איך לומדים לקרוא?

[קלריסה]

איך לומדים לקרוא?

איך לומדים לקרוא?
הבן, בן שלוש וחצי, ומבקש ממני שאלמד אותו לקרוא. הוא ילד מאוד אנרגטי, בקושי יש לו חשק לשבת חצי שעה נאמר מול הטלוויזיה, ובכל זאת הוא מבקש. אמרנו לעצמנו (אנחנו, ההורים שלו) שזה הגיוני, הרי בחוצלארץ בגיל הזה כבר הלכו לחדר, כלומר סביר ללמד לקרוא בגיל הזה. הקיצר, הילד רוצה, יש לכם עצה איך עושים את זה? (* אחותו הגדולה כיום בכיתת מחוננים, ועלתה לכיתה א' בלי שידעה לקרוא, ככה שאנחנו ממש לא הורים שדוחפים בכוח).

 

[טחינה עם דבש]

ככה אחי לימד אותי

איך לומדים לקרוא?
הבן, בן שלוש וחצי, ומבקש ממני שאלמד אותו לקרוא. הוא ילד מאוד אנרגטי, בקושי יש לו חשק לשבת חצי שעה נאמר מול הטלוויזיה, ובכל זאת הוא מבקש. אמרנו לעצמנו (אנחנו, ההורים שלו) שזה הגיוני, הרי בחוצלארץ בגיל הזה כבר הלכו לחדר, כלומר סביר ללמד לקרוא בגיל הזה. הקיצר, הילד רוצה, יש לכם עצה איך עושים את זה? (* אחותו הגדולה כיום בכיתת מחוננים, ועלתה לכיתה א' בלי שידעה לקרוא, ככה שאנחנו ממש לא הורים שדוחפים בכוח).

ככה אחי לימד אותי
היה לי משחק של קוביות עם אותיות צבועות עליהן. אז הוא הראה לי את האותיות, והשמיע לי את הצליל שהן מייצגות. ואז חיבר אותן למילים. ואיכשהו זה נמשך משם.... היה לי גם משחק של כרטיסים, שעל כל אחד מהם אות, ובתחתית חור קטן, ומאחוריו מין עיגול מסתובב שעליו צוירו כל סימני הניקוד, כך שהיה אפשר לנקד כל אות איכשרוצים, ולשנות את הניקוד ולראות מה יוצא. מאוד אהבתי להשתעשע בו כשהייתי בת חמש. האמת היא שאפשר להתחיל ללמוד קריאה ממליון מקומות: מהשם שלו, משמות של אנשים שהוא מכיר, ממילים שמייצגות דברים שהוא אוהב, משחקים או חפצים שיש בבית, מפעולות שמרכיבות את סדר היום שלו... ואחר כך אפשר גם להמציא מילים שאינן קיימות, "לכתוב" אותן בעזרת הכרטיסים, להגות ולראות מה יוצא

. ו"בקושי יש לו חשק לשבת חצי שעה נאמר מול הטלוויזיה, ובכל זאת הוא מבקש" בכלל לא נראה לי קשור לעניין. אם הוא אוהב לקפץ, או לעבור מנושא לנושא, למה שהוא לא ילמד בפרקי זמן שנמשכים חמש דקות או עשר דקות כל אחד? תני לו לקבוע את הקצב ואת המינון. דרך אגב, שמעתי פעם מאשת מקצוע שהלימוד בחדר בגיל שלוש היה מבוסס פחות על למידה מנתחת (הבנה של הצלילים, של הצורות, וקישור בין הצליל לצורה ולצורה הסופית של המילה), כי זה כן גיל צעיר מדי - בממוצע - בשביל לימוד כזה, אלא בהתחלה הלימוד היה מבוסס פשוט על שינון בעל פה וחיקוי ללא הבנה, וההבנה וההכללה נכנסו בהמשך, לקראת גיל 4-5.

