איך להתמודד עם גיל 4

ליאור98

New member
איך להתמודד עם גיל 4

יש לי ילדה בת 4 , ליאור, שלאחרונה חל שינוי משמעותי בהתנהגותה. ליאור נהייתה עקשנית יותר, עומדת על שלה בלי לוותר ומאוד מקשה עלינו כהורים, דבר החדש לנו איתה. נשמח לדעת מנסיון של הורים אחרים איך להתמודד עם התנהגות כזו מבלי ליצור מלחמות עם ליאור ומבלי להיכנע לה. תודה, ההורים של ליאורי.
 

יונת ש.

New member
קרה משהו?

האם אתה יכול לקשר את השינוי בהתנהגות למשהו שקרה בזמן האחרון? למשל מעבר, אח חדש, או איזשהו שינוי אחר?
 

ליאור98

New member
ליונת:לא קרה כלום

אנחנו לא מקשרים את השינוי בהתנהגותה לארוע שקרה לאחרונה . השינוי החל בפתאומיות אך ללא כל קשר לארוע ספציפי שאנו יכולים לחשוב עליו. אשמח אם למישהו יש מאמרים מומלצים על גיל 4 כי הבנו שזה אופייני לגיל זה. תודה.
 

wolf18

New member
מלחמות וכניעה../images/Emo104.gif

לשמחתי הרבה היינו בסרט הזה. סרט לא קל לצפייה
אחרי שמבינים אותו הענין נהיה פשוט. לא קל אבל פשוט. ה-י-ל-ד-ה ג-ד-ל-ה- !!!!!!!!!!!!! מפתחת רצונות משלה וחשיבה משלה ובודקת איפה היא עומדת בחבורה הזו שנקראת משפחה. לא להתרגש יותר מדי ובטח שלא לחשוב במושגים של מלחמה וכניעה. קודם כל יש לזהות את המצבים שבהם אם תסתכלו מהצד תראו שהיא צודקת. יש יותר מצבים כאלה ממה שאתם חושבים. לזכור תמיד שאתם המבוגרים ויש לכם יתרון של ידיעה שזה תהליך. היא לא יודעת שזה תהליך ושבשלבים מסוימים היא תהיה כך ובשלבים מסוימים אחרת. אתם יודעים שזה מירוץ ארווווווווווווווווווך טווח. קחו נשימה ופשוט תאהבו אותה. כשצריך לשים גבול שימו אותו ברור ולא מגומגם. מצד שני לא להשתולל עם הגבולות, לא צריך להגביל ילד רק כי יכולים וזה אולי תואם את הצרכים המיידיים שלנו כהורים. חישבו לטווח ארוך וקבלו את העובדה שאתם תעשו טעויות. וכשקולטים שנפלתם, לא להתאבל ולנתח יותר מידי פשוט לקום ולהמשיך. זכרו גם שהיא רואה איך אתם מתמודדים עם המצבים שהיא מעמידה אותכם בהם, זה חלק מהמודל שלה לפתרון בעיות ביחסים. אז בהמון אורך רוח ואהבה. ללמד ללמד ללמד. בשביל זה אתם שם. גילעד
 

דסי אשר

New member
למרות הדגל, נהנתי מאד

מהתשובה, שעבורי מעידה על קומון- סנס, נסיון חיים, השלמה עם כך שאיננו מושלמים. פשוט לאמץ כמודל. לא קראתי את תוכן הודעת המקור, רק הבנתי שיש קשיים מלחמתיים עם בן 4. הרבה בפורום הורים מזהים עבור הורים אחרים מצב של מלחמה, ומציעים לצאת ממצב זה. הילד תמיד ינצח. כמה שההורה חכם וגדול, היל "חכם יותר", ופועל ללא לבטים, הרהורים אם עשיתי טוב או לא, אם פגעתי. הוא מרגיש פגוע, ומחזיר בלי חשבון. לא קל לו בתנאים אלה של נצחון, וצריך לדעת לרדת מהעץ. כאן חובתם של ההורים, יותר בוגרים, יותר "חכמים". אבל גם טועים, גם מפשלים. נו, יש מישהו מושלם? דסי
 

wolf18

New member
את רואה../images/Emo104.gif../images/Emo23.gif

מסתבר שאפשר להיות עם דגל ועם לב באותו זמן. לא כל דגל הוא "מלחמתי". לכל החתולים יש זנב אבל לא כל מי שיש לו זנב הוא חתול
חג שמח.
 

