איך להתנהג איתה...

[בעילום שם כרגע]

איך להתנהג איתה...

הילדה (בת 7 כיתה ב)
אובחנה אצל נוירולוג עם לקות למידה והפרעות קשה ברמה נמוכה .

שאלתי היא - כאשר היא לא מסדרת את ציוד ביחת הספר במקום - האם לסדר אחריה בלעדיה או ל"לכעוס" ודאוג שהיא תחזיר הכל למקום?
היא מסדרת מערכת לבית הספר לבד- אבל כשחוזרת מספרת ששכחה מחברת כזו או אחרת .
האם להתחיל להיות איתה כאשר היחא מסדרת ואז לדעת ששמה הכל בפנים לתת לה להבין בעצמה להבין ששחכה וכך לא תישכח יותר אולי. או שכשאר המורה תעיר לה כך תשתדל יותר.

הבכי שלה חזר בימים האחרונים וזה סיוווווט . היא בוכה מכל שטות . מייללת לעצמה . לא מסתדר לכלום. קשה!

עזרתכם , תמיכתכם
תודה

 

[מרב קובי]

מנסה לעזור

לא כל כך הבנתי מדברייך מה היתה האבחנה של הנאורולוג. נאורולוג לא מאבחן לקויי למידה. אז אם תוכלי לתת יותר פרטים אפשר יהיה לעזור יותר.
לגבי סידור המערכת- זה מצוין שהיא עושה בעצמה, אבל כדאי בהחלט להיות לידה כשהיא עושה את זה, ולא להלחיץ אותה. היא לא שוכחת בכוונה, ואין טעם לכעוס עליה אחרי מעשה- צריך לתמוך בה יותר כשהיא מסדרת כדי שלא תשכח.
לגבי הבכי- נסי להבין ממה היא סובלת, אולי היא זקוקה ליותר תמיכה רגשית- יותר חיבוקים, ולתת לה להבין שאת מבינה את הקושי שלה, יחד עם חיזוק הד'ברים הטובים והחזקים שלה.
האם הנאורולוג הציע טיפול ? האבחון לבדו לא פותר את הבעיה.

 

[בעילום שם כרגע]

הוא אמר-

הנאורולג אמר שיש לה הפרעה קשב ווריכוז ברמה נמוכה - ושאת כיתה ב הנוכחית נעבור ללא טיפול תרופתי אבל בהמשך השנים זה יהיה חובה .
הציע על טיפול פסיכולוגי בשביל הקטע הריגשי.
וכל מיני חוגים כמו סוסים וכאלה...
אמר שחובה לשמור על רמה לימודית טובה שלא יהיו פערים . וזהו .
לגביי הלקות למידה טען שהוא רואה / מבין שיש אולי בגלל שגם בעלי היה/יש או בגלל שהמורה סימנה בדף שאלות שיש לילדה קשיי למידה .

חשוב לי לציין שהמחנכת שלה טוענת שזו שטות ואין לילדה כלום והיא כמו כולם.

אל בבית אני רואה דברים שונים ממה שהמחנכת רואה . אני מרגישה את הילדה שונה .
היא איתי בבית משעת סיום בית הספר והכל הולך קשה . לפעמים יותר לפעמים פחות .

 

[iritki]

דעתי הצנועה

לגבי התיק לדעתי צריך להיות אחריות שלה אבל את יכולה להציע כמה פתרונות/עזרות למשל:
1. אם היא רוצה שתעברי איתה שוב אחרי שהיא סידרה, תציעי לה את האפשרות והיא תוכל בכל ערב לבוא אליך לבקש שתעברי איה על המערכת שוב לוודא שהכל בפנים. לא משהו שבא ממך כ"את לא מצליחה לבד אז אני אעשה" אלא "אני אשמח לעזור לך אם את צריכה".
2. אם זה נובע מזה שיש לכל מקצוע מספר מחברות אחר אז אולי לערוך רשימה כזו כך שכאשר היא אורזת מקצוע היא לא תשכח שהיא צריכה שתי מחברות. או אם כל יום הוא אחר אך קבוע יום רביעי צריך XYZ לאורך סמסטר או שנה לערך רשימה יומית של מה צריך להיות בתיק.