 

[קלריסה]

אז הילדים בגולה לא היו מחוננים? ../images/Emo8.gif

ככה אחי לימד אותי
היה לי משחק של קוביות עם אותיות צבועות עליהן. אז הוא הראה לי את האותיות, והשמיע לי את הצליל שהן מייצגות. ואז חיבר אותן למילים. ואיכשהו זה נמשך משם.... היה לי גם משחק של כרטיסים, שעל כל אחד מהם אות, ובתחתית חור קטן, ומאחוריו מין עיגול מסתובב שעליו צוירו כל סימני הניקוד, כך שהיה אפשר לנקד כל אות איכשרוצים, ולשנות את הניקוד ולראות מה יוצא. מאוד אהבתי להשתעשע בו כשהייתי בת חמש. האמת היא שאפשר להתחיל ללמוד קריאה ממליון מקומות: מהשם שלו, משמות של אנשים שהוא מכיר, ממילים שמייצגות דברים שהוא אוהב, משחקים או חפצים שיש בבית, מפעולות שמרכיבות את סדר היום שלו... ואחר כך אפשר גם להמציא מילים שאינן קיימות, "לכתוב" אותן בעזרת הכרטיסים, להגות ולראות מה יוצא

. ו"בקושי יש לו חשק לשבת חצי שעה נאמר מול הטלוויזיה, ובכל זאת הוא מבקש" בכלל לא נראה לי קשור לעניין. אם הוא אוהב לקפץ, או לעבור מנושא לנושא, למה שהוא לא ילמד בפרקי זמן שנמשכים חמש דקות או עשר דקות כל אחד? תני לו לקבוע את הקצב ואת המינון. דרך אגב, שמעתי פעם מאשת מקצוע שהלימוד בחדר בגיל שלוש היה מבוסס פחות על למידה מנתחת (הבנה של הצלילים, של הצורות, וקישור בין הצליל לצורה ולצורה הסופית של המילה), כי זה כן גיל צעיר מדי - בממוצע - בשביל לימוד כזה, אלא בהתחלה הלימוד היה מבוסס פשוט על שינון בעל פה וחיקוי ללא הבנה, וההבנה וההכללה נכנסו בהמשך, לקראת גיל 4-5.

אז הילדים בגולה לא היו מחוננים?

תמיד הרשים אותי הגיל הצעיר של הדרדקים בחדר. עכשיו כשאת אומרת, אני גם נזכרת בסיפורים של אבא שלי וסבא שלי על המכות שהיו מחטיפים להם בסרגל על קצות האצבעות. בררר... מקום לא ידידותי לילדים, החיידר גם לנו יש את הקרטון הזה של אותיות עם ניקוד מתגלגל. הבעיה היא שהוא מכיל אחד מכל אות. מה שחסר זה בעיקר ה' ו-י'. תודה על העצות אגב, אני נורא אוהבת טחינה בדבש. מותק של כינוי

 

[ציפי ג]

לא רק בגולה למדו בחיידר

אז הילדים בגולה לא היו מחוננים?

תמיד הרשים אותי הגיל הצעיר של הדרדקים בחדר. עכשיו כשאת אומרת, אני גם נזכרת בסיפורים של אבא שלי וסבא שלי על המכות שהיו מחטיפים להם בסרגל על קצות האצבעות. בררר... מקום לא ידידותי לילדים, החיידר גם לנו יש את הקרטון הזה של אותיות עם ניקוד מתגלגל. הבעיה היא שהוא מכיל אחד מכל אות. מה שחסר זה בעיקר ה' ו-י'. תודה על העצות אגב, אני נורא אוהבת טחינה בדבש. מותק של כינוי

לא רק בגולה למדו בחיידר
גם בארץ הקודש. שיטת הלימוד היא למידה של צלילים עם תנועות (קמץ אלף קמץ ב קמץ ג וכו). לא מצפים מהילדים לדעת לקרוא בגיל 3. הקריאה השוטפת מגיעה לערך בגיל 5 וההבנה בערך בגיל 6. אבל מכירים לילדים את התנועות והאותיות מגיל מאוד צעיר.

 

[נטשה הרציונלית]

היום כבר חזרו לשיטה הזו

לא רק בגולה למדו בחיידר
גם בארץ הקודש. שיטת הלימוד היא למידה של צלילים עם תנועות (קמץ אלף קמץ ב קמץ ג וכו). לא מצפים מהילדים לדעת לקרוא בגיל 3. הקריאה השוטפת מגיעה לערך בגיל 5 וההבנה בערך בגיל 6. אבל מכירים לילדים את התנועות והאותיות מגיל מאוד צעיר.