דסי אשר

New member
כשהדגל בא עם תוכן

מסוים, עם מסר, הוא משמעותי. משום ההומור הכה נחמד, והלוואי ושהייתי מסוגלת לזכור את ההקשרים העליזים שעשית, לא היה לא איכפת יותר מידי שכתבת "חג שמח". אני לא יכולה, וגם"אסור" לי לשלוט במה שאנשים חושבים וכותבים. שוב, חבל שלא למדתי את שפת הסימנים, פשוט לא מבזבזת זמן, שלמידה של רזי האינטרנט לוקחת לי. אם הייתי משתמשת בסימן ליד המילה "אסור", היא הייתה נשמעת עם קריצה. דסי
 

wolf18

New member
לא ממש הבנתי../images/Emo104.gif../images/Emo12.gif

אבל הרושם הכללי שלי הוא שההודעה שלך חיובית לגבי שלי?
מה לא טוב בחג שמח. לפעמים זה תיאור מצב ולפעמים הברכה היא תקווה לשינוי מצב קיים. בכל מקרה היא רלוונטית לא? במיוחד שחג עכשיו
גילעד
 

נעה גל

New member
גם אני מסכימה מאוד עם התוכן, במיוחד

עם המשפט (שלדעתי הוא משפט מפתח ביחסי הורים-ילדים) - "ובטח שלא לחשוב במושגים של מלחמה וכניעה " אני חושבת, שברגע שמבינים ומפנימים את המסר, דברים רבים משתנים במערכת היחסים עם הילדים. אני מציעה לך לקרוא את התרגום ההרצאה של שרה לורנס "הילד העצמאי" שתרגמה יונת. ההרצאה נידונה כאן, בפורום, פעמים רבות והיא מעוררת תמיד מחלוקות: בגלל התוכן שלה וגם בגלל הדרך בה היא בנויה (אם אני לא טועה יונת פרסמה במקום מסוים "סתימת חורים" לגבי ההרצאה הזו... לא מצאתי היכן כדי להביא את הקישור). אז אני ממליצה לקרוא. לא בהכרח בשביל לישם (למי שלא מתאים) אלא, בעיקר בשביל לעורר מחשבה. וברוך הבא ל-wolf18
 

נעמה4

New member
מוכר לי!

יש לי בת בת 5 וגם אצלנו, מסביב לגיל 4 או 4 וחצי מצאנו עצמנו עומדים מול ילדה שלא היכרנו. פתאום התחילה להתווכח, להתחצף, לבלגן את החדר והבית ולהתנהג בצורה מאוד לא נעימה. בהתחלה מצאנו עצמנו ממש במלחמה - הערנו לה והיא ענתה לנו, הענשנו אותה והיא השמידה משהו בבית כנקמה. יום אחד ישבנו, בעלי ואני והגדרנו מה בהתנהגות שלה הכי מפריע. בחרנו רק דבר אחד והחלטנו להתמקד רק בו. שוחחנו איתה והסברנו לה מה מפריע לנו. לאט לאט נראה שהיא התמתנה כי המלחמות נפסקו. אנחנו מעירים לה רק על נושא אחד כמו שהחלטנו ובינתיים מחליקים את הנושאים האחרים. כשהנושא הראשון נרגע, עברנו למספר 2 וככה, בלי מלחמות עולם, אנחנו רואים איך ההתנהגות שלה מתמתנת. בהצלחה
 
למעלה