את השיבוץ. תתעורר, ליאור, זה לא עבודות כפייה כאן - יש עם מי לדבר. * "יש עוד המון סיבות..." אז זה הזמן להגיד שאני מוכן להתעמת עם כל טכנה, ולו האכזרית ביותר. תראו, לא הכל מושלם בעתודה - זה בטוח. אבל האם יש איזשהוא מסלול-חיים שבו הכל בטוח? הכל על מי-מנוחות וללא קשיים ולבטים? הקטע הוא לבחור נכון. לבחור באומץ. בשכל. לדעתי, ולדעתי האישית בלבד, מסלול העתודה, כ י ו ם, עם איך שהוא ממוצב ומנוהל ומטופח - הוא אחת האופציות המעולות ביותר לצעיר בארץ - בדרך להצלחה אישית והגשמת הייעוד המקצועי. אני חייב לציין עוד, שלמרות שכל מה שנכתב כאן נראה שיר הלל לצבא, אני לא שייך למערכת הצבאית בשום הקשר, ולא מדבר בשמה. אני עתודאי לשעבר, שיודע עובדות ודברים ומהלכי-חיים (לפחות עד גילי הצנוע...) ומנסה לתרום מניסיונו האישי. כל אחד הטוב בעיניו יעשה. פשוט לא מצא חן בעיני (ותסלח לי ליאור, כן? נו הארד פילינגס) שליאור כך משתלח בעתודה ללא מענה. יש מענה. הוא לא תמיד טוב, אבל יש אמת. אחת. והיא כאן. מקווה שעזרתי, ביי.
