אני לא יכולה ממש לעזור, אבל...
לי יצא להשתמש במשפט "אמא... אמא!!... אמא, תקשיבי לי... אמא, נכדים לא קשורים בכלל לנושא. ממש לא." האמת, סיפור שעלול לעניין מישהו, נאלצתי לצאת מהארון כארבע פעמים מפני שההורים שלי הדחיקו את כל התהליך ולכן היו מופתעים לגמרי במה שהפך ליציאה השנייה שלי מהארון למרות שהתחיל כסתם שיחה. (למקרה שזה יעודד מישהו - לא שמעתי עוד על אף אחד שזה קרה לו) ברצינות מוחלטת - תלוי באופי של ההורים שלך, תלוי שאיך הם מגיבים אל החיים שלך באופן כללי, וצריך לאלתר, כלומר, ללכת עם כיוון הרוח. לאט ובעדינות. ולזכור שבהרבה מקרים הם לא מאושרים אבל זה עובר להם ותוך כמה שנים תוכלי אולי לשבת בליל הסדר עם בת זוגך ולשמוע את אמא שלך מקטרת על "החתנים שלה" כשהיא מתכוונת אל גיסייך וגם אל זוגתך.