לגבי סידור ציוד בית הספר לדעתי זו עדיין יכולה להיות אחריות שלה אבל אויל צריך תמריצים כמו רק כאשר הכל מסודר זה נחשב שסיימת להכין שיעורים ואפשר להתנות לשאר היום (משחקים, חברים, טלוויזיה וכו') .
או למשל, אם השכחה נובעת מבלאגן, אז לעשות ניסוי של שבוע שבו חייבים לסדר ואם בשבוע הזה לא שוכחים גם אז סימן שזה מועיל ולכן יהיה לה כדאי אולי תתרגל ותרצה לסדר.

לא חושבת שיש טעם לכעוס בדברים האלה כי כשהיא שוכחת היא יודעת את ההשלכות וגם ככה לא נעים לה אז אין טעם להוסיף. ולגבי הסדר, לפעמים זה נראה משימה מש ממש גדולה ומלחיצה ולכן נמנעים מלעשות אז עוד לחץ לא יישפר את זה אבל הרבה חוויות חיוביות של "זה לוקח רק חמש דקות ולא שעה כמו שזה מצטטיר אצלי בראש" ו" בזכות זה אני לא שוכחת דברים לבית הספר" כן ישפרו את זה.

אני לא אשת מקצוע ואפילו לא אמא עדיין זו רק דעתי

 

[יעל ויסוצקי]

הי בעילום שם..

ראשית, הילדה שלך עדיין זכאית לריפוי בעיסוק דרך התפתחות הילד וכדאי לנצל את זה כדי לעבוד איתה על נושא ההתארגנות ואולי נושאים נוספים שמפריעים לתפקודה היומיומי ולא ציינת כאן.

כפי שכבר כתבתי כאן בעבר יש בריפוי בעיסוק שיטת טיפול מצויינת לעבודה עם ילדים שיש להם הפרעת קשב - שיטת cog-fun. השיטה עובדת בדיוק על הקשיים בתפקודים הניהוליים- הקשיים בהתארגנות, האימפולסיביות, הקושי בבקרה העצמית, בתכנון וכו'.

עצתי לך היא בודאי שלהיות איתה- הרי לו היתה מסוגלת לעשות זאת בעצמה מבלי לשכוח- היתה עושה זאת, הרי זה מפריע לה ומתסכל אותה. בהחלט תהיי איתה כשהיא מסדרת, "תחשבי בקול רם" יחד איתה כדי שהיא תלמד איך הראש צריך לעבוד כשמסדרים: מהם השלבים, כיצד בודקים את המערכת, כיצד בודקים מה יש בתיק, כיצד בודקים שלא שכחנו כלום. בהתחלה תהיי איתה מהתחלה, כדי שתראי איפה היא "נופלת", באיזה שלב, ולאט לאט תני לה עצמאות עד לשלב שהיא כבר בודקת את עצמה לגמרי בעצמה, ללא השגחה.

הערות וגערות מהסביבה לא יעזרו לה לבנות תחושת עצמי חיובית ובודאי שלא יעזרו לה ללמוד כיצד לעשות דברים אחרת. רק אם היא תקבל עזרה והמון חיזוקים על מה שהיא כן מצליחה (או זוכרת להביא), ולא רק גערות על מה ששכחה, היא תצליח במקומות שבהם היא מתקשה.
מאד חשוב שגם המורה תהיה חלק מהענין ("איזה יופי שהבאת היום מחברת תורה ! אני ממש גאה בך שזכרת להביא ועבדת כל כך יפה היום! אני אכתוב לאמא ביומן !"- כל הסיבות לעורר בילדה מוטיבציה עילאית להתאמץ כדי שזה יקרה שוב!)

הבת שלך לא רק "שכחנית" או "מפוזרת" היא גם חברה נפלאה ובת מקסימה ומוכשרת נורא ב א', ב,' ג'... יש לה קושי בארגון המערכת. עכשיו שהגדרנו מה הבעיה אפשר לחשוב על פתרונות.

 

[בעילום שם כרגע]

יש לי רק להגיד

ת- ו ד ה !

לך ולעונה לפנייך

באמת תודה

 

[יעל ויסוצקי]