איך להשתמש בפורום?

ארי1432

New member
איך להשתמש בפורום?

לפני שאתחיל הרשו לי לומר כמה מילות נאצה על מחשבים, טכנולוגיה, אינטרנט ושאר השיקוצים שהובאו עלינו לרעה על ידי העידן המודרני. מנוולים! אוכלי טרפות בועלי נידות מחטטים באף ביום שבת! חצי שעה כתבתי הודעה, חצי שעה! ולא סתם הודעה, עד שהצלחתי להבהיר את עצמי בצורה חצי מספקת ואז... לחיצה אחת על רווח והכול הולך לקיבינימט. (כן כן לחצתי על back ו forward, לא עזר). טוב... אני בכלל לא מרגיש יותר טוב, אבל הנה ההודעה שוב: מילים הנכתבות בין שני כאלו * משמעותן בהקשר הזה שונה למדי מההגדרה המילונית שלהן (בהודעה הקודמת הן היו מודגשות, אבל זה מסובך מידי). לפני די הרבה זמן איבדתי חצי בכוונה את הצורך להסביר לעצמי במילים את *מה שעובר עלי* כשאני אומר מה שעובר עלי אני מתכוון לדוגמה ל*חוויות חושיות/ על חושיות/ תת חושיות/אל חושיות...*, לרצונות חדשים שנולדו וישנים שמתו, לדברים שעשיתי ולמדתי ועוד כל מיני כאלו. נניח לרגע את היתרונות של תכונה כזו בצד ונדבר על שתי בעיות שמתעוררות ממנה: זה נעשה מאד קשה לדבר עם אנשים על מה שאני עושה ועל מה שאני מרגיש ולכן קשה להרויח מחכמתם. בתוך החלק המדבר שבנו יש גם *אגו* וגם *תבונה* (ובטח עו כל מיני דברים, לא ניכנס לזה..). היתרון העיקרי בתכונה הזו הוא שהיא מרחיקה את האגו ממקומות שהוא לא צריך להיות בהם אולם היא גם מרחיקה את התבונה ממקומות שכדאי שהיא תהיה קרובה אליהם. זה גורם ל*תנועה* לא ממוקדת (מקודם כתבתי שזה מזכיר לנסוע מתל אביב לאילת דרך חדרה, אבל עכשיו נראה לי שזה כמו לנסוע לאנשהו בלי בכלל לדעת לאן ואם בכלל נוסעים). אני לא אדם חריג או מיוחד יותר מלוחמים אחרים, ואני יודע שיש לוחמים שכן מצליחים לחלוק את מה שעובר עליהם עם שאר העולם ופורום כזה הוא עדות לכך. לתעד דברים שעוברים עליך... ניסיתי לכתוב, זה לא פתרון מוצלח במיוחד, לוקח שעתיים לכתוב על דבר שלקח עשרים דקות. לא ניסיתי להקליט את עצמי, לאחרונה נפל לידי אמצעי הקלטה, אני אנסה... התיחסויות כאלו ואחרות יתקבלו בברכה... זהו.
 

רמי ד.

New member
דיבורים

כשקוראים את ההודעה שלך, נראה כאילו ברגעים כמו אלה, שאתה עובר, נהגו חכמי המזרח להתבודד לזמן מה, שיכול היה להתארך לחודשים ואף שנים, עד שההבחנה בין מה שאפשר לשתף לבין מה שיש לפוגג נתבהרה והכל נראה ברור פשוט וקל. לגבי האורך של הדווחים, יתכן שכדאי לחשוב שירה במקום דווחים מפורטים. רמי
 

