איך להתאמן נכון?
המאמר הבא מתייחס לאימוני bjj ו submission grappling(עבודה ללא גי),אך בהחלט גם אנשים מתחומים שונים יכולים למצוא רלוונטיות מסויימת,לפחות לחלק מהדברים. בחרתי להתייחס למספר נקודות ספציפיות בנושא הרחב והמקיף שנקרא "איך להתאמן נכון?" בהחלט ישנם עוד סעיפים חשובים שלא מוזכרים במאמר זה. המטרה היא לתת לאנשים שעוסקים בתחום זה בפרט,מיקוד וכיוון שיכול לעזור להם באימונים.... איך להתאמן נכון? אחד הדברים החשובים זה ליצור לעצמך סביבת אימונים או "משפחת אימונים".מקום בו אפשר להתאמן עם מדריך מקצועי ואנשים טובים ונחמדים. מקום שיהיה לתלמיד כיף לבוא ולהתאמן.ז''א מעבר לטכניקות,ישנה גם אווירה חיובית והווי חברתי טוב. בbjj, תחום שבו הספארינג(אימון) מהווה נדבך די מרכזי משגרתהאימונים,חשוב מאוד לבחור נכון את הפרטנרים שלך לספארינג. זה לא תמיד נכון להתאמן עם כולם. לדוגמא: אדם שעבורו האימונים הינם תחביב.הוא בא להנות,להתפרק קצת,לשפר את הכושר,ללמוד תרגילים מענינים וכו,צריך למצוא אנשים בעלי מטרות זהות.אנשים כמוהו.אין טעם עבור אותו אדם ,להתאמן עם החבר'ה היותר "קשוחים" במועדון,אשר עבודתם יותר אינטנסיבית ותחרותית לרוב.כמובן אין מניעה לעבוד גם עם אנשים אלו וזה אף רצוי,בתנאי שלא מדובר באנשים חסרי אחריות שיש להם נטיה "לפצוע" אחריםכמובן לא בגלל שהם אנשים רעים חלילה,אלא מכיוון שזהו טבעם וסגנונם.הם אגרסיבים,אינטנסיבים וכנראה יש להם מטרות אחרות,לרוב יותר בענין התחרותי.(ולכן זהו בהחלט גם סגנון אימון רלוונטי עבורם). כאשר מדובר באדם ברמה טכנית גבוהה וניסיון,אין חשש.הוא יודע "לשמור" עליך.אבל יש להתרחק מחסרי האחריות,בעיקר כאשר המטרה שלך היא תחביב ולא יותר מזה. הרי אף אחד לא רוצה לשבור יד,בעיקר אנשים שזו פרנסתם.לדוג:מוסיקאי,רופא מנתח וכו.אנשים אלו בוודאי לא יקחו את הסיכון הזה.מעבר להשבתה של חודש/חודשיים מהעבודה,היד עלולה לא להחלים בצורה מושלמת.ומה אז? יישום טכניקות חדשות בספארינג: טעות נפוצה לנסות ליישם טכניקה חדשה שלמדתי לא מכבר,מול מישהוא ברמה שלי ומעלה ו/או כבד וחזק ממני. טכניקה חדשה צריכה להיות מתורגלת בספארינג מול מישהוא פחות מיומן ממני ועדיף גם קל ממני או במשקל שלי. כך תהיה לי הזדמנות ללטש,לחדד אותה ולחזור עליה שוב ושוב.מהסיבה הפשוטה,שאני הוא זה ששולט בספארינג ומכתיב את הקצב. ברגע שארגיש יותר בטוח עם הטכניקה,התנועה והתזמון יהיו טובים יותר,אוכל לנסות ליישמה גם מול כבדים יותר אך עדיין מיומנים לא יותר ממני! כשארגיש עם הטכניקה ממש טוב,אפשר יהיה לנסות אותה גם מול טובים יותר.לפני זה פשוט אין טעם.תלמיד מתחיל אף עלול להתייאש ולאבד אמון בטכניקה ופשוט לא לנסות אותה כלל!!!באימונים. המאמן צריך להיות ערני לכך ולראות האם טכניקות בסיס שנלמדו לא מכבר,אכן מהוות חלק מהארסנל של התלמיד המתחיל(אפילו רק ברמה של לנסות),כשהוא מתאמן עם תלמידים מתחילים אחרים. כשאני מתאמן בארץ(ורוב הזמן זה עם תלמידים שלי),אני מנסה לגוון.כאשר אני מתאמן עם מתחילים,אני מוריד את הרמה ומנסה להכניס את עצמי למצבים קשים ולהתמודד מול זה.גם מול חבר'ה יותר מנוסים אני עובד לעיתים כך. מול תלמידים/אנשים מתקדמים,העבודה היא שונה כמובן ורמת הספארינג עולה. אני שמח שיש לי חבר'ה טובים ומוכשרים שבעזרתם אני גם מתאמן,אך כפי שציינתי למעלה ,זהו יותר אימון של "ליטוש וחידוד" טכניקות כאלו ואחרות תוך כדי תנועה והתנגדות.