איך להתייחס לרובם?

daviduuu

New member
איך להתייחס לרובם?

"רובם של המקצועות - קלים ללימוד". (רוב המקצועות - קלים ללימוד) או "רובם של המקצועות - קל ללימוד" (רוב המקצועות - קל ללימוד) ההתלבטות היא ביחס לחוק שהתואר צריך להתאים במין ובמספר לשם שהוא נושא. אאל"ט, מקובל יותר להשתמש בצורה הראשונה, ושאלתי היא למה?!
 

daviduuu

New member
מלך! ../images/Emo47.gif תודה ../images/Emo51.gif

אגב, כיון שאני לא יודע על מה מסתמכת החלטת האקדמיה, אני מרשה לעצמי להניח ע"פ ידיעותי העכשוויות, שבספרות חז"ל וימי הביניים השתמשו רק בצורה הראשונה שהצגתי, וריבו את התואר כשהנושא היה "רוב".
 

daviduuu

New member
כמה שאלות בנושאים שונים ../images/Emo163.gif

נושא 1: אינדיבידואלי / אינדיוודואלי. אני מאוד רוצה לדעת לפי מה נקבעה הצורה של עיברות-מילים-לועזיות, כמו אלו שהצגתי בכותרת הנושא. במילון אבן שושן כתוב את הצורה של אינדבידואלי. האם הצורה האחרת (שהצגתי בכותרת) הינה תקינה? נושא 2: האם זה תקין לומר "אני מאוד רוצה" ולהקדים את התואר לפועל בעברית, או שצריך להקדים את הפועל לתואר, או ששניהם תקינים? נושא 3: האם זה תקין להשתמש במילה אינדבדואלי לציין דבר שהוא משתנה מאדם לאדם? ("האהבה למוצר הזה היא אינבידואלית", או "ההשפה של החומר הזה היא אינדיבידואלית"). ואם זה לא תקין האם יש מילה אחרת המציינת דבר זה? עד כאן
 

asaphxiix

New member
הכל תקין

מאוד מוזר שכדובר ילידי אתה זקוק לתקן שיגיד לך איך לדבר ולכתוב. אם אתה (בתור אדם משכיל ומיטיב קרוא וכתוב) לא יודע איך מקובל לכתוב ואיך כותב הציבור, מי ידע? אני יכול להבין את הצורך באחידות, אבל צריך גם לקבל את העובדה שאי אפשר להגיע לאחידות גמורה בכל ענייני השפה, והאקדמיה אינה יכולה להידרש ולהכריע בכל עניין תחבירי, קל וחומר סמנטי בשפה. גם מילון אבן שושן מסתמך בסופו של דבר על ציבור הדוברים.
 

daviduuu

New member
../images/Emo9.gif

היי.. אתה הפלאת אותי עם התגובה שלך...
איך אגיד לך, מתחת עלי ביקורת מכל הלב
הממ טוב, שמע, אני יודע איך כותב הציבור, אבל אני לא יודע אם זה תקין. ויש הבדל. אני בד"כ מנסה להשתמש בכלים שעומדים לרשותי כמו: מילונים, אתרי אינטרנט, וכשאני מתקשה למצוא תשובה לשאלתי אני פונה לפורום. בנוסף לכך, כשאני שואל שאלה על תקינות אני לא בהכרח מתכוון לדעת האקדמיה, בפרט כשהיא אינה, ניתן לדעת דברים ע"פ כללים מסויימים בשפה, גם ללא עזרת האקדמיה. בכל מקרה, בתשובתך לא נתת לי הסבר על תואר הפועל בעברית אם לפי החוק העברי הוא בא לפני הפועל או אחריו. טענת שזה תקין, וזו כבר התקדמות הרומזת לכך שאכן תואר הפועל יכול לבוא לפני הפועל או אחריו, אבל אני רוצה לשמוע את זה בפירוש. כמו כן, רציתי לשאול אותך האם כשכתבת "הכל תקין" התכוונת ג"כ שתקין לומר "אינדיבדואלי" במשמעות של משתנה מאדם לאדם? אם כן, אז נפלא. בפעם הבאה לפני שמותחים ביקורת להשתדל יותר להבין... יום טוב
 

asaphxiix

New member
והרי הפוסט נבע מכך שאינני מבין

יש שם שאלות, לא ראית? הן אינן רטוריות :) אומנם ניסית לענות עליהן אבל אני עדיין לא מבין. כתבת: "ניתן לדעת דברים ע"פ כללים מסויימים בשפה, גם ללא עזרת האקדמיה. ". ואני עונה: אכן כן - בעזרתך! אתה הוא הדובר שלפיו ישק דבר, אתה המחליט איזו צורה תקינה ואינה תקינה, וזאת בעזרת שימוש בחושיך הטובים ובידיעתך את השפה העברית על בוריה. אינך זקוק לאישור מכל מיני אנשים פה בפורום שינסו להשפיע עליך לכל מיני כיוונים שונים ומשונים (כמו לכתוב "השעה עשר לשמונה"). כשאני אומר שתה"פ יכול להקדים או לא להקדים את הפועל, אני מתכוון שבעיניי (כמוך, אני דובר עברית מלידה ומיטיב קריאה וכתיבה), זה תקין, ואני הייתי כותב או אומר כך ללא כל חשש. כנ"ל לגבי אינדיבידואלי. לעומת זאת, אם היית שואל אותי אם מילת השלילה 'לא' יכולה לבוא אחרי הפועל, הייתי אומר לך שזה לא תקין, מפני שזה נשמע מוזר ואיש אינו כותב או מדבר כך. מה שנקרא בבלשנות 'לא דקדוקי'. אין צורך בתקן לשם כך. אבל לא היית שואל זאת, כי היית מבין זאת בעצמך.
 

sailor

New member
דוקא צוקרמן? זו דעתם של רוב הבלשנים

ואני מסכים איתם.
 

sailor

New member
צוקרמן לא רלבנטי כאן

אי ההסכמה איתו חלה על מקור העברית המודרנית, שהוא מכנה אותה ישראלית. ההסכמה הרחבה בין רוב הבלשנים היא שדובר ילידי דובר שפה נכונה. במקרה גם צוקרמן בלשן וגם הוא מסכים בענין זה עם רוב הבלשנים. איזו שפה? באיזה משלב? זה ענין שונה.
 

asaphxiix

New member
../images/Emo45.gif

ולכן מבדילים בין בלשן ללשונאי. (לדעתי בכלל לא צריכה להיות הבחנה כזו, אבל הלשונאים משום מה מתעקשים להכניס ערכים לעבודתם. זה כמו שמטאורולוג יגיד שמחר ראוי שירד גשם).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא לשונאים, פוסקנים/ טהרנים/ מתקננים/ דקדקנים

לשונאי יכול להיות אדם העוסק בלשון ואין פירוש הדבר שהוא פוסק בענייני דקדוק או בכלל.
 

לשונאי10

New member
לפי האקדמיה:

אידווידואלי. התקני - אני רוצה מאוד, אבל אין פסול גם ב:אני מאוד רוצה. ואכן, אינדווידואלי - משתנה מאדם לאדם.
 
למעלה