היום כבר חזרו לשיטה הזו
גם בבית הספר. לפחות בבית הספר אצלנו זו היתה השיטה. מתחילים עם "קמץ-פתח", אחר כך משום מה חיריק, ורק אחרי זה "צירי-סגול", ולבסוף "שורוק-קובוץ". לכל תנועה חוברת נפרדת. אני מדברת על כתה א' כמובן.

 

[פלגיה]

בדיוק כן כך

ככה אחי לימד אותי
היה לי משחק של קוביות עם אותיות צבועות עליהן. אז הוא הראה לי את האותיות, והשמיע לי את הצליל שהן מייצגות. ואז חיבר אותן למילים. ואיכשהו זה נמשך משם.... היה לי גם משחק של כרטיסים, שעל כל אחד מהם אות, ובתחתית חור קטן, ומאחוריו מין עיגול מסתובב שעליו צוירו כל סימני הניקוד, כך שהיה אפשר לנקד כל אות איכשרוצים, ולשנות את הניקוד ולראות מה יוצא. מאוד אהבתי להשתעשע בו כשהייתי בת חמש. האמת היא שאפשר להתחיל ללמוד קריאה ממליון מקומות: מהשם שלו, משמות של אנשים שהוא מכיר, ממילים שמייצגות דברים שהוא אוהב, משחקים או חפצים שיש בבית, מפעולות שמרכיבות את סדר היום שלו... ואחר כך אפשר גם להמציא מילים שאינן קיימות, "לכתוב" אותן בעזרת הכרטיסים, להגות ולראות מה יוצא

. ו"בקושי יש לו חשק לשבת חצי שעה נאמר מול הטלוויזיה, ובכל זאת הוא מבקש" בכלל לא נראה לי קשור לעניין. אם הוא אוהב לקפץ, או לעבור מנושא לנושא, למה שהוא לא ילמד בפרקי זמן שנמשכים חמש דקות או עשר דקות כל אחד? תני לו לקבוע את הקצב ואת המינון. דרך אגב, שמעתי פעם מאשת מקצוע שהלימוד בחדר בגיל שלוש היה מבוסס פחות על למידה מנתחת (הבנה של הצלילים, של הצורות, וקישור בין הצליל לצורה ולצורה הסופית של המילה), כי זה כן גיל צעיר מדי - בממוצע - בשביל לימוד כזה, אלא בהתחלה הלימוד היה מבוסס פשוט על שינון בעל פה וחיקוי ללא הבנה, וההבנה וההכללה נכנסו בהמשך, לקראת גיל 4-5.

בדיוק כן כך
שיטת הלימוד של ה"חדר" היא התאמה בין העיצור לתנועה. אפשר לראות את זה בספר הלימוד הקלאסי "ספר המסורת". יש מקומות שהתחילו ללמוד בגיל 3, לפעמים בגיל חמש, אבל לא ציפו שהילד יגיע לקריאה שוטפת במהירות, אלא כל ילד לפי הקצב שלו.

 

[apk]

לא צריך חצי שעה

איך לומדים לקרוא?
הבן, בן שלוש וחצי, ומבקש ממני שאלמד אותו לקרוא. הוא ילד מאוד אנרגטי, בקושי יש לו חשק לשבת חצי שעה נאמר מול הטלוויזיה, ובכל זאת הוא מבקש. אמרנו לעצמנו (אנחנו, ההורים שלו) שזה הגיוני, הרי בחוצלארץ בגיל הזה כבר הלכו לחדר, כלומר סביר ללמד לקרוא בגיל הזה. הקיצר, הילד רוצה, יש לכם עצה איך עושים את זה? (* אחותו הגדולה כיום בכיתת מחוננים, ועלתה לכיתה א' בלי שידעה לקרוא, ככה שאנחנו ממש לא הורים שדוחפים בכוח).

לא צריך חצי שעה
אפשר בקלות רבה ללמד אם יושבים כל פעם בין דקה ל-5 דקות.

