למה קשה לאנשים להשתכנע
לפני הרבה זמן בערך, אחרי שהפסקתי לאכול נבלות עברתי "תקופה" נפלו עלי הרבה עובדות כואבות (בינהן ששניצל לא יהיה יותר לעולם בתפריט שלי) אני חושבת בכל מיקרה, שמגיל קטן סיפרו לנו סיפורי סינדרלה על איך שהיא היתה הכי יפה אז הנסיך התאהב בה וסיפורי גבורות ישראל על איך שצבא הוא דבר אצילי ולערבים אין זכות לחיות כאן בכלל והאכילו אותנו בבשר, ומכרו לנו תמונות של פרות שנחות באחו ורק מחכות לשחיטה כי לזה הן נולדו והסבירו לנו שתרנגולות **נותנות** ביצים וכשגודלים עם שורשים קשה יום אחד להבין למה להיות אנורקסית זה לא בריא, למה לא יגיע נסיך מושלם אלא בן זוג שנצטרך גם להתפשר כדי להיות איתו, ובכלל לא בטוח שהוא לא יהיה נסיכה, ושערבים הם בני אדם ולא מחבלים, ושאף אחד לא מבקש מהתרנגולת רשות לקחת את הביצים שלה, ושהפרה לא חיה חיי נחת קשה יום אחד לצאת נגד כל החינוך שקיבלנו, או אפילו חלק ממנו לאט לאט חלק מהאנשים מבינים את עוולות החינוך ומשנים כיוון אבל עובדה מצערת שהרוב מעדיפים לדבוק במה שההורים והגננת אמרו שהוא הכי נכון, כי מה שפעם לימדו אותנו הופך למשהו ברור מאליו רוב הצימחונים והטיבעונים יצאו "נגד" המוסכמות, וזה מוזר ואירוני כי אנחנו עושים את הדבר הנכון. אותי תמיד מנחם שלפני 20-30 שנה מספר (או אולי אחוז) הצימחונים בעולם היה פחות מחצי ממה שהוא היום, אז הנושא כן חודר לאט לאט למוחות צריך הרבה סבלנות, אולי צריך להפסיק להתווכח עם כולם ולחכות שמישהו אחר יעלה את הנושא כדי להאיר הערות (זו הגישה שלי עם חברים) ואינשאללה בסוף נצליח
לפני הרבה זמן בערך, אחרי שהפסקתי לאכול נבלות עברתי "תקופה" נפלו עלי הרבה עובדות כואבות (בינהן ששניצל לא יהיה יותר לעולם בתפריט שלי) אני חושבת בכל מיקרה, שמגיל קטן סיפרו לנו סיפורי סינדרלה על איך שהיא היתה הכי יפה אז הנסיך התאהב בה וסיפורי גבורות ישראל על איך שצבא הוא דבר אצילי ולערבים אין זכות לחיות כאן בכלל והאכילו אותנו בבשר, ומכרו לנו תמונות של פרות שנחות באחו ורק מחכות לשחיטה כי לזה הן נולדו והסבירו לנו שתרנגולות **נותנות** ביצים וכשגודלים עם שורשים קשה יום אחד להבין למה להיות אנורקסית זה לא בריא, למה לא יגיע נסיך מושלם אלא בן זוג שנצטרך גם להתפשר כדי להיות איתו, ובכלל לא בטוח שהוא לא יהיה נסיכה, ושערבים הם בני אדם ולא מחבלים, ושאף אחד לא מבקש מהתרנגולת רשות לקחת את הביצים שלה, ושהפרה לא חיה חיי נחת קשה יום אחד לצאת נגד כל החינוך שקיבלנו, או אפילו חלק ממנו לאט לאט חלק מהאנשים מבינים את עוולות החינוך ומשנים כיוון אבל עובדה מצערת שהרוב מעדיפים לדבוק במה שההורים והגננת אמרו שהוא הכי נכון, כי מה שפעם לימדו אותנו הופך למשהו ברור מאליו רוב הצימחונים והטיבעונים יצאו "נגד" המוסכמות, וזה מוזר ואירוני כי אנחנו עושים את הדבר הנכון. אותי תמיד מנחם שלפני 20-30 שנה מספר (או אולי אחוז) הצימחונים בעולם היה פחות מחצי ממה שהוא היום, אז הנושא כן חודר לאט לאט למוחות צריך הרבה סבלנות, אולי צריך להפסיק להתווכח עם כולם ולחכות שמישהו אחר יעלה את הנושא כדי להאיר הערות (זו הגישה שלי עם חברים) ואינשאללה בסוף נצליח