איך לצאת מהארץ?

[nothingelse5]

איך לצאת מהארץ?

לפני שאתם מתחילים עם ההשמצות וההרצאות, זה בחירה שלי.
המצב הביטחוני ממש לא מוצא חן בעיניי ואני רוצה לצאת מהארץ.לכל מקום.לא משנה לאן.
אתם חייבים להבין שאני בן אדם פחדן מטבעי, האינסטינקט הראשון שלי בשעת סכנה זה לברוח.וכמה שיותר מהר.
לא תמצאו אותי ברדיוס של 100 ק"מ ממריבה/אלימות כלשהי.
כזה בן אדם אני.אז לא לשפוט.
הבעיה היא שאין לי שום דרך לצאת מהארץ באופן חוקי.
אין לי שום אזרחות זרה ושום אפשרות להשיג דרכון זר.אין לי קרובי משפחה בחו"ל (בכלל).
אני רק בת 20 בלי שום תואר או מקצוע, אז להשיג ויזת עבודה זה כמעט בלתי אפשרי.
גרה לבד מתקיימת משכר מינימום אז חסכונות בבנק גם אין.
במילים אחרות הסיכוי שלי לברוח לחו"ל ולשהות שם באופן חוקי קרוב ל0.
עד כמה שאני יודעת ישראלים לא נחשבים כפליטים בשום מקום בעולם (מה שלא ברור למה...המדינה כל הזמן במצב של מלחמה)
האם יש איזושהיא דרך שלא חשבתי עליה לברוח ולהציל את עצמי?
ואני מתכוונת למשהו יותר בטוח מאשר לנסוע עם ויזת תייר ל3 חודשים ולהתפלל שאני אמצא מישהו שיתחתן איתי בזמן הזה...

בבקשה לקחת את השאלה ברצינות, אני יודעת שאני כנראה נשמעת פסיכית אבל אני בפאניקה מהמצב...
Please help!!

 

[BW37]

תשובה

קודם כל תרגעי
הסיכוי שלך למות מטיל שיפול על הבית שלך קטן מהסיכוי שתמותי בתאונת דרכים
שנית
יש הרבה דרכים לא לחיות בישראל
1. אם יש לך הרבה כסף, את יכולה כל החיים להיות תיירת, זה לא ל3 חודשים
ברוב העולם את תקבלי ויזה ל6 חודשים, וגם אז תוכלי להמשיך למדינה הבאה והלאה
2. לכל מדינה בעולם יש דרכים להגר אליה, נכון, חתונה זו אופציה קלה
אבל גם לימודים, תרשמי ללימודים באוניברסיטה בכל מקום בעולם
תקבלי ויזת סטודנט לכמה שנים של הלימודים, ובכל העולם יש דרכים להשאר עם ויזת עבודה אחרי שלמדת באותה המדינה
אבל גם פה, מדובר על עלות של הרבה כסף...
3. אם יש לך כישורים או השכלה אפשר לקבל ויזת עבודה להרבה מדינות, אבל צריך השכלה שעדיין אין לך...
בקיצור
את בכל מקרה כנראה תשארי בישראל עוד כמה שנים...
עוד אפשרות , אבל כנראה היא עברה לפני שבועיים, אפשר לקבל ויזת עבודה לשנה בניו זילנד לישראלים, אבל נדמה לי שרק בתחילת נובמבר אפשר להירשם

 

[חלב מוקצף]

כשאתה אומר "ויזה ל6 חודשים ברוב העולם"

לאיזה מדינות אתה מתכוון? - כי ממה שידוע לי, ברוב העולם (המערבי) ויזות התייר הן לשלושה חודשים...

וגם - לא תמיד אפשר לסיים שלושה חודשים במדינה אחת ולהמשיך למדינה השכנה ולהתחיל 3 חודשים חדשים... (ראה ערך "שנגן")

וגם - אפילו אם היה לה הרבה כסף, מקצוע נפלא - בגיל 20, האפשרויות שעומדות לפניה (עולם מערבי, שוב...) מוגבלות לוורסיות שונות של אשרות סטודנטים...