 

[שירהכ]

תוכנת Word

איך לומדים לקרוא?
הבן, בן שלוש וחצי, ומבקש ממני שאלמד אותו לקרוא. הוא ילד מאוד אנרגטי, בקושי יש לו חשק לשבת חצי שעה נאמר מול הטלוויזיה, ובכל זאת הוא מבקש. אמרנו לעצמנו (אנחנו, ההורים שלו) שזה הגיוני, הרי בחוצלארץ בגיל הזה כבר הלכו לחדר, כלומר סביר ללמד לקרוא בגיל הזה. הקיצר, הילד רוצה, יש לכם עצה איך עושים את זה? (* אחותו הגדולה כיום בכיתת מחוננים, ועלתה לכיתה א' בלי שידעה לקרוא, ככה שאנחנו ממש לא הורים שדוחפים בכוח).

תוכנת Word
להתחיל מזיהוי האותיות ומשם לכתיבה.

 

[קלריסה]

את זה אנחנו עושים, ומאוד נהנים

תוכנת Word
להתחיל מזיהוי האותיות ומשם לכתיבה.

את זה אנחנו עושים, ומאוד נהנים
הכתיבה זה דבר מתיש, נראה לי. עד שיוצא לך קו ישר (כשמתחילים לכתוב כותבים כתב דפוס, נכון?) ובמחשב זה כל כך קל. כיף. מעניין אם תחום הגרפולוגיה יוכל להמשיך לאבחן אופי של אנשים לפי כתב ידם כשכל כך מעט ישתמשו בו, בעתיד הלא רחוק.

 

[פלגיה]

צריך להפריד בין קריאה ובין כתיבה

את זה אנחנו עושים, ומאוד נהנים
הכתיבה זה דבר מתיש, נראה לי. עד שיוצא לך קו ישר (כשמתחילים לכתוב כותבים כתב דפוס, נכון?) ובמחשב זה כל כך קל. כיף. מעניין אם תחום הגרפולוגיה יוכל להמשיך לאבחן אופי של אנשים לפי כתב ידם כשכל כך מעט ישתמשו בו, בעתיד הלא רחוק.

צריך להפריד בין קריאה ובין כתיבה
לרוב הכתיבה מגיעה מאוחר יותר מזיהוי האותיות והקריאה.

 

[טחינה עם דבש]

היי, לאט לאט ../images/Emo13.gif

את זה אנחנו עושים, ומאוד נהנים
הכתיבה זה דבר מתיש, נראה לי. עד שיוצא לך קו ישר (כשמתחילים לכתוב כותבים כתב דפוס, נכון?) ובמחשב זה כל כך קל. כיף. מעניין אם תחום הגרפולוגיה יוכל להמשיך לאבחן אופי של אנשים לפי כתב ידם כשכל כך מעט ישתמשו בו, בעתיד הלא רחוק.

היי, לאט לאט

כתיבה היא עבודה מא ו ד מ א ו ד מורכבת, ובטח שילד בן שלוש וחצי לא בשל לזה עדיין. כמו שפלגיה אמרה - זה מגיע מאוחר יותר, כשיש יותר שליטה בשרירים, יותר מיומנות של היד, המון שעות של צביעה וציור מאחורייך, וכשהיכולת לזהות צורות, לנתח אותן ולהעתיק אותן מתפתחת.

 

[apk]

אפשר ורצוי

היי, לאט לאט

כתיבה היא עבודה מא ו ד מ א ו ד מורכבת, ובטח שילד בן שלוש וחצי לא בשל לזה עדיין. כמו שפלגיה אמרה - זה מגיע מאוחר יותר, כשיש יותר שליטה בשרירים, יותר מיומנות של היד, המון שעות של צביעה וציור מאחורייך, וכשהיכולת לזהות צורות, לנתח אותן ולהעתיק אותן מתפתחת.