wu-wei

New member
../images/Emo19.gif../images/Emo19.gif

איך להשתמש בפורום? איך שבא לך. לקרוא מה שמעניין לך, לקרוא מה שמושך אותך, לקרוא מה שרלוונטי לך. אם מתעורר בך רצון או צורך, אז לכתוב מה שבא לך בתגובה. אם לא אז לא. אני מקבלת המון רק מעצם הקריאה של כל מני דברים כאן, לוקחת אותם איתי, משתמשת בהם או חושבת עליהם, או עוזבת אותם. יש כאלה שיותר מסתדרים עם מילים, עם תימלול של חוויותיהם יש כאלה שפחות. זה לא אומר שום דבר עליך (מה שאתה בטח יודע). אם משהו שקראת או חוית מהדהד בך, גם בלי שתוכל להכניס את זה למילים, זה מה שחשוב. אם אתה חש משהו זה מה שחשוב, זה מצוי בך וזה יוביל למקום הבא מ ע צ מ ו. מילים לעיתים מרחיקות יותר מאשר מקרבות... כן, הן גם מקרבות, מסדרות, מנסחות, מאפשרות לנו לתקשר ולרכוש עוד ידע, לקבל הכוונה ספציפית מאחרים וכו´. לגבי זה: א. פעמים רבות מישהו אחר (כאן או במקום אחר) כותב משהו שמעסיק אותי, מנסח בצורה שלא הצלחתי, ואז אני יכולה להשתמש בזה. למה שאדם זה כתב/ה עונים אנשים אחרים וגם בזה אני יכולה להשתמש (או לא). ב.[שכחתי...] אתה אומר ´זה נעשה מאד קשה לדבר עם אנשים על מה שאני עושה ועל מה שאני מרגיש ולכן קשה להרויח מחכמתם´. אנשים רבים ה´מצויים במקום בו אתה נמצא´ יבינו לרוב ויוכלו לתקשר איתך על זה. מספיק לעיתים במילה אחת מעורפלת, או במשפט אחד שנוגע בקצה החוויה בלבד בכדי שהאחר ידע על מה אתה מדבר. מדברים ב´קודים´, בסימנים... מי שמצוי במקום דומה לשלך (מבחינת הקישור שלו לחוויותיו וכו´) יבין גם בלי משפטים מנוסחים, או שיוכל למקד אותך ע"י שאלות מנחות (ויש כאן ובפורום ´דרך הלוחמים´ לא מעט אנשים כאלה...). אדם שמחכמתו אתה יכול להרוויח ב´דברים אלה´, הוא אדם שלא יזדקק למילים רבות כדי ´להבין´ על מה אתה מדבר... חוץ מזה למה לדבר עם אנשים על זה? אני גיליתי שזה קשה גם לי פעמים רבות, אז או שאני כותבת לעצמי (לא כאן), או שאני מדברת רק על חלק מאוד מצומצם- מה שיוצא לי, או ש--- בעיקר, למדתי להפסיק לנסות להעביר לאחרים דברים מסויימים שאני עושה או חווה או מרגישה. זה חיצוני; פעמים רבות הדיבור על זה מרחיק יותר מאשר מקרב; זה לא מעניין אחרים כמו שזה מעניין אותי (הם לא שותפים לתשוקה או לעוצמה שאני אישית חווה); וזה מתסכל -גם כי לא מצליחה לנסח ולתקשר את זה החוצה, גם כי הם לא יורדים לסוף דעתי (כי זו חוויה שלי לא שלהם) וגם כי זה לא מעניין אותם ומלהיב אותם כמו שאותי (כי זו לא חוויה שלהם, אלא של מישהו אחר, שלי...). יש בך חכמה רבה וידע רב (כמו בכל אחד), נראה שזה די נגיש לך. גם אם זה לא תמיד נגיש לך באופן מילולי, זה נגיש לך, מיידי לך (בחוויה). תסמוך על זה; תסמוך על עצמך. את הידע או את הדבר שאתה צריך לקבל אתה תקבל. אם אתה נמשך למשהו ומחפש אותו, מחפש אחריו (גם אם זה לא מנוסח לך במדוייק מה), הוא פשוט יגיע אליך בסופו של דבר. הידע הזה מצוי בך וברגע