ולשואלת - אם אין לך תעוזה לחיות בישראל - איך תהיה לך תעוזה ואורך רוח לחיות כמהגרת? הגירה זה לא פיקניק - רחוק מזה אפילו. לא מקבלים שתיל של עץ-דולרים עם ההגעה. צריך ללמוד לדבר, להתנהל, לחיות - הכל מאפס. יש הרבה קונפליקטים - רבים מהם פנימיים. המון מהמורות, המון קשיים, המון המון בדידות. אנשים שחיים בחו"ל נראים נורא מאושרים, חופשיים ומלאי שמחת חיים כשהם באים לביקור מולדת פעם בשנה - אבל אף אחד לא מספר על כמה קשה הם היו צריכים לעבוד ולחסוך כדי לקנות כרטיסי טיסה לכל המשפחה, או אפילו רק לעצמם, כמה קשה היה להם לקחת ימי חופשה... הם חופשיים ומלאי שמחת חיים בעיקר בגלל שהם סוף סוף רואים את אבא ואמא אחרי המון זמן של מרחק, ובגלל שהם... בחופש!

 

[BW37]

6 חודשים

בוא נראה
בלי לבדוק, רק מה שאני מכיר ויודע
מדינות שנותנות ויזת תייר ל6 חודשים עוד לפני הארכה אפשרית

ארצות הברית \ קנדה \ אוסטרליה \ ניו זילנד ומדינות במזרח
חוץ מאירופה ששם זה 3 חודשים , בשאר העולם נותנים בדרך כלל 6

 

[RoyG NJ]

בבריטניה לדעתי זה גם 6 חודשים לא ?

 

[prizman]

גם ברוב המזרח

זה בין לא פשוט לבין בלתי אפשרי.

 

[חלב מוקצף]

וואלה - כשהייתי בארה"ב

(עם דרכון הולנדי, בלי צורך בויזה) הוחתמה לי חותמת ל 4 חודשים. גם ישראל נותנת 3 חודשים...

 

[אמיתי ר]

אז ענית לעצמך על השאלה, לא?

 

[BW37]

ישראלים עם ויזה מקבלים 6 חודשים בארצות הברית

מי שנכנס בלי ויזה מקבל רק 3 חודשים
עם ויזה זה 6 חודשים עם אפשרות להאריך עוד 6 חודשים

 

[חלב מוקצף]

אז זה לא בדיוק מושתת מדיניות

ותקנה כללית - כי ארה"ב מעבירה את מקבלי הויזה סינון ומיון ולא נותנת ויזה אוטומטית.

 

[יוספוס11]

צריך לזכור שויזה אינה זכות כניסה מובטחת

יש מספיק אנשים שטסים לארה"ב מישראל ומקבלים אישור עליה למטוס כי יש להם ויזה, אבל מוחזרים בחזרה לישראל לאחר שקצין הגירה מסרב להם כניסה מסיבה זו או אחרת.

 

[מרב של ערן]

לא נכון

ניו זילנד נותנת בכניסה הראשונה 90 יום, וניתן להאריך אחר כך אבל צריך להוכיח שיש לך איך לתמוך בעצמך כלכלית.
אוסטרליה - צריך להגיש בקשה לויזה לפני שמגיעים אליה. הסיכוי לבני 20 נטולי השכלה, מקצוע ועבודה מסודרת קלוש עד שואף לאפס. הם החשודים המיידיים לשהות ועבודה בלתי חוקית. וגם כשמקבלים את ויזת התייר זה לא בהכרח ל-6 חודשים. תלוי ברצון הטוב של השגרירות האוסטרלית.

 

[nothingelse5]

איום בטחוני פיזי

ולכאורה "איום" נפשי (לחץ, בדידות וכ'ו) הם שני דברים שונים.
אולי אין לי מקצוע, או כסף אבל דבר אחד שכן יעזור לי בחו"ל הוא כישרון לשפות.אני כרגע מדברת 4 שפות שוטף, ומתחילה שפה חמישית.
הסתגלות לא תהיה בעיה.אני יודעת שכסף לא גדל על עצים בחו"ל אבל גם לא בישראל.תגידו לי אתם מה עדיף: לעבוד בשכר מינימום בעבודה גרועה בארץ, תחת איום טילים וערבים.או לעבוד בשכר מינימום בעבודה גרועה בחו"ל, בלי האיום הזה?

לגבי בדידות, זה לא בעיה.
אין לי משפחה (לא משפחה שאני בקשר איתה) גם בארץ.וחברים תמיד אפשר למצוא.

 

[חלב מוקצף]

אולי בגלל שגדלתי בגבול הצפון המופגז

של תחילת שנות השמונים - אני פחות מתרגשת משגרה של הפגזות. מתרגלים לזה מאוד מהר...

