איך להתחיל
אפשר למשל: "ראיתי זוג מזדיין" איכסה, לא יפה לכתוב ככה, מה אנחנו כאן ברברים? איזה מין מילים אלו וזה גם לא מדוייק. לא ממש ראיתי אותם עושים את זה, זותומרת ידוע לי, או לפחות אני משער במידה רבה של בטחון שהם אמנם הזדיינו אבל האמת היא שכשאתה חולף בדווש בשתי שניות על פני איזוזו טרופר שחונה איזה עשרה מטר ממך מאחורי שדרת ברושים אתה לא יכול ממש להיות בטוח מה שהולך שם, רק לצרף אחת לאחת ולהסיק מסקנות ממראה ישבן לבן שהתנועע נמרצות כשהוא נשקף לו מבעד חלונות המושב האחורי. אפשר להתחיל אחרת, למשל: "איזה כיף זה לעשות את זה באיזוזו טרופר כחול" אבל את זאת אני לא יודע, כמו שאומרים - קניתיו אך טרם הספיקותי, גם לא דיברתי עם אף אחד שעשה זאת, או לפחות אף אחד שסיפר לי שעשה זאת ומנסיוני הפרטי בחיים בכלל אני משער שאולי זה לא כל כך כיף. בכל זאת עוברים שמה אנשים, מי ברכב ומי ברגל ומי באופניים וגם אין כל כך מקום. כלומר, לא זו בלבד שלא בטוח שהם עשו את זה כפי שכתבתי לעיל, יכול להיות שזה גם לא כיף. אם אכתוב שזה כיף יכול להיות שארחיק מעלי את הקוראים מחמת חוסר אמינות. ועם זאת אין ספק שראיתי ישבן נשי בנוי לתלפיות מתנועע מעלה מטה מבעת לחלון האחורי של האיזוזו בשדה, ליד שדרת ברושים, לא רחוק משדה הכרוב המפריד בין עיר מגורי לכפר הסמוך. את העובדה הזו אי אפשר לקחת ממני וגם לא את הזכרון. בקיצור צריך פתיחה אחרת כגון: "האם הישבן מעיד על אופי בעליו?" הכי עניין אותי מיזותי המתנועעת שם. זאת האמת. רק בשביל זה הייתי צריך לעצור אבל לא עצרתי כי כבר חלפתי על פניהם עד שהבנתי מה קורה שם ולחזור כבר התביישתי. לא יפה. מאידך, הייתי חייב לדעת משו על האישה. גברים לא מעניינים אותי אבל נשים בהחלט כן. מן הנמרצות שיערתי שהיא ספורטיבית וגם אוהבת להזדיין. אחרת יכלה לשכב במנוחה ושמישו אחר יתאמץ לו שם במרחב המוגבל הזה באמצע השדה בין עיר נכבדת למושב יוקרתי. מכל מקום – לפי התחת בלבד היה קשה לי להסיק מסקנות. (המשך יבוא, תוכלו לקרא אותו גם בקישור ל 168, הקומונה החביבה עלי שבה אפשר לכתוב את הדבר הלא נכון בזמן הנכון וגם להפך.)
אפשר למשל: "ראיתי זוג מזדיין" איכסה, לא יפה לכתוב ככה, מה אנחנו כאן ברברים? איזה מין מילים אלו וזה גם לא מדוייק. לא ממש ראיתי אותם עושים את זה, זותומרת ידוע לי, או לפחות אני משער במידה רבה של בטחון שהם אמנם הזדיינו אבל האמת היא שכשאתה חולף בדווש בשתי שניות על פני איזוזו טרופר שחונה איזה עשרה מטר ממך מאחורי שדרת ברושים אתה לא יכול ממש להיות בטוח מה שהולך שם, רק לצרף אחת לאחת ולהסיק מסקנות ממראה ישבן לבן שהתנועע נמרצות כשהוא נשקף לו מבעד חלונות המושב האחורי. אפשר להתחיל אחרת, למשל: "איזה כיף זה לעשות את זה באיזוזו טרופר כחול" אבל את זאת אני לא יודע, כמו שאומרים - קניתיו אך טרם הספיקותי, גם לא דיברתי עם אף אחד שעשה זאת, או לפחות אף אחד שסיפר לי שעשה זאת ומנסיוני הפרטי בחיים בכלל אני משער שאולי זה לא כל כך כיף. בכל זאת עוברים שמה אנשים, מי ברכב ומי ברגל ומי באופניים וגם אין כל כך מקום. כלומר, לא זו בלבד שלא בטוח שהם עשו את זה כפי שכתבתי לעיל, יכול להיות שזה גם לא כיף. אם אכתוב שזה כיף יכול להיות שארחיק מעלי את הקוראים מחמת חוסר אמינות. ועם זאת אין ספק שראיתי ישבן נשי בנוי לתלפיות מתנועע מעלה מטה מבעת לחלון האחורי של האיזוזו בשדה, ליד שדרת ברושים, לא רחוק משדה הכרוב המפריד בין עיר מגורי לכפר הסמוך. את העובדה הזו אי אפשר לקחת ממני וגם לא את הזכרון. בקיצור צריך פתיחה אחרת כגון: "האם הישבן מעיד על אופי בעליו?" הכי עניין אותי מיזותי המתנועעת שם. זאת האמת. רק בשביל זה הייתי צריך לעצור אבל לא עצרתי כי כבר חלפתי על פניהם עד שהבנתי מה קורה שם ולחזור כבר התביישתי. לא יפה. מאידך, הייתי חייב לדעת משו על האישה. גברים לא מעניינים אותי אבל נשים בהחלט כן. מן הנמרצות שיערתי שהיא ספורטיבית וגם אוהבת להזדיין. אחרת יכלה לשכב במנוחה ושמישו אחר יתאמץ לו שם במרחב המוגבל הזה באמצע השדה בין עיר נכבדת למושב יוקרתי. מכל מקום – לפי התחת בלבד היה קשה לי להסיק מסקנות. (המשך יבוא, תוכלו לקרא אותו גם בקישור ל 168, הקומונה החביבה עלי שבה אפשר לכתוב את הדבר הלא נכון בזמן הנכון וגם להפך.)