איך לצאת מזה...
אז ככה... אחרי עוד שבוע די קשה, בו חלק מהימים סבירים ומחוזקים מעט וחלק מהימים קשים מנשוא, תקופה בה אני באמת מנסה הכל כדי להתגבר על המכשולים שהחיים הציבו לי, הכל זאת אומרת פסיכולוגית, חוג שירה, סרטים, חברים, מדיטציה, יוגה וספרים ובכל זאת, בכל מציף אותי עצב כבד שאינו מרפה. תחושה איומה שאני הולכת להיות אמא מדוכאת במקום להיות מאושרת. ואז התגלגל לידי ספר ששמו "אל דאגה". בספר כמה טיפים לאיך לצאת מדיכאון, ממצבי חרדה ודאגה. לא קראתי עוד את כולו אבל רציתי לשתף ולשמוע דעות על כמה מהעצות שהוא נותן, ואם תרצו גם להמשיך עם המשך קריאת הספר. כדי לצאת ממרה שחורה הספר מציע לתת. לתת שלא על מנת לקבל. להיות אדם טוב יותר המשפיע טוב על סביבתו. אני חייבת לציין שאני בלאו הכי משתדלת להיות כזו, אבל התזכורת לא מזיקה. אז השתדלתי ועדיין משתדלת, אפילו בדברים קטנים, חיוך, עזרה, מילה טובה, העיקר להשפיע טוב. עצה נוספת שאני אנסה לקבל היא להעמיד פנים שהכל נפלא. (המשורר רומי אמר שאלוהים מקבל גם מטבעות מזוייפים
) כששואלים אותי מה עניינים לענות שנפלא. האמת היא שכשאני עונה בכנות ואומרת שאני בדיכאון, מיד מתחילות הדמעות לזלוג והרחמים העצמיים לתפוח.וזה מקשר אותנו לשלב הבא שהוא לזכור כל יום את הדברים שעליהם אנחנו מברכים ושמחים בהם. במקרה שלי, אני בהריון מאהבה, יש לי משפחה תומכת, בית לגור בו, חברים, פורום באינטרנט, ועוד ועוד. אז זהו זה, רציתי לשתף אתכם בזה, אפילו שזה פורום של חד הוריות ולא של בחרות מדוכדכות ושבורות לב. אשמח לתגובות, לעצות מנסיונכם.
אז ככה... אחרי עוד שבוע די קשה, בו חלק מהימים סבירים ומחוזקים מעט וחלק מהימים קשים מנשוא, תקופה בה אני באמת מנסה הכל כדי להתגבר על המכשולים שהחיים הציבו לי, הכל זאת אומרת פסיכולוגית, חוג שירה, סרטים, חברים, מדיטציה, יוגה וספרים ובכל זאת, בכל מציף אותי עצב כבד שאינו מרפה. תחושה איומה שאני הולכת להיות אמא מדוכאת במקום להיות מאושרת. ואז התגלגל לידי ספר ששמו "אל דאגה". בספר כמה טיפים לאיך לצאת מדיכאון, ממצבי חרדה ודאגה. לא קראתי עוד את כולו אבל רציתי לשתף ולשמוע דעות על כמה מהעצות שהוא נותן, ואם תרצו גם להמשיך עם המשך קריאת הספר. כדי לצאת ממרה שחורה הספר מציע לתת. לתת שלא על מנת לקבל. להיות אדם טוב יותר המשפיע טוב על סביבתו. אני חייבת לציין שאני בלאו הכי משתדלת להיות כזו, אבל התזכורת לא מזיקה. אז השתדלתי ועדיין משתדלת, אפילו בדברים קטנים, חיוך, עזרה, מילה טובה, העיקר להשפיע טוב. עצה נוספת שאני אנסה לקבל היא להעמיד פנים שהכל נפלא. (המשורר רומי אמר שאלוהים מקבל גם מטבעות מזוייפים
) כששואלים אותי מה עניינים לענות שנפלא. האמת היא שכשאני עונה בכנות ואומרת שאני בדיכאון, מיד מתחילות הדמעות לזלוג והרחמים העצמיים לתפוח.וזה מקשר אותנו לשלב הבא שהוא לזכור כל יום את הדברים שעליהם אנחנו מברכים ושמחים בהם. במקרה שלי, אני בהריון מאהבה, יש לי משפחה תומכת, בית לגור בו, חברים, פורום באינטרנט, ועוד ועוד. אז זהו זה, רציתי לשתף אתכם בזה, אפילו שזה פורום של חד הוריות ולא של בחרות מדוכדכות ושבורות לב. אשמח לתגובות, לעצות מנסיונכם.