אפשר ורצוי
(אבל רק אם זה בא מהילד) להתחיל מעט כתיבה כבר בגיל 3 וקודם, אבל לא לצפות ל"כתיבה תמה" כבר בגיל הרך. אבל בהחלט ניתן להגיע למשהו שמזכיר מאוד את האות, ורצוי לא להפריד בין לימוד הקריאה ללימוד הכתיבה. ילדים ואנשים רבים ידעו לכתוב מצוין ועדיין רמת הציור שלהם תהייה נמוכה. אני עצמי כותבת מעולה מגיל 3 וחצי ורמת הציור שלי מעולם לא עברה את רמת הציור של ילד בכתה א. מה שכן, האחיזה שלי בכלי הכתיבה גרועה וזה לא מומלץ, כבר גרם לי נזק בריאותי שרצוי להקפיד שלא יקרה לילד בעתיד ולכן צריך ללמד אותו אחיזה נכונה (שרצוי שתבשיל עד גיל 6 או 7)

 

[shani74]

מה שאת אומרת

אפשר ורצוי
(אבל רק אם זה בא מהילד) להתחיל מעט כתיבה כבר בגיל 3 וקודם, אבל לא לצפות ל"כתיבה תמה" כבר בגיל הרך. אבל בהחלט ניתן להגיע למשהו שמזכיר מאוד את האות, ורצוי לא להפריד בין לימוד הקריאה ללימוד הכתיבה. ילדים ואנשים רבים ידעו לכתוב מצוין ועדיין רמת הציור שלהם תהייה נמוכה. אני עצמי כותבת מעולה מגיל 3 וחצי ורמת הציור שלי מעולם לא עברה את רמת הציור של ילד בכתה א. מה שכן, האחיזה שלי בכלי הכתיבה גרועה וזה לא מומלץ, כבר גרם לי נזק בריאותי שרצוי להקפיד שלא יקרה לילד בעתיד ולכן צריך ללמד אותו אחיזה נכונה (שרצוי שתבשיל עד גיל 6 או 7)

מה שאת אומרת
ממש לא נשמע כמו המלצה ללימוד כתיבה בגיל 3 וחצי - התקבעה אצלך אחיזה לא נכונה, שיתכן שנבעה מהגיל הצעיר שבו התחלת לכתוב, וגם רמת הציור שלך לא משהו - אז אולי עדיף להמשיך לצייר ולפתח את האחיזה של כלי הכתיבה והציור ורק אז לעבור לכתיבה?

 

[קיטס]

שני, את צודקת

מה שאת אומרת
ממש לא נשמע כמו המלצה ללימוד כתיבה בגיל 3 וחצי - התקבעה אצלך אחיזה לא נכונה, שיתכן שנבעה מהגיל הצעיר שבו התחלת לכתוב, וגם רמת הציור שלך לא משהו - אז אולי עדיף להמשיך לצייר ולפתח את האחיזה של כלי הכתיבה והציור ורק אז לעבור לכתיבה?

שני, את צודקת
המרפאה בעיסוק של בני אמרה שרק בגיל 5 וחצי, שש, הגוף בשל לכתיבה. במקרה של בני לא היה ברור אפילו אם הוא שמאלי או ימני. ייתכן ש-APK סובלת מסוג של בעיה מוטורית עדינה וייתכן שלא, אבל בגילאי 3-4 צריך רק לצייר.

 

[apk]

אז מה היית עושה לו היית אמי?

שני, את צודקת
המרפאה בעיסוק של בני אמרה שרק בגיל 5 וחצי, שש, הגוף בשל לכתיבה. במקרה של בני לא היה ברור אפילו אם הוא שמאלי או ימני. ייתכן ש-APK סובלת מסוג של בעיה מוטורית עדינה וייתכן שלא, אבל בגילאי 3-4 צריך רק לצייר.

אז מה היית עושה לו היית אמי?
היית רואה אותי כותבת למופת בגיל 3 וחצי אבל מציירת גרוע מאוד, יחסית לגילי. היית מונעת ממני לכתוב ומדרבנת אותי אך ורק לצייר ונלחצת מזה שהציורים לא משתפרים בקצב הרצוי? התאוריות של המומחים מתבססות על סטיטסטיקות שמראות שאצל מרבית בני האדם המצב הוא כזה, אותן תיאוריות ואותם מומחים לא יודעים להתייחס למצבים חריגים, אף שהם לא עד כדי כך חריגים. הם יודעים להתייחס ל-98% מהאוכלוסיה או מעט פחות מזה, אבל לא ליתר ואפילו אחוז אחד מילדי ישראל זה אלפים רבים של ילדים שהמומחים לא יודעים להסביר אותם ולהתיחס אליהם, אבל הם קיימים.

