איך להשקיט אותם?

איך להשקיט אותם?

אם השחקנים כל הזמן תוקעים בדיחות מדברים מחוץ לדמויות אחד עם השני כל הזמן ומתכננים לרצוח את כל הדב"שים שלהם איך אני יכול לגרום להם להפסיק רעיונות מקוריים וחכמים בבקשה(אל תגידו לי לבקש מהם כי כל סוף משחק אני מבקש)
 
"ומתכננים לרצוח את כל הדב"שים"

כל הדבשים?!?! שקר גס ונלוז'! רק אחד שהוא קרצייה בינלאומית וגנב לנו חפצים בלי רשות ושאנחנו מוחים הוא עושה עלינו קסמים! חוצפה של ממש אני מוחה מכל וכל! (לא לקחת ללב)
 
הכהן עושה חצי מהעבודה

הכהן עשה חצי מהנזק בקרבות הצליח להפנט גריפין (שאתה לא היית מצליח) וכל דבר שהוא לקח הוא החזיר אתה יודע מה אם אתה כ"כ שונא אותו אני יעשה שהוא ימות או משהו כזה ואז בטוח לפחות אחד מכם ימות עד סוף ההרפתקה החלטה שלך.
 
../images/Emo12.gif../images/Emo5.gif../images/Emo163.gif

להירגע, לנשום עמוק... בסך הכל אמרתי שהוא מתנהג כאילו יש לו עלינו זכויות יוצרים. להירגע.
 

Miarol

New member
איך ללמד לקח

1 בקשר להריגה/פציעה או נכות של דב"שים – כשה"מ אתה יכול לעשות זאת כמעט בלתי אפשרי. לשם זאת אפשר להשתמש בכל טכניקה, עדיף דרך מנומסת ונחמדה. 2 לרוב השחקנים מתחילים לדבר בין עצמם כי משעמם להם מאלף ואחד סיבות שונות ומשונות ולכן כדי לעשות משימות שכוללות את כולם . "דמות ראשונה פותחת מנעול האחרות עסוקות בקרב או בלפתוח\לשבור מנעולים\דלתות\גולגולות של שאר "החפצים" במקום". 3 הדרך הכי לא נעימה זה לגרום בבאת אחת למשחק להיות מעניין ז"א קרב בו הדמויות יכולות להיפגע (לפעמים התוצאות עלולות להיות ריב בחבורה כנגד השה"מ אבל אם תעשה זאת בצורה הגונה יש מצב שיצליח). שיהיה לך בהצלחה.
 
לא נראה לי שזה משיעמום

לא פשוט באמצע הקרב הכהן הלך לצד להתפלל כדי לעשות קסם שירפא את כולם לדמרי אז הם שאלות אותי בתור מה הוא עושה אמרתי ממלמל משהו מתוך מגילה אז הם התעצבנו והחליטו לרצוח אותו ואח"כ והתלחששו.
 

Miarol

New member
אז ככה....

הכוהן בדוגמא שנתת לי יאכל לפתור את הביעה בעזרת RP קטן כמו למשל:"O.K. אנשים, אנחנו בברוך עמוק תגנו אלי מפני הזבלים הללו בזמן שאני מארגן לנו קצת "אזרה".בקיצור תלווה את המעשים שלך עם משחק תיאטרלי קטן. עוד משהו קטן, נסו לשחק ללא דב"שים - אולי תאהבו את המשחק יותר כאשר רק השחקנים בוחרים מה לעשות ומקבלים גם את כל הצרות רק אל הראש שלהם בלבד (כולל גם מוות מסיבות לא טביעות). גם לשה"מ יותר קל במצב זה: אין דמות לנהל, אין מצבים כמו הנ"ל להתמודד איתם וכ"ו.
 

ננסק

New member
לא, זה בעייתי.

