רציתי להעיר רק הערה קטנה
כשסבתא וסבא אוהבים נמצאים עם הנכד שלהם, זו אמנם שעת חסד ואהבה טהורה שלהם ושל הנכד או הנכדה שלהם, זו לא יציאה מהשגרה המשעממת של נשים או גברים בגילנו, נראה לי שאת/ה צריכים להתעדכן, לסבים וסבתות בגילנו כבר מזמן אין שיגרה משעממת, רובינו עדיין עובדים בריאים בגופנו ובנפשנו, ויש לנו חיים מלאי עניין משלנו, אולי אפילו פחות שגרתיים מלאנשים צעירים כמוך שקצת מתנשאים בהתנסחות מעין זו שלך, ושהות עם הנכד או הנכדה בשביל רבים מאד מאיתנו היא לא ברירת מחדל היא נעשית מרצון ושמחה ועונג גדול . אין לי מושג אם יש לך או היתה לך פעם סבתא או סבא אולי באמת כדאי לשוחח פעם על הנושא -השמחה והאושר שאנו מוצאים בכנדים, מכל מקום, כשתגיע/י לגיל ואני מאחלת לך מכל לב, שתזכה/י לנכדים תבין/י שהחסד להיות במחציתם של נכדיך הוא לא חסד של הורי הנכד , אלא חסד החיים שנתנו לך לטעום מהאושר הזה. אגב, כל פסיכולוג ימליץ בחום לא לנתק את הנכדים מסביהם וסבתותיהם, ולא משנה מאיזה צד ואת הערך המוסף ששני הצדדים מפיקים אחד מהשני. כמובן כשאין פגיעה כלשהי בילד, או כאשר לא מרעילים את נפשו, אבל את הסייג הזה אפשר גם להחיל על הורים.