 

[קיטס]

כפי שכבר כתבתי בעבר

אז מה היית עושה לו היית אמי?
היית רואה אותי כותבת למופת בגיל 3 וחצי אבל מציירת גרוע מאוד, יחסית לגילי. היית מונעת ממני לכתוב ומדרבנת אותי אך ורק לצייר ונלחצת מזה שהציורים לא משתפרים בקצב הרצוי? התאוריות של המומחים מתבססות על סטיטסטיקות שמראות שאצל מרבית בני האדם המצב הוא כזה, אותן תיאוריות ואותם מומחים לא יודעים להתייחס למצבים חריגים, אף שהם לא עד כדי כך חריגים. הם יודעים להתייחס ל-98% מהאוכלוסיה או מעט פחות מזה, אבל לא ליתר ואפילו אחוז אחד מילדי ישראל זה אלפים רבים של ילדים שהמומחים לא יודעים להסביר אותם ולהתיחס אליהם, אבל הם קיימים.

כפי שכבר כתבתי בעבר
ואולי הסיפור לא יערב לאוזנייך, מי שעזרה לי במקרה של בני הייתה דווקא הגננת. היא שמה לב לפער שבין יכולותיו (לא רוצה לצייר, אבל קורא בשטף) והציעה לי ללכת לאבחון מוטורי. לא הייתי עולה על זה מפני שהוא בני הבכור ולא היה לי בסיס להשוואה. זה מותר המוסד החינוכי הטוב (ואני יודעת היטב שיש גם רעים) על החינוך הביתי, מעבר לחיברות. בקיצור, מגיל צעיר הופנה בני לריפוי בעיסוק שעזר לו לשפר את יכולותיו המוטוריות ובעקבות זה גם שיפר את ביטחונו העצמי. אין לי כוונה להיכנס לדיונים ארוכים בסטטיטסטיקה ואין לי מושג מה הייתי עושה לו הייתי אמך. חג שמח לכולם.

 

[apk]

ואמי הייתה מורה לגיל הרך

כפי שכבר כתבתי בעבר
ואולי הסיפור לא יערב לאוזנייך, מי שעזרה לי במקרה של בני הייתה דווקא הגננת. היא שמה לב לפער שבין יכולותיו (לא רוצה לצייר, אבל קורא בשטף) והציעה לי ללכת לאבחון מוטורי. לא הייתי עולה על זה מפני שהוא בני הבכור ולא היה לי בסיס להשוואה. זה מותר המוסד החינוכי הטוב (ואני יודעת היטב שיש גם רעים) על החינוך הביתי, מעבר לחיברות. בקיצור, מגיל צעיר הופנה בני לריפוי בעיסוק שעזר לו לשפר את יכולותיו המוטוריות ובעקבות זה גם שיפר את ביטחונו העצמי. אין לי כוונה להיכנס לדיונים ארוכים בסטטיטסטיקה ואין לי מושג מה הייתי עושה לו הייתי אמך. חג שמח לכולם.

ואמי הייתה מורה לגיל הרך
עם נסיון בחינוך הרגיל ובראשית דרכה בחינוך המיוחד, אמנם הייתי בכורתה, אבל היא הייתה עתירת נסיון. אין לי כלום נגד מערכת החינוך עבור מי שהיא מתאימה לו ונתקל בגננות טובות ומורים טובים, אבל לא לכל אחד היא מתאימה.

 

[אגוזים1]

במקרה הזה

כפי שכבר כתבתי בעבר
ואולי הסיפור לא יערב לאוזנייך, מי שעזרה לי במקרה של בני הייתה דווקא הגננת. היא שמה לב לפער שבין יכולותיו (לא רוצה לצייר, אבל קורא בשטף) והציעה לי ללכת לאבחון מוטורי. לא הייתי עולה על זה מפני שהוא בני הבכור ולא היה לי בסיס להשוואה. זה מותר המוסד החינוכי הטוב (ואני יודעת היטב שיש גם רעים) על החינוך הביתי, מעבר לחיברות. בקיצור, מגיל צעיר הופנה בני לריפוי בעיסוק שעזר לו לשפר את יכולותיו המוטוריות ובעקבות זה גם שיפר את ביטחונו העצמי. אין לי כוונה להיכנס לדיונים ארוכים בסטטיטסטיקה ואין לי מושג מה הייתי עושה לו הייתי אמך. חג שמח לכולם.