אני אביא כמה דוגמאות מתוך הקובץ. "מהו הקוד המוסרי של הדמות? נייטרלי- טוב, לא פוגע בחיות וצחמים ללא סיבה." זה לא קוד מוסרי, זה תירוץ לאחד כזה. *למה* היא לא פוגעת בחיות וצמחים? האם אותו ההסבר תקף גם לבני אדם? מה זה "ללא סיבה", מהי סיבה מוצדקת? מה לגבי מידת האכיפה של הקוד על ידי הדמות, האם היא מאמינה שכך עליה לנהוג או שכך על העולם כולו לנהוג? ולמה ההבדל, אם קיים כזה? "ממה הדמות מפחדת? מליקווי חמה מכוכב מאדים" אני מצטער על הניסוח הבוטא, אבל זה פשוט עלוב! דבר ראשון, אם להיות טכניים, אין ליקויי חמה עם כוכב מאדים, לפחות לא עם המאדים שלנו. דבר שני, זה לא משהו לפחד ממנו. היא יכולה לפחד מהמשמעות של ליקוי כזה, אם משהו באמונה שלה גורם לה לראות באירוע הזה סימן לזעם האלים או סוף העולם או משהו דומה. ואפילו אחרי שתיבלת את התשובה, היא עדיין לא מהווה תשובה מוצלחת לשאלה. אדם לא מפחד מאירוע חד-פעמי עתידי תיאורטי, הוא מפחד מגבהים, או מעכבישים, או שישאירו אותו לבד, או שיאלץ לעצור את הנשימה לפרק זמן ארוך, או שלא ידע כיצד להסתדר במצב חברתי. או משהו כזה. ממה -אתה-, השחקן, מפחד? תחשוב על זה, ואז תבין שגם הדמות שלך מפחדת ממשהו דומה, גם אם איננו זהה. "מה הדמות יודעת לעשות טוב? לירות בקשת יער ארוכה" שוב, פספוס של השאלה עצמה, אבל זה בגלל שהיא לא היתה מפורטת מספיק (הערה, אני חושב שצריך לעשות את השאלון הזה קצת יותר בשרני, להבהיר מה משמעות השאלות). השאלה כאן היא לא מהם הכישרונות שלקחה הדמות, את זה אנחנו כבר יודעים. השאלה היא מהם הדברים בהם היא מוצלחת, באופן כללי. שוב, תסתכל על עצמך ועל האחרים, ותסיק מזה. אולי היא מוכשרת במיוחד במתמטיקה (זה לא אומר שהיא חייבת לאהוב או אפילו לדעת חשבון מתקדם, אבל דברים שמקשים על אחרים באים לה יותר בטבעיות), או שהיא יודעת לרקוד נהדר, או לא יודע מה. בדרך כלל כדאי לתת ביטוי לדברים האלו בצורה משחקית (שתי נקודות בכישרון הופעה (ריקוד) יהיה נחמד כדי לבטא את זה), אבל אפשר למצוא תכונות אישיות רבות שבכלל לא מופיעות בחוקים של D&D.
 

backdoorslam

New member
הערה

אני אינני חסיד של השיטה המורה לשחקנים ליצור תיאור דמות נרחב כבר בתחילת המשחק. מבחינתי השחקנים יכולים לתמצת בכוונה את קורות חייהם, ורק לאחר מספיק מפגשים - זמן שיאפשר להם "להרגיש" יותר את הדמות - הם יוכלו, באופן טבעי, לפתח את סיפור הדמות יותר. כמובן שיש יתרון במשחק דמות מפותחת, אך אני מאמין שהפיתוח בא מעצמו ככל שקבוצת המשחק מתבגרת. מה גם שאם השחקן מרוצה מתמצות רקע דמותו שיבושם לו - כל עוד הוא בחן היטב את האלטרנטיבה והחליט אחרת.
 
../images/Emo183.gif

היא מפחדת מליקוי חמה ומכוכב מאדים, בגלל המשמעויות האסטרולוגיות שלהם ולא בגלל השבא לא לפחד ממשהו. חוצמזה תנו לי רעיונות ממה לפחד(לא מגוקים/דובים/אריות כי היא סייר) "השאלה כאן היא לא מהם הכישרונות שלקחה הדמות, את זה אנחנו כבר יודעים. השאלה היא מהם הדברים בהם היא מוצלחת, באופן כללי" לא הבנתי מה ההבדל
 

Gilgam69

New member
חסרים דברים לפחד מהם?

פחד נטישה, פחד להישאר לבד, פחד מהחושך, פחד מעכבישים, פחד מדברים חדים, פחד מהצבע בז' (בז'!!! אההה ! ! !), פחד גבהים, פחד מאנשים עם שיער ארוך, פחד מאנשים עם שיער קצר, פחד ממקומות סגורים, פחד ממקומות פתוחים, פחד מלאבד אנשים (לאו דווקא עקב מוות), פחד מהצבע בז' (אההה ! ! ! שוב בז' ! ! !). חוץ מזה שדמות לא מחויבת שיהיו לה פחדים תהומיים וחסרי היגיון (כלומר, פוביות). תחשוב רגע על עצמך. ממה אתה מפחד? ממה חברים שלך מפחדים? נסה להפיק מזה דברים. אם אתה לא מצליח לחשוב על משהו, גם זה בסדר. אין משהו שמפחיד אותך במיוחד. יתכן שגם לדמות שלך אין משהו שמפחיד אותה במיוחד, יותר מאשר את האדם הממוצע (ישנם דברים שרוב האנשים מפחדים מהם יותר, כגון נחשים, מסיבות פסיכו-פיסיולוגיות).
 

