מחדדת...
ראשית, שוב - מבהירה שאילוף חיובי כולל מגוון גישות כשהמשותף להן הוא היעדר
שימוש באמצעים פוגעניים - כואבים.
להבנתי הדיון פה עונה לצורך הזה, הן מבחינת הגישה שאת מציגה, והן בגישה
שאני מציגה (ויש עוד הרבה מאוד באמצע).
אז ראשית חינוך טוב הוא בהחלט בראש ובראשונה מניעה ! את לא מחכה לטנטרום, כדי להגיד "לא / אסור" ,אלא מוודאת לפני שאת נכנסת לסופר שהילד
לא מאוד רעב, עייף, מותש (כמובן במידת האפשר). בדוגמא שהבאת:
תצאי עם הילד לגינה במידת האפשר כשהוא שבע ונינוח. בגינה תנסי לוודא לפי היכרות שלך איתו שלא יחווה הצפה, תאמרי לו שהולכים הביתה לא בדקה התשעים אלא קצת קודם. תאפשרי לו עוד כמה דקות לצורך פרידה מחברים , תתמללי את רגשותיו (נכון, לא כיף להפסיק, מחר וכו'...). כנ"ל פחות או יותר לגבי הכלב. עם הכלבה שלי כולל תמלול הרגשות, כפי שיכולים להעיד שכני
. את מרגילה את הכלב שאת קוראת לו מדי פעם, כאשר באחת הפעמים את תופסת לקחת הביתה. כשאת תופסת את נשארת איתו קשור ואז הוא ממשיך לשחק עם החברים. כשהוא מבקש לשתות בברזייה את נעצרת. כך גם כשנזכר שצריך עוד פיפי ועוד. קרוב לודאי שכך הטנטרום הכלבי שלו ימנע. כל התהליך הזה הוא ממש אבל ממשלא חסימת הזדמנויות, אלא חינוך. ושוב - מותר להגיד לא, מותר להגיד אסור אבל דוקא זה מצמצם את האפשרויות שלך. מביאה עוד דוגמא בתגובה
נוספת, בגלל האורך הכולל ילדים וכלבים