(למרות שעם חלקם אלו אימונים טובים וחשובים.) את האימונים "האמיתיים" אני עושה בברזיל,באקדמיה של רוילר.שם אני יכול להתאמן עם מגוון של אנשים.חלקם מיומנים יותר וחלקם פחות.שם אני יכול לחוות "משפחת אימונים" רחבה יותר המתאימה לי. כפי שכתבתי בהתחלה,כל אחד צריך למצוא את "המשפחה" שלו. נושא אחרון במאמר זה,הינו פציעות: פציעות זה דבר שאי אפשר למנוע ,כשמדובר באנשים שמתאמנים למטרת תחרויות או באינטנסיביות גבוהה.אך כמובן אפשר למזער את זה. דבר ראשון,לשים לב עם מי מתאמנים(הוזכר בתחילת המאמר) ולהתרחק מחסרי אחריות. שנית ,יש להקשיב לגוף שלך ולסמוך עליו.לעיתים,ישנה תחושה של שחיקה ועייפות החומר. לעיתים מתיחה קלה או מכה בעצם או מפרק.זה הזמן להקשיב לגוף,שבעצם אומר לך לקחת כמה ימי חופשה. עדיף להקשיב לו שכן ,הוא(הגוף),עלול "לכפות" עליך ,חופשה ארוכה יותר ממה שציפית. עדיף לקחת את ימי החופש בזמן ולחזור רענן,אחרי חופשה קצרה יחסית(תלוי ברמת הפציעה). המלצה למתחרים: לפני תחרויות,לעבוד עם פחות ופחות פראטנרים.רק אנשים שסומכים עליהם.ככל שמתקרבים למועד הקרב/טורניר.להוריד עצימות ואינטנסיביות בספארינג. סיכום: יש עוד הרבה להרחיב בנושא זה.לא רק סעיפים נוספים אלא גם הרחבה בסעיפים שהוזכרו ואשר בנו את המאמר. זה ממש על קצה המזלג. הדברים נכתבו כמובן על סמך נסיון אישי כמאמן,אך בעיקר דברים שלמדתי ממסטר רוילר גרייסי בשיחות איתו,שיעורים פרטיים שהעביר לי,צפיה בשיעורים פרטיים שהוא העביר לאחרים ,אימונים קבוצתיים באקדמיה בברזיל,חומר שכתב וכו ומפרופסור דיוד אדיב באותם נסיבות. במקרה הזה,בעיקר מרוילר. אם המאמר יעזור למישהוא שקרוב לתחום,תלמיד/מאמן (ולא רק מתחום הbjj),זו הייתה המטרה משה קיץ
המאמר הבא מתייחס לאימוני bjj ו submission grappling(עבודה ללא גי),אך בהחלט גם אנשים מתחומים שונים יכולים למצוא רלוונטיות מסויימת,לפחות לחלק מהדברים. בחרתי להתייחס למספר נקודות ספציפיות בנושא הרחב והמקיף שנקרא "איך להתאמן נכון?" בהחלט ישנם עוד סעיפים חשובים שלא מוזכרים במאמר זה. המטרה היא לתת לאנשים שעוסקים בתחום זה בפרט,מיקוד וכיוון שיכול לעזור להם באימונים.... איך להתאמן נכון? אחד הדברים החשובים זה ליצור לעצמך סביבת אימונים או "משפחת אימונים".מקום בו אפשר להתאמן עם מדריך מקצועי ואנשים טובים ונחמדים. מקום שיהיה לתלמיד כיף לבוא ולהתאמן.ז''א מעבר לטכניקות,ישנה גם אווירה חיובית והווי חברתי טוב. בbjj, תחום שבו הספארינג(אימון) מהווה נדבך די מרכזי משגרתהאימונים,חשוב מאוד לבחור נכון את הפרטנרים שלך לספארינג. זה לא תמיד נכון להתאמן עם כולם. לדוגמא: אדם שעבורו האימונים הינם תחביב.הוא בא להנות,להתפרק קצת,לשפר את הכושר,ללמוד תרגילים מענינים וכו,צריך למצוא אנשים בעלי מטרות זהות.אנשים כמוהו.אין טעם עבור אותו אדם ,להתאמן עם החבר'ה היותר "קשוחים" במועדון,אשר עבודתם יותר אינטנסיבית ותחרותית לרוב.כמובן אין מניעה לעבוד גם עם אנשים אלו וזה אף רצוי,בתנאי שלא מדובר באנשים חסרי אחריות שיש להם נטיה "לפצוע" אחריםכמובן לא בגלל שהם אנשים רעים חלילה,אלא מכיוון שזהו טבעם וסגנונם.הם אגרסיבים,אינטנסיבים וכנראה יש להם מטרות אחרות,לרוב יותר בענין התחרותי.(ולכן זהו בהחלט גם סגנון אימון רלוונטי עבורם). כאשר מדובר באדם ברמה טכנית גבוהה וניסיון,אין חשש.הוא יודע "לשמור" עליך.אבל יש להתרחק מחסרי האחריות,בעיקר כאשר המטרה שלך היא תחביב ולא יותר מזה. הרי אף אחד לא רוצה לשבור יד,בעיקר אנשים שזו פרנסתם.