מה שלא כל כך קל להתרגל אליו זה תחושת זרות.
שלא תביני אותי לא נכון - אני לא מתכננת לחזור מחרתיים לישראל. אבל אני חושבת שעזיבת כל החיים שלך מאחור והתחלת חיים חדשים במקום זר לחלוטין עם חסכונות שלא יספיקו לך אפילו לשכר דירה ראשון לא צריכה להיעשות בגלל אזעקה ובום. בריחה היא לא פתרון לשום דבר.
בשום מקום אחר בעולם לא יותר טוב כלכלית וחברתית מאשר איפה שאת נמצאת. בכל העולם יש את אותן הזדמנויות, ובכל העולם אנשים קמים בבוקר, הולכים לעבודה, משלמים חשבונות ומשכנתא, משלמים מיסים, נדרסים בתאונות דרכים, נרצחים ע"י שודדים אקראיים ברחוב, חולים במחלות קשות, יורד עליהם גשם ושלג.
בכל העולם (אולי חוץ ממונקו) החיים הם אותם חיים.
סביר להניח שהעבודות הראשונות שלך במדינה המדהימה והבטוחה אליה תברחי יהיו עבודות שחורות, בשכר מינימום במקרה הטוב (זה סביר להניח כי את צעירה מדי, חסרת השכלה מדי וחסרת נסיון מדי לכל עבודה אחרת), בלי ביטוח בריאות... למה לא תתחילי בלעשות את אותן עבודות בישראל, תחסכי קצת יותר מ 5000 שקל, תגיעי לגיל המינימום להגירה ואז תבדקי אם זה מה שאת רוצה לעשות באמת?

 

[nothingelse5]

בשבילי זה לא כ"כ קל

כמו חצי בדיחה ששמעתי בחדשות אתמול "תושבי באר שבע מביעים תמיכה בתושבי תל-אביב...".
מי שגדל תחת ההפגזות ושומע בומים כל יום כמובן לא מתרגש מהם כ"כ כמו מי שבחיים אפילו לא הייתה נוכחת בקרב מכות בבית ספר.
מה שגורם את החרדה והשוק זה העובדה שמעולם עוד לא היה טיל שהגיע לגוש-דן.
אם זה במלחמת לבנון השנייה, או בהפגזות מעזה, זה תמיד היה מוגבל לצפון או לדרום.כלומר היה לאן לברוח בלי לצאת מהארץ.אם הטילים הגיעו לגוש דן זה פשוט אומר ששום מקום בארץ כבר לא בטוח.במילים אחרות המקום היחיד לאן אפשר לברוח זה לחו"ל.

את אמרת "עזיבת כל החיים שלך מאחור"- איזה חיים?
של לקום בבוקר, ללכת לעבודה שאני שונאת בשביל לקבל מינימום, ולשלם שכירות ?ולהתחיל את אותו הדבר חודש הבא?
לא הייתי אומרת שיש לי חיים שחבל לעזוב בארץ.
עבודה במינימום, חיים בבדידות גם ככה (בלי משפחה, חברים הם רק מי שנמצא איתי באותו המקום באותו הזמן), כישלון מוחלט בזוגיות...ואיום מלחמה.
מה בדיוק יש לי להפסיד?
לפי מה שאני רואה, אני יכולה רק להרוויח ממעבר לחו"ל.
אני יודעת שלקחת דרכון לידיים, לקנות כרטיס טיסה לwherever ולמצוא עבודה לא חוקית זה לא פתרון.זה בריחה ממצב רע אחד למצב רע אחר.
כמו הסודנים שברחו ממלחמה אחת למלחמה אחרת.(מה הטעם בדיוק?)
בדיוק בגלל זה אני מנסה למצוא דרך אולי בלתי אפשרית (או קרוב לזה) אבל חוקית.בדיוק כמו שאני לא רוצה לחיות בפחד מבומים, אני גם לא רוצה לחיות בפחד מהרשויות המקומיות שירדפו אותי אם לא יהיו לי אשרות מתאימות.