Hammerfall

New member
אז ככה...

אני לא יודעת אם זה יועיל לך או לא אבל... כשאני הייתי שה"מ וזה היה לתקופה קצרה מאוד כי אכן הקבוצה שלי פשוט שיגעה לי את השכל לגמרי, אני מהאנשים שממש משקיעים בכל דבר שהם עושים: If something is worth doing it's worth doing well!!! אז ממש ממש הציק לי שבהרפתקאה עצמה הם לא הקשיבו והם לא נתנו לי להעביר את כל מה שעשיתי ואת כל מה שתכננתי, אני לא אומרת שצריך להעביר את כל מה שמתכננים ואני לא אומרת שלא קורה שהם עושים דבר שלא צפיתי מראש ואז צריך לאלתר אני אומרת שממש רבע ממה שתכננתי הם לא נתנו לי לעשות. בכל מקרה בהתחלה ניסיתי לבקש מהם תשומת לב וניסיתי לתת להם מצבים שבהם הם חייבים להקשיב ולהיות מרוכזים כי אחרת הם לא ידעו על מה מדובר בכלל. ובגדול לא עזר, אחר כך ניסיתי להתחיל לצרוח עליהם (שזו כמובן אף פעם לא התשובה) וכשגיליתי את עצמי באמצע המשחק צרודה, מעוצבנת ולא רוצה לראות אותם יותר בחיים זה לא הועיל לא לי ולא להם וזה דיכא אותי לגמרי! בכל מקרה לקראת הסוף של הפגישות שלי איתם הגעתי למסקנה הבאה: קודם כל נותנים להם זמן שלהם, כן, נשמע קצת מטומטם או חסר פואנטה אבל נותנים להם זמן לדבר, זמן להעביר חוויות, לשחק משחקים, בקיצור נותנים להם לעשות מה שבא להם לעשות, אחרי כמה זמן כשנמאס להם והם רוצים להתחיל לשחק- לשאול אותם ברצינות אם הם מוכנים להיות רציניים ולשחק כמו שצריך, כי אם לא אז לך יש זמן ואתה יכול לחכות עוד כמה שעות, כי לך הרי אין כוח לשטויות שלהם, אתה שה"מ רציני תכננת בשבילם הרפתקאה נהדרת ואתה לא רוצה שהם יעשו ממנה צחוק, גם ככה נמאס לך מההתנהגות שלהם ואין לך כוח לשטויות. בכל מקרה כשכבר כולם נרגעו, נהיו רציניים, התישבו וכולם מוכנים לשחק, אתה מעביר סריקה כללית, אומר את מה שאתה מרגיש כשהם מפריעים לך להעביר את ההרפתקאה ושזה לא פוגם רק בהנאה שלך אלא גם בשלהם ואם הם ימשיכו אתה פשוט תצטרך או להעיף אנשים מהקבוצה או להפסיק להיות השה"מ שלהם. בכל מקרה תגרום להם להבין שאתה לא מוכן לצורת משחק הזאת ואם הם לא מתכננים להשתנות ולהיות יותר רציניים אז הם יאלצו לחפש שה"מ אחר ואתה תאלץ למצוא לך קבוצה אחרת. אני הייתי מאילה שפשוט דיכאו להם כל רצון להיות שה"מ. ממש אהבתי להיות השה"מ והיו לי מפות של כל עיר, כל ישוב, של העולם כולו והיו לי הרפתקאות מוכנות לכל מקום ולכל סיטואציה שבה הם עלולים להתקל בה וגם הייתי מאלתרת בצורה מהירה וטובה. אבל כמו שאמרתי הם לא הקשיבו לי, הם עשו שטויות, עשו לי את החיים קשים אז לאחר כמה פגישות כאלה פשוט נמאס לי, לא רציתי יותר לשחק איתם או בכלל ואז כשאח שלי מצא קבוצה אחרת שבה היה כבר שה"מ אז התחלתי לשחק שוב בתור שחקנית ואני עכשיו מרוצה מהמצב ואפילו לא חושבת על להיות שה"מ שוב. ואני מקווה שזה לא מה שיקרה לך ובהצלחה עם הקבוצה שלך ואני מקווה שקצת הועלתי.
 
למעלה