לדוג:מוסיקאי,רופא מנתח וכו.אנשים אלו בוודאי לא יקחו את הסיכון הזה.מעבר להשבתה של חודש/חודשיים מהעבודה,היד עלולה לא להחלים בצורה מושלמת.ומה אז? יישום טכניקות חדשות בספארינג: טעות נפוצה לנסות ליישם טכניקה חדשה שלמדתי לא מכבר,מול מישהוא ברמה שלי ומעלה ו/או כבד וחזק ממני. טכניקה חדשה צריכה להיות מתורגלת בספארינג מול מישהוא פחות מיומן ממני ועדיף גם קל ממני או במשקל שלי. כך תהיה לי הזדמנות ללטש,לחדד אותה ולחזור עליה שוב ושוב.מהסיבה הפשוטה,שאני הוא זה ששולט בספארינג ומכתיב את הקצב. ברגע שארגיש יותר בטוח עם הטכניקה,התנועה והתזמון יהיו טובים יותר,אוכל לנסות ליישמה גם מול כבדים יותר אך עדיין מיומנים לא יותר ממני! כשארגיש עם הטכניקה ממש טוב,אפשר יהיה לנסות אותה גם מול טובים יותר.לפני זה פשוט אין טעם.תלמיד מתחיל אף עלול להתייאש ולאבד אמון בטכניקה ופשוט לא לנסות אותה כלל!!!באימונים. המאמן צריך להיות ערני לכך ולראות האם טכניקות בסיס שנלמדו לא מכבר,אכן מהוות חלק מהארסנל של התלמיד המתחיל(אפילו רק ברמה של לנסות),כשהוא מתאמן עם תלמידים מתחילים אחרים. כשאני מתאמן בארץ(ורוב הזמן זה עם תלמידים שלי),אני מנסה לגוון.כאשר אני מתאמן עם מתחילים,אני מוריד את הרמה ומנסה להכניס את עצמי למצבים קשים ולהתמודד מול זה.גם מול חבר'ה יותר מנוסים אני עובד לעיתים כך. מול תלמידים/אנשים מתקדמים,העבודה היא שונה כמובן ורמת הספארינג עולה. אני שמח שיש לי חבר'ה טובים ומוכשרים שבעזרתם אני גם מתאמן,אך כפי שציינתי למעלה ,זהו יותר אימון של "ליטוש וחידוד" טכניקות כאלו ואחרות תוך כדי תנועה והתנגדות.(למרות שעם חלקם אלו אימונים טובים וחשובים.) את האימונים "האמיתיים" אני עושה בברזיל,באקדמיה של רוילר.שם אני יכול להתאמן עם מגוון של אנשים.חלקם מיומנים יותר וחלקם פחות.שם אני יכול לחוות "משפחת אימונים" רחבה יותר המתאימה לי. כפי שכתבתי בהתחלה,כל אחד צריך למצוא את "המשפחה" שלו. נושא אחרון במאמר זה,הינו פציעות: פציעות זה דבר שאי אפשר למנוע ,כשמדובר באנשים שמתאמנים למטרת תחרויות או באינטנסיביות גבוהה.אך כמובן אפשר למזער את זה. דבר ראשון,לשים לב עם מי מתאמנים(הוזכר בתחילת המאמר) ולהתרחק מחסרי אחריות. שנית ,יש להקשיב לגוף שלך ולסמוך עליו.לעיתים,ישנה תחושה של שחיקה ועייפות החומר. לעיתים מתיחה קלה או מכה בעצם או מפרק.זה הזמן להקשיב לגוף,שבעצם אומר לך לקחת כמה ימי חופשה. עדיף להקשיב לו שכן ,הוא(הגוף),עלול "לכפות" עליך ,חופשה ארוכה יותר ממה שציפית. עדיף לקחת את ימי החופש בזמן ולחזור רענן,אחרי חופשה קצרה יחסית(תלוי ברמת הפציעה). המלצה למתחרים: לפני תחרויות,לעבוד עם פחות ופחות פראטנרים.רק אנשים שסומכים עליהם.ככל שמתקרבים למועד הקרב/טורניר.להוריד עצימות ואינטנסיביות בספארינג. סיכום: יש עוד הרבה להרחיב בנושא זה.לא רק סעיפים נוספים אלא גם הרחבה בסעיפים שהוזכרו ואשר בנו את המאמר. זה ממש על קצה המזלג. הדברים נכתבו כמובן על סמך נסיון אישי כמאמן,אך בעיקר דברים שלמדתי ממסטר רוילר גרייסי בשיחות איתו,שיעורים פרטיים שהעביר לי,צפיה בשיעורים פרטיים שהוא העביר לאחרים ,אימונים קבוצתיים באקדמיה בברזיל,חומר שכתב וכו ומפרופסור דיוד אדיב באותם נסיבות. במקרה הזה,בעיקר מרוילר. אם המאמר יעזור למישהוא שקרוב לתחום,תלמיד/מאמן (ולא רק מתחום הbjj),זו הייתה המטרה משה קיץ