במקרה הזה
אני לא רואה את הקשר לחינוך הביתי... לפי מה שהבנתי APK לא חונכה בחינוך ביתי כי אם בחינוך רגיל... ודובר כאן על APK עצמה (בהיותה ילדה) ולא על ביתה (שאמנם מחונכת בחינוך ביתי אך לא קשורה לדוגמא הספציפית הזו). מה שכן, בהחלט ייתכן ומומלץ למי שבוחר בחינוך ביתי לבצע מדי פעם אבחונים ומעקב ע"י אנשי מקצוע מנוסים.

 

[apk]

בדיוק

במקרה הזה
אני לא רואה את הקשר לחינוך הביתי... לפי מה שהבנתי APK לא חונכה בחינוך ביתי כי אם בחינוך רגיל... ודובר כאן על APK עצמה (בהיותה ילדה) ולא על ביתה (שאמנם מחונכת בחינוך ביתי אך לא קשורה לדוגמא הספציפית הזו). מה שכן, בהחלט ייתכן ומומלץ למי שבוחר בחינוך ביתי לבצע מדי פעם אבחונים ומעקב ע"י אנשי מקצוע מנוסים.

בדיוק
ולגבי החינוך הביתי, בכל תחום רצוי להיות עם האצבע על הדופק, וזו דרכנו, אם יהיה צורך אכן נפנה למומחים

 

[אגוזים1]

למה הכוונה "מציירת גרוע"?

אז מה היית עושה לו היית אמי?
היית רואה אותי כותבת למופת בגיל 3 וחצי אבל מציירת גרוע מאוד, יחסית לגילי. היית מונעת ממני לכתוב ומדרבנת אותי אך ורק לצייר ונלחצת מזה שהציורים לא משתפרים בקצב הרצוי? התאוריות של המומחים מתבססות על סטיטסטיקות שמראות שאצל מרבית בני האדם המצב הוא כזה, אותן תיאוריות ואותם מומחים לא יודעים להתייחס למצבים חריגים, אף שהם לא עד כדי כך חריגים. הם יודעים להתייחס ל-98% מהאוכלוסיה או מעט פחות מזה, אבל לא ליתר ואפילו אחוז אחד מילדי ישראל זה אלפים רבים של ילדים שהמומחים לא יודעים להסביר אותם ולהתיחס אליהם, אבל הם קיימים.

למה הכוונה "מציירת גרוע"?
אם האחיזה אינה נכונה (ואין קשר האם מציירים "יפה" או כותבים "יפה") זה יכול להצביע על קשיים במוטוריקה עדינה או במוטוריקה גסה. הטיפול בזה בכלל לא קשור לציור או כתיבה. זה טיפול מוטורי. כגון חיזוק חגורת כתפיים (אנחנו למשל עושים את זה בעזרת חוג שחייה!) או תרגילים לחיזוק המוטוריקה העדינה לדוגמא משחק בבצק, גזירת דפים (בעזרת האצבעות), מעיכת כדור גומי, הדבקה של מדבקות ועוד ועוד. ממש לא מטפלים במי ש"מצייר גרוע" ע"י כך שמדרבנים אותו לצייר... מה גם שלא כל כך הבנתי למה התכוונת ב"מציירת גרוע". כשמדברים על "רמת ציור" של ילד (במיוחד ילד קטן) לא מדברים על "כישרון ציור". הרמה יכולה להתבטא בהמון תחומים. גם מוטוריים אבל לא רק. לדוגמא קשיים רגשיים יכולים להתבטא דרך ציור. וכך גם קשיים קוגניטיביים. אין לכך שום קשר לכישרון או חוסר כישרון בציור... ואגב, אם ילד (בגיל 3) בוחר לתבל את הציור שלו באותיות ומספרים - זכותו. לא חושבת שמישהו ימנע זאת בעדו

...