נכון שהעבודות במדינה אחרת יהיו בשכר מינימום, אבל במה זה שונה מהשכר מינימום שאני מקבלת עכשיו בישראל?
אני לא טסה כי אני רוצה למצוא שם עץ כסף ולחיות כמו מלכה.
לא אכפת לי למצוא בדיוק את אותה עבודה, בדיוק בלי משפחה, עם בדיוק אותו סכום כסף בדיוק כמו שיש לי בארץ.רק במיקום אחר.
וגם שודדים, ותאונות דרכים יש גם בישראל.
במילים אחרות: אין לי מה להפסיד.אבל יש מה להרוויח.(במקרה של מעבר חוקי כמובן)

 

[RoyG NJ]

לא מדוייק

מעבר לוקח המון זמן וכסף ולא רק כרטיסי טיסה.
מקדמות, קנייה ומכירה של ציוד, התחלה מחדש (רישיון נהיגה , לימודים, ניסיון תעסוקתי , שפה)

שלא נדבר על הגעגועים למשפחה ולחברים.
הרבה אנשים רואים רק את הצד החיובי , אבל כמובן שיש גם דברים שליליים, לרוב מעבר הוא עם משהו ביד (עבודה,לימודים,משפחה)
מעבר "בלי כלום" בצד השני , הוא לא בהכרח פשוט. (ומשתלם כלכלית)

 

[spiderman00007]

האפשרות היחידה שלך זאת חתונה

היות ויש לך חיבור לאינטרנט תתחילי לעבוד על קשר
JDATE היא אופציה אבל אם את קצת לא מרובעת תנסי אתר כמו
PLANTY OF FISH
זה לא זבנג וגמרנו לוקח זמן
אין מה לעשות
בהצלחה

 

[חלב מוקצף]

תראי - אני מדברת מנסיון של

13 שנים, בהן הספקתי לקבל אשרות שהיה, לקבל סירוב לחידוש אשרת שהיה, לחרוד לעתידי, לסדר את הכל בעזרת עורך דין, ללמוד שפה חדשה, ללמוד מנהגים חדשים, להתאזרח, לייצר לעצמי קשרים חברתיים מקומיים, לעבוד בפס ייצור במפעל, לעבוד כמנהלת תפעול, לעבוד בעבודות ששנאתי, ובעבודות שאהבתי, להרוויח משכורות יותר או פחות טובות, לשבור את הלב, להדביק אותו מחדש (בהצלחה, טפו טפו טפו), לחלות במחלה קשה, להבריא, להיות מפוטרת, להיות מובטלת, לחיות מקצבת אבטלה תקופות ארוכות, לנתק קשרים חברתיים מקומיים, לתעב את ישראל, להתגעגע לישראל, לבכות בלילות קרים ובודדים, לשמוח ולהיות מאושרת, לאהוב את הולנד, לשנוא את הולנד....ועוד ועוד... אז אני מכירה את הדברים הטובים ואת הדברים הרעים.
אני חושבת שמה שאת רואה כרגע זה כמה רע בישראל וכמה טוב במקומות אחרים. אז החיים במקומות אחרים הם ב-ד-י-ו-ק אותו דבר כמו החיים בישראל, רק בשפה אחרת (שאותה תצטרכי ללמוד, גם אם המדינה אליה תהגרי דוברת אנגלית ועשית 5 יחידות בגרות באנגלית), עם מנהגים אחרים, עם תרבות שונה בתכלית, עם חגים אחרים.

לא אומרת שיהיה לך בהכרח רע. לי לא רע.
אבל בהחלט אני מנסה לשתף אותך בעובדה שהדשא של השכן אף פעם לא ממש ירוק יותר - זה נראה ככה בעיקר בגלל זווית המבט. ורק מנסיון ורק מטוב לב.

אז תנסי לקבל את זה בפתיחות ובנימה חיובית ולחפש את אותם דברים חיוביים מתחת לחלון ביתך. הם שם.

(אפשר ללמוד הרבה מהסיפור של שלמה המלך וחיזוריו אחרי מלכת שבא, שכל מה שרצתה ממנו זה את הבושם שאין לאף אשה בעולם. אחרי חיפושים רבים בארצות תבל, הוא מצא את צרור המור בגינה שלו ושם אותו בין שדיה והיתה לו לרעיה (וזה לא משנה בכלל כמה מסריח המור)... והוא אפילו כתב על זה שיר)

 

[dasi9]

אותו הדבר רק בלי פגזים

 

[חלב מוקצף]

גם בלי שמש, בלי הים התיכון

(ותאמיני לי - הים הצפוני זה לא כזה שוס), בלי שוביניזם ומצב בטחוני רעוע לתלות בהם את כל מה שרע... לא פשוט.