המתאים יתרחש משהו שיחבר אותך אליו, משהו ש´יפתח את הדלת´. חוץ מזה שכאשר אתה מזמין לעצמך משהו הוא יגיע בסופו של דבר (בלי שתתכנן את זה), יגיע בדיוק מה שאתה צריך; אתה מקבל מחכמתם של אחרים כל הזמן. הדרך חכמה מההולך בה והיא תביא אותך לאן שאתה צריך ולאן שאתה מבקש -עמוק בתוכך. התבונה היא גם אינטואיטיבית, לא רק מילולית. תסמוך עליה ועל עצמך. אתה לא חושב שכשאתה שומע או קורא משהו אתה כבר יכול להבחין (גם אם זה רק בתחושה) מה כאן ´אגו´ ומה ´תבונה´? למה לתעד את עצמך? אני למשל ´מסמנת´ לעצמי לעיתים. מסמנת נקודות משמעותיות. לא יותר מזה. לכל אחד יש את הדרך שלו ואת האמצעים שלו. תיעוד מילולי הוא הרי לא הכרח ולא תמיד נחוץ... מילים הן כלי רכב (אחד בלבד) שמקרב אותנו אל המשמעות, אל החוויה, מביא אותנו לסף דלתה; בסף הדלת עלינו לעזוב אותן ולהיכנס פנימה, לעבור דרך הדלת בעוזבנו את המילים מאחור. הן הרי רק כלי, הן בטח לא הדבר עצמו. בדיוק אותו הדבר לגבי תחושות (למרות שתחושות הן גם ´מתוך החדר´...) ישנם כלי רכב רבים ושונים, אמצעים רבים ושונים לקרבנו אל ´הדבר עצמו´, אל ´מה שלא ניתן לנסחו במילים´. האמצעי שלך אולי אינו מילים, או שמילים הן אחד האמצעים הצדדיים יותר אצלך; והרי זה בסדר גמור, לרשותך עומדים עוד לא מעט אמצעים אחרים, גם לרשות אנשים אחרים... כל מה שאני כותבת כאן -יתכן מאוד שאינו חדש לך, אני פשוט כותבת את מחשבותיי בנושא. אגב, לגבי הודעות שנמחקות, כמה עצות: -ללחוץ על מקש הstop (שליד ´רענן´) לפני תחילת הקלדת ההודעה. -במהלך ההקלדה, כל כמה זמן לעשות ´סמן הכל´´העתק´ (ללחוץ על Ctrl יחד עם מקש A, ואז על Ctrl יחד עם מקש C ), ואז אם נמחק, אתה יכול לעשות ´העתק´. אני למדתי להשתמש בזה אחרי שכמה הודעות נמחקו לי, כולל הודעה מאוד מאוד ארוכה, ששלוש(!!!) פעמים הייתי צריכה להגות ולהקליד מחדש... -באחד הדפים הקודמים בפורום ´דרך הלוחמים´ יש שירשוש ארוך על זה עם הרבה עצות. האמת, אין לי כרגע כח או זמן לחפש אותו, אז אם תרצה פעם אחרת, או שמישה אחר כבר יפנה אותך אליו (או שתחפש לבד...) ולאחר מילים רבות מאוד ביי בנתיים
 
היי, ארי, ברוך הבא לפורום! ../images/Emo39.gif

היכנס מדי פעם לפורום וראה אם מישהו צריך עזרה. אתה תראה כל מיני הודעות של אנשים, שעל חלקם אתה תרגיש שאתה רוצה לענות. אתה תניח לעצמך לענות - ואתה תגלה שאתה עוזר לאנשים. שאלת הניסוח בכלל לא תעלה, או לפחות לא תעלה באותה צורה שבה תיארת אותה. עם הזמן, לפתע אתה תרגיש, כפי שהרגשת עכשיו (כלומר, כשכתבת את הודעתך), שאתה רוצה לשאול משהו, לחלוק משהו, להגיד משהו. ואז אתה תעשה זאת (בתקוה שזה לא ימחק הפעם...). והדחף יהיה כל כך חזק, שאפילו אם זה ימחק, אתה תכתוב שוב (כמו שאכן קרה...). והשאלה של "איך לנסח את זה" הרי לא תהיה קיימת באותו אופן (כפי שלא היתה קיימת באותו אופן כאשר כתבת את הודעתך הנוכחית). מה דעתך?
 
למעלה